בין אמונה לעצלנות – איפה אנחנו ממוקמים בדיוק?

בספר משלי כתוב "יד חרוצים היא תעשיר". הפירוש הפשוט לפסוק הזה הוא שאדם שהוא חרוץ – יהיה עשיר. לכאורה, קצת קשה להבין את המשפט הזה, שהרי הרמב"ן אמר "החריצות שקר והגזירה אמת", משמע שכל מה שתעשה בעולם, לא משנה כמה תרוץ, לאן ולמי – החריצות הזו היא שקר, והגזרה – היא האמת... מה שהשם גוזר עליך זה מה שיקרה בפועל, בלי קשר למה שאתה עושה או לא עושה.

אם כך, אפשר להגיד שאנחנו יכולים לחיות בחופש תמידי, לישון כל היום, לא להתאמץ ומה ששלנו יגיע עד אלינו, שהרי הפרנסה בידי שמיים בלבד, וזה ממש לא משנה מי אתה ומה אתה. אדם שלא יודע קרוא וכתוב יכול להיות מיליארדר שמתעסק בבורסה, והוא אפילו לא יודע להבין את הטבלאות... אבל השם החליט שיהיה לו כסף, אז יהיה לו, אין קשר בין יכולותיו לבין מה שהוא קיבל משמיים. אז אם אנחנו יודעים שפרנסה היא רק מאיתו יתברך, מה פשר המשפט הזה, שאומר ש"יד חרוצים היא תעשיר"?

הדבר היחיד שיכול להביא לנו עושר אמיתי, מבחינה רוחנית וגשמית הוא הביטחון בבורא, אמונה תמימה ביכולת שלו להביא לנו כל דבר שבעולם. גם אם השכל האנושי לא מסוגל להבין איך הוא יביא או מאיפה – האדם עדיין מאמין שהוא יביא. לפעמים אנו חושבים שאנחנו מאמינים באמונה אמיתית, ומשליכים את יהבנו על הבורא, כשבעצם אנחנו מתרצים את העצלנות שלנו באמונה. אחזור על זה שוב: לעיתים אנו בטוחים שאנו פועלים מתוך אמונה, אך בעצם אנחנו פועלים מתוך עצלנות, ומכסים על זה בתירוץ של אמונה תמימה.

לדוגמא: אדם שונא ללכת לרופא. אין לו כוח לחכות בתור, והרופא לבטח ישלח אותו לבדיקות, ולהתחיל את כל הסחבת של תורים ובדיקות ותוצאות, אין לו כוח לעבור את כל זה... אז הוא אומר: "למה צריך ללכת לרופא? הרי השם הוא הרופא כל חולים, לא צריך רופא, הכל מאת השם יתברך". הוא חושב שהוא באמת מאמין בזה, אבל אם הוא יפשפש פנימה בתוך ליבו, הוא יבין שהוא בעצם לא הלך לרופא כי הוא התעצל. אותו הדבר לגבי שידוכים. אנשים מתעצלים ללכת לשדכנית, לצאת לעוד ועוד פגישות, אז הם אומרים: "השם הוא המזווג זיווגים... עד פתח הדלת הוא יביא אותו אליי!" ובפרנסה? עוד יותר! "הרי פרנסה משמיים", הוא אומר, ומוסיף "למה צריך לצאת לעבוד? גם ככה כתוב לנו כבר מראש השנה מה נקבל ומתי... אז לא צריך לעבוד" – כשבעצם הסיבה האמיתית שהוא לא רוצה לעבוד, זה כי הוא מתעצל!

(צילום: shutterstock)

כל הטענות הנ"ל הן נכונות! השם הוא הרופא כל חולים, הוא המזווג זיווגים ופרנסה רק מאיתו יתברך... אך אנו מצווים לעשות את ההשתדלות! ואם אדם מתרץ את העצלות שלו באמונה, האמונה שלו לא מסוגלת לפעול לישועות, והוא בעצם סוגר לעצמו את צינורות השפע. למה השם רוצה שנעשה השתדלות? הוא הרי לא זקוק להשתדלות שלנו כדי לתת לנו דברים... אלא שהשם רוצה שלא נלך בטל. הבטלה היא דבר נוראי, ומביאה את האדם לבלבולים ולדיכאונות. אדם צריך לעשות! אל תשב ללא מעש. אם אתה עייף – תישן, אך אם אתה לא נכנס לישון, קום ועשה משהו טוב עם עצמך! שב ותלמד תורה, תעזור לאנשים, תעזור לאשתך, תעזרי לבעלך, תבלה זמן איכות עם הילדים שלך, תחפש איך לעשות נחת רוח לאבאל'ה... אתה חושב שזו בעיה בשביל הבורא לשלוח לך כסף? השם שולח לאדם במתנה סכום כסף, נניח 10 אלף ₪, ובודק אותו: מה הוא יעשה עם הכסף – האם יילך לרכוש לעצמו איזה בגד יקר של מותג נחשב, האם ייקח את הכסף ויבזבז אותו על הנאות העולם הזה, על אלכוהול, בילויים ותאוות, או שמא יעשה משהו טוב עם הכסף, ידאג למשפחתו, יפנק את אשתו, יתרום מעשר לעניים? אם עברת את המבחן בהצלחה – צפה לעוד הרבה מתנות כאלה בעתיד, אך אם לא עשית שימוש נכון עם המתנה שקיבלת, דע שהשם לא אוהב את הדרך שאתה בוחר בה, ולכן הצינור שלך נסגר.

"יד חרוצים היא תעשיר", אומר שלמה המלך. השם אוהב אדם שעושה מצוות, אך יותר מזה הוא אוהב אדם שעושה מצוות בזריזות. כיצד שתנהג – ינהגו בך! השם בודק אם אתה עייף מדי בכדי להתעורר בזמן לתפילה בבוקר, או האם אתה קם בקפיצה מהמיטה מבסוט ושמח על כך שאתה הולך להרוויח מצווה חשובה. האם את מתעצלת לקיים מצוות הפרשת חלה, או שמא עושה אותה בזריזות ובשמחה, בידיעה שהמרוויחה מכל זה זו את? האם את מתעוררת בלילה לילד עם חיוך רק מתוך הכרת הטוב על זה שקיבלת ילד ואת מקיימת מצוות גידול בנים בשמחה, או שמא את מתלוננת שאין לך כוח? לפי זה נקבע שכרנו. בטח שלא היינו רוצים שהשם "יתעצל" לתת לנו את כל מבוקשנו... אך כך נוהגים בעולם הזה – מידה כנגד מידה. אנשים אומרים לי: "אני יודע שיש בורא לעולם, אבל..." ומתרצים למה בעצם הם לא מקבלים על עצמם את חיי התורה. זה יכול להיות מיליון תירוצים, אבל בינינו – התירוץ האמיתי הוא שאנחנו מתעצלים לעשות שינוי בחיים שלנו, בהרגלים שלנו. אני הייתי כזאת! הכרתי בקיומו של הבורא, ומצאתי אלף תירוצים לזה שאני לא יכולה לחזור בתשובה, ואף סירבתי לשמוע דברי תורה, כדי לדעת כמה שפחות... שהרי אם אדע יותר אאלץ לחזור בתשובה, ו"מה אני צריכה את חיי הכלא האלה..?". בעצם הכל היה מתוך העצלנות הטבעית שטבועה בנו, שמונעת מאיתנו לשנות את חיינו. כי להפוך להיות עבד של השם זה לא קל, אבל כ"כ משתלם!

יד חרוצים היא תעשיר – השם רוצה אותנו זריזים במצוות, רוצה שנעשה עם הזמן שלנו דברים טובים ולא נבזבז אותו לריק. לכל אדם יש תפקיד, יש משמעות בעולם הזה, ואם תדע לקום על עצמך ולמלא את תפקידך בחריצות ובשמחה, דע ששפע עצום כבר בדרך אליך...