כשחרדי וחילוני שולחים קורות חיים – מי מהם יוזמן לראיון?

בשנים האחרונות, יותר ויותר גברים חרדים יוצאים לעבודה, בניגוד לשנים עברו. כיום, כמעט 50% מן הגברים החרדיים כבר עובדים לפרנסתם. אך האם חרדים גם מתקבלים לעבודה באותה קלות כמו החילונים?

חרדים רבים טוענים כי על אף שהממשלה פועלת לעודד גברים חרדים ללמוד מקצועות מבוקשים ולהשתלב בשוק העבודה, הרי שבפועל, למעסיקים רבים ישנן דעות קדומות נגד העסקת חרדים, וכי לעתים קרובות, הם מחפשים עבודה במשך חודשים רבים, תוך שמעסיקים רבים מתעלמים מקורות החיים שלהם.

האמנם כך הוא הדבר? זו היתה השאלה שהעסיקה את מוריה מסלטי, סטודנטית באוניברסיטת תל אביב, במחלקה ללימודי עבודה. במסגרת לימודי התואר השני שלה, החליטה מסלטי לערוך מחקר ראשון מסוגו, על מנת לבדוק אם אכן ישנה אפליה של חרדים במקומות עבודה, בזמן בדיקה של קורות חיים של מועמדים למשרה. מסלטי בדקה באופן מדגמי שני תחומי עיסוק: מכירות, לבעלי השכלה שאינה אקדמית, ובנקאות – לבעלי השכלה אקדמית.

התוצאות היו בולטות וברורות: אכן, קיימת אפליה משמעותית של חרדים בזמן בדיקה של קורות חיים. הסיכוי של חרדי להיות מוזמן לראיון עבודה נמוך בעשרות אחוזים מן הסיכוי של מועמד חילוני – וזאת כאשר מדובר רק על זימון לראיון, ולא על קבלה בפועל לעבודה.

שני מועמדים זהים

על מנת לבצע את המחקר, יצרה מסלטי שני פרופילים בדויים של מועמדים לעבודה. האחד הוא גיא וייס, מועמד חילוני, והשני – מנחם שטרן, מועמד חרדי. לשני המועמדים הללו יצרה שני סוגי טפסים של קורות חיים: האחד מעיד על תואר אקדמי של המועמדים, ונועד להישלח למקומות עבודה בתחום הבנקאות, והשני מעיד על כישורי מכירות, ללא תואר אקדמי, ונשלח למקומות עבודה כלליים, המחפשים אנשי מכירות פרונטליים וטלפוניים. בשני הסוגים של קורות החיים, יצרה מסלטי נתונים זהים ככל האפשר, על מנת לשלול אפליה על רקע עדתי, על רקע של שירות צבאי או על רקע של ניסיון בעבודה. שני המועמדים הפיקטיביים אשכנזיים, ושניהם בצעו שירות לאומי ולא שירות צבאי. בקורות החיים למשרות המכירות, היו שני המועמדים בעלי ניסיון דומה בעבודה: המועמד החילוני "עבד" כנציג מכירות בחברת ביטוח ישיר וכמוכר ב-FOX, רשת האופנה. המועמד החרדי "עבד" כמוכר במאפייה, וכאיש מכירות בתחום של מכירת רכבים. בקורות החיים למועמדים בעלי תואר אקדמי, הוצגו שני המועמדים כבעלי תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים, אותו רכשו באוניברסיטת בר אילן.

(צילום אילוסטרציה: פלאש 90)

עבור כל אחד מן המועמדים נשלחו 100 קורות חיים למשרות הבנקאות, ו-100 קורות חיים למשרות המכירות.

תוצאות המחקר היו ברורות לחלוטין. מתוך 100 קורות החיים שנשלחו בשם כל אחד מנציגי המכירות, קיבל המועמד החילוני 41 זימונים לראיון עבודה. לעומתו, המועמד החרדי קיבל רק 20 זימונים כאלה. פחות מ-50%.

אצל המועמדים בעלי התואר האקדמי, הפער קטן יותר, אך עדיין משמעותי: מתוך 100 קורות החיים שנשלחו לכל אחד מן המועמדים, קיבל המועמד החילוני 37 זימונים לראיון עבודה, לעומת 23 זימונים בלבד, אותם קבל המועמד החרדי. האפליה ברורה וחד משמעית, ומכיוון שהנתונים האחרים של המועמדים זהים, הרי שברור שהאפליה היא על רקע מגזרי בלבד.

דעות קדומות על העסקת חרדים

הסיבה לאפליה הזו, לדבריה של מסלטי, אינה ברורה לגמרי – יתכן שהיא נובעת מסיבות רציונאליות, כמו למשל העובדה שהמועמדים החרדים לא למדו בתיכון – על אף שכמובן, למועמדים בעלי התואר האקדמי צוין כי ישנה תעודת בגרות מלאה. אך סביר מאד להניח שהאפליה נוצרת בעיקר בגלל דעות קדומות על חרדים או על העסקת חרדים. מסלטי מציינת כי מרבית מקומות העבודה ששלחו זימונים למועמדים, שלחו זימון למועמד החילוני בלבד, או לשני המועמדים גם יחד. מצב שבו המועמד החרדי היה היחיד שזומן לראיון התרחש בשני מקרים בלבד.

מסלטי מנתחת את הנתונים, ומסבירה כי בשוק הכללי, עדיין ישנה רתיעה כלשהי מהעסקה של עובדים חרדים, גם אם מדובר בבעלי תואר אקדמי. עם זאת, כפי הנראה בנתונים, לחרדים בעלי התואר האקדמי יהיה סיכוי גבוה יותר להתקבל לעבוד, מאשר לחבריהם נטולי התואר.

מסלטי מציינת גם כי המחקר אינו מקיף את כל תחומי העבודה, וכי ייתכן שבתחומים שונים המצב בתחום זה יהיה שונה גם הוא. כך, למשל, היא מציינת את ענף ההייטק, שבו ישנה פתיחות גדולה להעסקת חרדים, ואף תוכניות מיוחדות אשר מיועדות במיוחד לחרדים.