בנימין דנישמן ב-The Voice: "שיר על בורא עולם בערוץ 2, זה צעד גדול"

כשהחזן החרדי, בנימין דנישמן, עמד בשבוע שעבר על בימת התכנית 'דה ווייס', הוא לא תיאר לעצמו שמישהו מהשופטים יסתובב אליו. "הגעתי לתכנית עם הרצון להיכנס לנבחרת של שלומי שבת, כי חשבתי שהוא הכי מתאים לי מבחינת הז'אנר", משחזר דנישמן. "אבל שתי דקות לפני העלייה לבמה, כשצוות ההפקה הודיע לי שהנבחרת של שלומי נסגרה - הנחתי שהסיכוי שלי להיבחר על ידי השופטים האחרים הוא די קלוש: שירת נשים אני לא שומע, ולכן אני לא ממש מכיר את הסגנון של מירי מסיקה. לגבי אביב, ידעתי שאני לא מגיע מהז'אנר שלו, ואת הסגנון של אברהם טל, גם כן לא ממש הכרתי.

"מי שאני הכי מכיר ומחובר לסגנון שלו הוא שלומי שבת, אבל כשהבנתי שהוא לא יכול לבחור בי – עליתי לבמה יותר בשביל הכיף. הרגשתי שהסיכוי קטן, אבל אמרתי לעצמי: 'אני כבר פה, אז יאללה. נעשה את זה הכי טוב שאפשר'".

הביצוע היה מרגש, ואף על פי שהוא לא ציפה לזה, השופטים מירי מסיקה ואברהם טל דווקא כן הסתובבו. אמנם לקראת סוף האודישן, אבל לא מאוחר מדי.

איך הרגשת באותם רגעים, כשהבנת שאתה 'בפנים'?

"קודם כל מופתע, אבל גם מאוד שמח. באודישן עומד לרשותך מעט מאוד זמן שבו אתה צריך לספק את כל האינפורמציה עליך, אבל כשאתה על הבמה זה מרגיש כמו נצח. ככה שכשהוא הסתיים, בהחלט הרגשתי סוג של הקלה.

"אבל את יודעת מה, גם אם הם לא היו מסתובבים, זה סוג של הישג בכלל להגיע לשלב הזה. לאודישנים של התכנית מגיעים עשרות אלפי מתמודדים, שכל אחד מהם רוצה להצליח. מתוך אותם אלפים, עוברים המתמודדים שני אודישנים פנימיים, לפני שהם מקודמים לתכנית עצמה. כך שעצם העובדה שמצאתי את עצמי עובר את שני האודישנים האלה, מתוך אלפים שהם באמת זמרים טובים – זה כבר דבר שיש לי הכרת הטוב עליו".

"הרב זמיר כהן זיהה את הכישרון, ומאז אני והידברות זה היסטוריה"

למי שלא מכיר נספר שדנישמן בן ה-42, נשוי ואב לשלושה בנים מירושלים, חוגג בדיוק 20 שנות יצירה ענפה – לא רק בשירה, אלא גם בזיכוי הרבים וקירוב לבבות אדיר. בין שלל כובעיו כסטנדאפיסט, חזן ומרצה, מזה שנים מתקיים שיתוף פעולה פורה בין דנישמן לארגון הידברות. במסגרת שיתוף הפעולה השתתף דנישמן בתכנית הטברנה 'תבלינים לשבת', ומזה שנים מצטרף לסבב ההרצאות בארץ ובעולם מטעם הידברות, לצד מרצים מן השורה כדוגמת הרב זמיר כהן והרב יצחק פנגר.

איך התחיל שיתוף הפעולה הזה בינך לבין הידברות?

"לפני שהגעתי להידברות עבדתי הרבה בקידום נוער, באמצעות שירה. לאט לאט הפעילות התרחבה עד כדי כך ש'קרן וולפסון' הידועה חברה אליי, ויחד אתה בנינו תכנית מיוחדת לבני נוער. עם הזמן הקמנו גם מקום בשם 'פאב-כולל', שארגן טיולים ופעילות אתגרית לנערים ושילב בתוכו שיעורי תורה. בין היתר הזמנו את הרב זמיר כהן, וכך נוצר הקשר הראשוני בינינו".

מאוחר יותר, כשהרב התוודע לפעילות של דנישמן ולקולו הערב, הוא הוזמן לשמש כחזן באחד מהסמינרים של הידברות. "הרב זמיר גילה את הכישרון שלי לשיר בצורה טובה וווקאלית, גם בחדר אוכל, ומאז אני והידברות זה היסטוריה", אומר דנישמן. "השתתפתי כבר בעשרות סמינרים בארץ ובעולם מטעם הארגון, והגעתי עם הידברות לחורים הכי נידחים בעולם כדי להפיץ יהדות – זכות עצומה בפני עצמה".

אחת התכונות היותר בולטות של דנישמן, שהצליחה להשתקף אחרי האודישן שלו ולהרשים גם את שופטי דה ווייס - היא הדרך שלו לייצר הומור, גם ברגעים שהם לכאורה רציניים. לצד השירה הטבעית שנבעה ממנו על הבמה, באה לידי ביטוי גם תכונתו זו, שקנתה באחת את האהדה כלפיו - אפילו מצד אביב גפן.

ומה יש לו להגיד על זה? "זה מה שאני נוהג לעשות בכל הופעה שלי, ואני לא מכיר משהו אחר חוץ מזה. אחד האמוראים הגדולים, רבא כמדומני, היה פותח כל שיעור שלו ב'מילתא דבדיחותא' ולא בכדי. האמוראים היו ענקי עולם, עם כוח שיכול להחיות מתים. בטח לא היה להם זמן לבזבז על בדיחות, אלא שמכאן אנחנו למדים כמה גדול כוחה של בדיחה, להשפיע על הלבבות ולפתוח אותם. המגמה שלי היא לקחת את השירה למקום גבוה יותר, למקום של קירוב לבבות. ההומור זה הדבק והמפתח לפתיחת הלב, וכשהלב נפתח – כל מה שתכניס אליו, יתקבל בברכה". כן, גם דברי תורה מסתמא.

על קבלת הפנים של צוות ההפקה בתכנית: "לא יכולתי לבקש יחס טוב יותר"

כך למשל, לאחר שדנישמן בוחר באברהם טל, אביב גפן מתפעל. "איזה כיף לך, אברהם. גם בדיחות, גם שירה וגם דתי", אמר. "אבל השיעורי תורה בחדר של אביב", מיהר אברהם טל להגיב באופן מפתיע, בבדיחות שיש בה אולי גם קצת מן האמת.

לשאלתי כיצד התייחסו אליו מסביב לאור העובדה שהוא אדם שומר תורה ומצוות ובעל חזות חרדית, משיב דנישמן כי "לא יכולתי לבקש יחס טוב יותר. להפתעתי התקבלתי בדרך ארץ גדולה, ובאהבה גדולה. לפני התכנית הייתה לי פגישה עם אנשי ההפקה, שבה הם ביקשו שאפרט את כל הדגשים והדברים החשובים לי, כדי למנוע כל פגיעה בי ובאורח חיי.

"את הבקשות שלי שטחתי בעיקר לגבי דברים שאינם עולים בקנה אחד עם ההלכה, למשל בכל מה שקשור לשירת נשים. בהתחלה חששתי מזה, ולא ידעתי איך יתייחסו אליי. אבל לשמחתי הרבה גיליתי אנשים עם לב ענק מאחורי הקלעים, שהתחשבו בי כאדם מאמין, בצורה רגישה ורצינית".

רוצים דוגמה? בבקשה: "לפני התכנית הייתה לנו חזרה שנמשכה יום שלם, ובמהלכה דאג צוות ההפקה לארוחת צהריים עבור המתמודדים", מספר דנישמן. "היות שאני מקפיד מאוד שלא לאכול בכל מקום בחוץ, הם שלחו שליח מיוחד שנסע לחנות ספציפית בבני ברק, והביא לי משם ארוחת צהריים ארוזה וסגורה, חמה וטעימה. זה בעיניי אהבת ישראל הכי גדולה שיש. ההתייחסות החמה הזו – היא שעשתה לי טוב על הלב, יותר מהאוכל שהוגש לי".

צפו בהבדלה שערך דנישמן במסגרת אחד הכנסים של הידברות ברחבי העולם:

לדברי דנישמן, הטריגר שהוביל אותו להתמודד בתכנית היה, בין היתר, משפט חזק ששמע מפי אחד ממזכי הרבים בדור. "אחד המשפטים שלו שנצרב בתודעתי והולך איתי עד היום, היה ש'צריך להזריח את אור התורה בכל מקום'. עם השנים גיליתי שהמוזיקה היא כוח שיכול לחבר בין אנשים, והדבק שמדביק אותם יחד, ועם המוטו הזה ניגשתי לאודישנים.

"מעבר לאהבת השירה, עושה לי טוב על הלב לדעת שאני מחבר בין אנשים באמצעות הקול שלי. ואני מקווה כמובן שלצד השירה, אזכה גם להזריח את אור התורה על הבמה. מבחינתי, לשיר שיר על בורא עולם בערוץ 2, זה כבר צעד אחד גדול בדרך לשם".

מה מצפה לנו הלאה בתכנית? האם יש סיכוי למשל, שתפתיע בז'אנר אחר?

"האמת היא שאין לי מושג. יכול להיות שתתפסי אותי בשיר אמריקאי, שהלבשתי עליו מילים מהתורה – כי זה משהו שאני עושה כל הזמן, גם בלי קשר לתכנית. מה שהכי חשוב לי, מעבר לז'אנר, זה החיבור למילים ולמנגינה. אם אני מתחבר ללחנים ולאמירה, והם מדברים ללבי – אין לי שום בעיה לשיר אותם".