מדוע הורה המיליארדר לחלק גלידה לכל יושבי המסעדה מלבד לאחד?

ב'מוסף שבת קודש' מבית 'יתד נאמן' מובא הסיפור הנפלא הבא: מסעדה יוקרתית. הכל נוצץ. מבריק. גם האוכל. תאווה לעיניים. תענוג לחיך. 'עולם הזה' במיטבו...

מתיישב לו גוי, שוקע בתפריט, כולו נוטף רוק. מזמין מנה יוקרתית. ממתין שהאוכל יהיה מוכן, ולפתע יוצא לו כל התיאבון.

ומה קרה? הוא הבחין ביהודי יושב בשולחן שלצידו, ועוד מחייך. והוא – שונא ישראל, אנטישמי. איך יערב לו אכול ושתו בשעה שחיוך מרוח על פניו של יהודי?!

אם רק היה מתאפשר לו, היה נועץ בו את שיניו ונושכו כחמור – אבל זה לא 'אלגנטי'. מתחכם הגוי וקורא למלצר: ''תחלק לכל היושבים במסעדה פינוק גלידה על חשבוני!" – "וואו, זה חמישים דולר למנה – כפול שלושים וחמישה!" "לא. זה כפול שלושים וארבעה – כי על היהודי אתה מדלג!"

המלצר עושה כבקשתו, אך היהודי ממשיך לחייך. סבר שהיהודי יסמיק, "יקפל ציוד" ויברח – אבל כלום.

"מלצר! תחלק פה שלושים וארבעה בקבוקי יין טוב!" – "זה מאה דולר לבקבוק!" – "אין דבר, ובלבד שתדלג על היהודי".

מדלגים על היהודי, אך הוא עוד יותר מחייך. אכן – עם קשה עורף...

"מלצר! תחלק פה שלושים וארבעה מנות עיקריות!" – "זה מאה שבעים וחמישה דולר למנה!" "אין דבר – ובלבד שתדלג על היהודי".

והיהודי קורן מאושר. פשוט להתפוצץ ממנו!

הוא מרגיש חובה לברר את התעלומה. נאלץ לפנות אל היהודי ולשאול: "תגיד לי, על מה אתה כל כך שמח? העליבו אותך בגלידה, ביישו אותך ביין, זלזלו בך במנה העיקרית – ואתה ממשיך לחייך?"

"המסעדה פשוט שלי", משיב היהודי ו... ממשיך לחייך.

הגאון רבי חזקיהו מישקובסקי, מנהל רוחני בישיבת 'ארחות תורה', מתאר בדרכו המיוחדת את הסיפור, ומבהיר את הנמשל, הנוגע לחייו של כל אחד ואחד.

"יוסף הצדיק נרדף – והוא מחייך, מופשט מ'כתונת הפסים' – ומחייך. מושלך אל הבור – ומחייך. נמכר לישמעאלים – ומחייך. נמכר למדיינים – ומחייך. נמכר למצרים – ומחייך. מושלך לכלא – ומחייך.

"מכוח מה הוא לא נשבר? מה מחזיק אותו?", זועק הגר"ח מישקובסקי ומשיב: "האמונה הטהורה שהכל לטובה! הביטחון שכל מכה ומכה מצמיחה ישועה גדולה! הידיעה ש... המסעדה שלי!"

הוא ממשיך ומחזיק מעמד עד שהוא ממונה ל'משנה למלך מצרים' – ואו אז כולם כבר רואים ויודעים כיצד כל שלב ושלב ברדיפות ובצרות היוו מדרגות עליהן טיפס לכס המלכות!"