סיפורים אישיים
החזון איש: "זו הסיבה שקיבלתי קהל למרות שהייתי בעיצומו של התקף לב"
החזון איש מסביר למקורבו מדוע המשיך בקבלת הקהל למרות שחש ברע: "כל כך הרבה אנשים באו וחיכו, כל אדם המתין עם ה'פעקאלע' שלו. איך אוכל לאכזב אותם?!"
- נעמה גרין
- פורסם י"ב חשון התשע"ח |עודכן
החזון איש, 1952
ברית מילה נערכה בבני ברק, ואבי הילד כיבד בסנדקאות את מרן ה"חזון איש" זצ"ל. השמועה על יציאתו של מרן מביתו עשתה לה כנפיים ורבים נהרו אל אולם בית הכנסת כדי לחזות בזיו קדשו, ובעיקר להתברך.
יושב הגאון רבי אברהם ישעיהו קרליץ ומקבל את הקהל הגדול שצובא על המקום, מאיר פנים לכל אחד, מחייך, שומע בתשומת לב כל שאלה, מכריע ומייעץ. רק מקורביו של גדול הדור מבחינים בחיוורון החריג הנסוך על פניו הקדושות, ולבם נמלא דאגה. כאשר סיים החזון איש לקבל את כל הקהל, קם ממקומו ופסע באיטיות אל המכונית הלוקחת אותו. הנהג, מגדולי תלמידיו של הרב, מחליט לנסוע במהירות לבית החולים הקרוב.
אך להפתעתו, החזון איש מורה לו: "סע לאט! מאחורה יש עדיין אנשים". הנהג מציית וממשיך בנסיעה איטית. כשהגיעו לעיקול הרחובות, הורה החזון איש לנהג להגביר את מהירות הנסיעה: "יותר מהר! יותר מהר!", הנהג, תלמידו הקרוב של החזון איש הוציא במהירות כדור, אותו הורה הרופא לגדול הדור לבלוע במקרה של התקף לב.
החזון איש בלע את הכדור, ובקש לעצור את המכונית על מנת שיוכל לצאת החוצה ולנשום אוויר.
כשנרגע מעט, מספר החזון איש לתלמידו הנהג כי "זה היה התקף לב חזק". שאל הנהג: "ממתי חש הרב ברע?", והחזון איש משיב: "עוד בדרכי לברית".
"האמנם?" נדהם התלמיד, "אם כן, למה נסע הרב לברית?". השיב החזון איש: "קיוויתי שזה יעבור", "וכשלא עבר, מדוע המשיכה קבלת הקהל"?
השיב גדול הדור מנהמת לבו: "כל כך הרבה אנשים באו וחיכו, כל אדם המתין עם ה'פעקאלע' שלו. לא יכולתי לברוח מהם, אילו היו יודעים, שחביבין ישראל ואינם צריכים שליח שיתפלל ויברך אותם… די להם במה שהם בעצמם מבקשים מהקב"ה, אבל אין הם יודעים והם המתינו לי, ואיך יכולתי לעזוב כך?"...
התלמיד התפעם אודות אצילות נפשו של רבן של ישראל, אך הוסיף לשאול: "ומדוע גם כשעלה לרכב, הורית לי לנסוע לאט"?, השיב גדול הדור בתהייה: "וכי לא ראית את הציבור הגדול שהלך אחרי המכונית? אם היינו נוסעים מהר, היו מקבלים הישר על פניהם את העשן הנפלט מאחור. איך אפשר לזלזל כך ביהודים?!"...
באדיבות אתר 'דרשו'.