קשר עם גבר לקראת גירושין, האם חרדים לא לומדים תנ"ך, ומה לגבי תפירה בלילה?

1. האם אסור לתפור בלילה?

מותר לתפור בלילה.

אמנם לגבי מוצאי שבת - ראוי להימנע מזה עד אחרי אכילת סעודת "מלוה מלכה" (בן איש חי שנה שניה, פרשת ויצא סעיף כ"ז, ומשנה ברורה סימן ש' סק"ב(
 
וישנן הרבה קהילות קדושות בישראל, שמסורת קדומה בידי הנשים שלא לעסוק במלאכות כבידות כתפירה ואריגה וכו' במשך כל הלילה של מוצאי שבת (יעויין בפסקי תשובות סימן ש סק"ו).

* * *

2. במשרד בו אני עובדת ישנו מגוון של עובדים - חילוניים, דתיים, יהודים ולא יהודים. האם מותר לרחוץ את הכלים בליפה המשותפת שיש בכיור? מטבע הדברים אין אפשרות להפריד בין בשר לחלב או בין כשר/לא כשר...

במים קרים – מותר.

* * *

3. האם מברכים על מסטיק שהכל?

צריך לברך על מסטיק "שהכל נהיה בדברו" (שו"ת יביע אומר חלק ז' חלק אורח חיים סימן ל"ג, וילקוט יוסף חלק ג' סימן ר"ד סעיף י"ח. וכן ראה בספר אשרי האיש חלק א' פרק ל"ו סעיף כ"ז בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל)

(צילום: shutterstock)

4. הכרתי מישהו שכרגע פרוד מאשתו, אבל הגט הסופי יהיה רק בחודש הבא. רציתי לדעת אם זה בסדר שנדבר בינינו אף על פי שעדיין לא התבצעו גירושין כהלכה, או שזה נחשב כפסול וצריך לחכות עד שהוא יהיה גרוש סופית?

יש לך להימנע מלדבר איתו עד שיתגרש כדת וכדין – כי כל קשר עם איש בעודו נשוי לאישה אחרת מוגדר כמעשה "מכוער", וכבר אמרו חז"ל במסכת חולין (דף מד עמוד ב) הרחק מן הכיעור ומן הדומה לו (וע"ע בשו"ת מנחת יצחק  חלק ד' סימן ע"א. ולגבי פגישה של אישה פרודה עם גבר פנוי, יעויין להנצי"ב זצ"ל בספרו העמק דבר בספר דברים פרק כ"ד פסוק ב, ובספר עלינו לשבח חלק ו' עמוד שס"א(.

* * *

5. האם נהוג לרשום הכ"מ גם על שם הסבים או קרובים אחרים שנפטרו, או שמא רק על אב או אם שנפטרו?

רק על אב ואם אומרים וכותבים "הריני כפרת משכבו" עד סיום שנת האבלות (ראה שלחן ערוך ורמ"א יורה דעה סימן ר"מ סעיף ט'), וכן על רבו המובהק (שלחן ערוך שם סימן רמ"ב סעיף כ"ח, ובש"ך שם ס"ק מ"ו). וע"ע בספר חזון עובדיה על אבלות חלק ג' (עמודים קצו-קצח).

* * *

6. האם יש לחשוש לשבת בצד השולחן, בגלל שאומרים שמי שישב שם לא יתחתן ב-10 שנים הקרובות? וכן, האם יש בעיה לפי הקבלה להניח מפתחות על השולחן?

א. אמונה תפילה.

ב. יש המקפידים שלא לשים מפתחות על שולחן שאוכלים או לומדים עליו.

(צילום: shutterstock)

7. שלום כבוד הרב, תודה על המדור הנפלא הזה שכל כך מסייע לאנשים כמוני שאינם נגישים לרב בדרך אחרת. מספר שאלות בבקשה:

1.  האם כשאני עוברת ברחוב ורואה לחם על הרצפה עלי להרימו?

2.  האם יש ממש במנהג לצחוק בהבדלה לאחר הברכה הראשונה?

3.  אני נוהגת לספור ימים נקיים אחרי חמישה ימים. לאחרונה נאמר לי כי הרב עובדיה זצוק"ל פסק כי נשים ספרדיות יכולות להתחיל את הספירה גם לאחר ארבעה ימים אם הן נקיות, שאלתי היא האם מותר לי לשנות מהרגלי שנבע מבורות בהלכה?

4.  האם עלי להפריש כספי מעשר מפיצויים שקיבלתי בעקבות פרישה מהעבודה?

1. יש להרים את הלחם (משנה ברורה סימן קעא ס"ק יא). אולם יש אומרים שמאחר ובזמנינו אנשים לא אוכלים ממה שהושלך ברחוב מחשש לזיהומים ומחלות, אם כן פת זו אינה ראויה למאכל אדם, וממילא אין חיוב להרימה (ספר חשוקי חמד על בבא מציעא עמוד צו בשם הגריש אלישיב זצ"ל).

2. יש מהספרדים שנהגו לצחוק בהבדלה בזמן שמסתכלים בציפורניים, והוא לסימן טוב (הגר"ח פלאג'י זצ"ל בספרו נפש חיים מערכת צ' אות כג, וספר פקודת אלעזר חלק ב' סימן חצר).

3. במקרה שלך שחשבת שגם נשים ספרדיות צריכות להמתין 5 ימים לפני תחילת ספירת השבעה נקיים – מחוסר ידיעה בהלכה – את יכולה לשנות את מנהגך ולהתחיל לספור אחרי ארבעה ימים ללא התרת נדרים (טהרת הבית חלק ב' עמוד תיג).

4. יש להפריש מעשר מכספי פרישה (כן הביא הרב ישראל ברונשטיין שליט"א בספרו "הלכות מעשר כספים" פרק ג' סעיף מה והערה 119 בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, ויבדל לחיים חתנו הגרז"נ גולדברג שליט"א, שיש להפריש מעשר כספים מפיצויי פיטורין. וע"ע בספר באורח צדקה פרק ט' סעיפים כ"ג-כ"ד).

* * *

8. לכבוד הרב שלום! לאחרונה יצא לי לשמוע טענה שהחרדים לא לומדים תנ"ך. אותו טוען אמר גם שהסיבה לכך היא שהתנ"ך מצריך פרשנות ש"תרכך" את הנאמר בתנ"ך. לדוגמא מעמד הנשים בתנך, סיפור דוד ובת שבע וכו'. האם זה נכון שהחרדים לא לומדים תנ"ך? ולמה?

כל ילד חרדי לומד תנ"ך, ואני מכיר ילדים חרדים רבים בתלמודי תורה שמתמצאים בנביאים ובכתובים. אך לאחר שמגיעים לישיבה קטנה מתחילים לעסוק בעיקר בתלמוד, שהוא העיקר. כך קבעו חז"ל: "בן חמש שנים למקרא, בן עשר למשנה, בן שלש עשרה למצות, בן חמש עשרה לתלמוד" (פרקי אבות ה, כא).

יחד עם זאת, חרדים קוראים בכל שבוע את פרשיות התורה, לומדים את פרשות השבוע וגם את ההפטרות מהנביאים והכתובים, וישנם תלמידי חכמים רבים מאוד בציבור החרדי שלומדים את כל התנ"ך ובקיאים בו.

ובמענה לשאלתך  -

משה רבנו הוריד תורה מסיני. "תורה" פירושה "הוראה", כלומר מצוות. לכן עיקר העיסוק התורני הוא בלימוד וחקר המצוות, כפי שהתבארו במשנה ובתלמוד.

בתוך התלמוד לומדים הכל - דינים, הלכה, מנהגים, מוסר, מעשי אבות, פסוקים מהתנ"ך ועוד. התלמוד מלמד את התלמידים כיצד להשיג שכל של תורה ולהתחבר אל הרצון האלוקי בלימודם.

הנביאים והכתובים חשובים מאוד ללימוד ההיסטוריה האלוקית של עם ישראל ולימוד מוסר ונבואות לדורות, אך גם הנביאים עסקו רוב יומם בתורה שבכתב והתורה שבעל פה – שהיא ההלכה. לכן עיקר עסקה של התורה הוא בחקר ההלכה והפסיקה ההלכתית, והוא הלימוד העיקרי שמורים גדולי ישראל לעסוק בו. עם זאת, חשוב גם שכל תלמיד חכם יהיה בקיא בתנ"ך, וראוי להקדיש לכך מספר שעות בשבוע, וראיתי תלמידי חכמים רבים שעושים זאת בימי שישי.

התנ"ך לא צריך "ריכוך", אלא הבנה של מה שכתוב בו.

כל יהודי שומר מצוות שלומד תנ"ך – לומד את התנ"ך עם פירוש רש"י ומפרשי המקרא, כפי שקיבלנו במסורת. וטוב מאד ללמוד אותם.

מעמד הנשים בתנ"ך הוא טוב מאד, ומספר על נשים צדיקות ונביאות (שרה היתה נביאה, וכך גם מרים. מסופר על  חולדה הנביאה, על דבורה שהנהיגה את כלל ישראל, על אסתר המלכה שהצילה את עם ישראל, ועוד), וכך גם בתלמוד (אוהבה כגופו ומכבדה יותר מגופו, וסיפורים רבים שמעידים על כך). נא ראה כאן.

כולם יודעים על סיפור בת-שבע, וגם כשלומדים תנ"ך – לומדים אותו עם המפרשים שמבארים את המסורת המקובלת, ובה מוסבר שדוד המלך ע"ה לא חטא באיסור אשת איש, שכן בת-שבע קיבלה מבעלה גט על תנאי, אשר היה ניתן לכל הלוחמים (כדי שאם יהרגו בקרב - נשותיהם לא יהפכו לעגונות). דבר זה התבאר בתורה שבעל פה, ומפרשי המקרא מבארים אותו בתנ"ך עצמו, כך שאין כל מניעה ללמוד תנ"ך עם רש"י ומפרשי המקרא, ולהבין את הדברים בצורה נכונה.

* * *

9. האם אני צריכה להאמין שהמשיח יבוא מחר? זה נראה מופרך מדי, למרות שאני מאמינה בביאת משיח. זה פגם ב 13 עיקרים? או שבכלל אין דרישה כזאת?

אין דרישה לחשוב שבוודאי המשיח יבוא היום. אולם יש דרישה להאמין בכל לב שמשיח יכול לבוא היום. וכן יש דרישה לחכות ולצפות לביאתו דבר יום ביומו (ראה ברמב"ם הלכות מלכים פרק יא' הלכה א', ובפירושו למשניות מסכת  סנהדרין פרק י' ד"ה היסוד הי"ב.)

(צילום: shutterstock)

10. לאחרונה אני מוצאת את עצמי חושבת על משמעות העולם, ובכל פעם מחדש אני מרגישה לא בסדר שאני חושבת ושואלת על זה. האם זה בסדר לחשוב על כל המשמעות הזאת? מצד אחד זה מרגיש אולי בוגד או משהו כזה, אבל מצד שני אני גם מרגישה שזה מקרב ומחזק אותי

חיפוש אחר משמעות החיים הוא הצעד המבורך ביותר שאדם יכול לעשות בעולם הזה, שהרי רק בדרך זו יזכה האדם להכיר בבוראו ולהתקרב אליו.

אך אם השגת כבר את האמת על החיים, את יודעת שיש בורא לעולם והתורה אמת, אז צריך לברר מה המקור לשאלותיך (או לחוסר הסיפוק שלך ממצבך).

הדרך להבחין בין היצר הטוב לבין היצר הרע, הוא מבחן התוצאה. אם המחשבות הללו גורמות לך להתחזק באמונה וקריאת ספרי מוסר, להתפלל חזק יותר, להחכים וללמוד – הרי שהן נובעות מן היצר הטוב. אך אם המחשבות הללו גורמות לך בסופו של דבר לתחושת דיכאון או חרדות, משמע שהן מגיעות מן היצר הרע שמנסה להפילך. כמובן שאז יש לבדוק אם אין כאן בעיה של OCD - מחשבות טורדניות שדורשות טיפול מתאים (אך הכל תלוי במבחן התוצאה).

אם באמת ובתמים יש לך ספיקות באמונה, ואת רוצה לברר לעומק את משמעות החיים, ההוכחות למציאות הבורא ואמיתות התורה, אציע שתקראי חוברת קצרה שכתבתי בשם "שיחה גורלית" (חפשי בגוגל), אשר דנה בכל עיקרי האמונה. מומלץ לקרוא עד הסוף המפתיע. אשמח להשיב על כל שאלה שתהיה לך.

כמו כן, אמליץ לך לצפות בקביעות בהרצאות שיש באתר/ערוץ הידברות. הן עוסקות רבות בתכלית החיים והבריאה, ויכולות להוסיף רוחניות וחכמה לחייך. שעה ביום של צפייה בהרצאות אינה הרבה זמן, אך עושה הרבה מאוד  לנשמה. בהצלחה!