4 הדברים שאתם צריכים לעשות כדי להיות מאושרים

מי לא רוצה להיות מאושר? ומי לא רוצה חיים טובים? כל אדם במשך כל ימי חייו מחפש את האושר. רכבי יוקרה, בית יפה עם בריכה, בגדים ותכשיטים יקרים... הדברים האלה אמנם משמחים (לפחות לזמן מה), אבל הם לעולם לא יהפכו את היהודי למאושר. מי שיעביר את חייו בחיפוש אחר הצעצועים האלה, גם אם ישיג אותם, מבפנים התסכול שלו רק יגדל. ומה הצעד הבא? הוא ישים לעצמו כמטרה צעצוע אחר, ויחייה בתקווה שאותו צעצוע כן יעשה אותו מאושר. כך, אפילו יהודי מיליונר מעביר את חייו בחיפוש אחר האושר, והחוסר הפנימי המציק ילווה אותו כל חייו. אפילו הוא לעולם לא יזכה להגיע אל האושר האמיתי, מאחר שכסף לא יכול לקנות אושר פנימי.

הדרך האחת והיחידה ליהודי להגיע לאושר היא דרך היהדות: ע״י 4 דברים. הם לא קלים להשגה, אך ההשתדלות בהחלט משתלמת. האדם לא יגיע לאושר, אלא אם יגיע לארבעתם, ובשלמות. החוסר באחד מהם, ואפילו רק בחלקו, הוא קריטי, ובקלות מרחיק ממנו את האושר האמיתי. למה הדבר דומה? להכנסת סיסמה, לחשבון הדואר האלקטרוני לדוגמה. אם לא נכתוב את כל הסיסמה במלואה לא נוכל להיכנס – ואף אם חסרה אות אחת בלבד! ואמנם, גם התחזקות חלקית מביאה לתוצאות נפלאות ולשינוי גדול באיכות החיים, אך המרחק לאושר אמיתי עדיין גדול.

את ארבעת המרכיבים ניתן לסדר בצורת פרח בעל 3 עלים:

עלה א׳: מידות.

אומר הגאון מוילנא בספר "אבן שלמה", שלא נברא האדם אלא לשבר את מידותיו, ואם לא עושה זאת: ״למה לו חיים?״. המידות הללו הן גאווה, כעס, קנאה, עצלות,קמצנות ועוד ועוד מידות רעות רבות שצריך להסיר האדם מנפשו. ומאידך יש להשיג את המידות הטובות, כגון עין טובה, ענווה, וותרנות, זריזות, שמחה ועוד ועוד. רק לימוד קבוע של מוסר יכול לעזור לאדם. הרבה מידות רעות או טובות לפעמים כלל לא ידועות ולא מוגדרות אצל האדם ככאלה. וכמובן, יש צורך בהדרכה כיצד למעשה ניתן להשתנות. הדרך בתיקון המידות ארוכה, אך בכל פעם כשמשיגים יעד בתחום זה, רואים את השיפור הגדול באיכות החיים, אשר נוצר באופן ישיר ועקיף מתיקון המידה.

כל פגם במידות מרחיק את האדם מאושר, וכן גורם לעיכובים בתחומים שונים בחייו, כגון במציאת הזיווג (בעיה שכיחה בדורנו): אדם שמידותיו רעות, ולבן/בת זוגו המיועד משמים לא מגיע לסבול מהן, זיווגו מתעכב עד שיתקן את מידותיו.

עלה ב׳: שמירת המצוות.

גם במצוות שנתקנו ע״י חכמים (כמו שציוותה עליהם התורה לעשות, ואותנו ציוותה להישמע להם) יש בלי סוף עומק ומשמעות נסתרת, מעבר לטעמים הרשמיים הפשוטים שנתנו להם. וכל שכן מצוות התורה, שגם כשאנחנו חושבים שמבינים את טעמה של מצווה כלשהי, למעשה זהו רק קצה הקרחון.

עלה ג׳: לימוד תורה.

התורה נמשלה למים, וכמו שצמח בלי מים מתייבש, כך גם אדם בלי לימוד תורה. צריך מים, ו... בכמות מספקת.

לימוד התורה אמור להצמיח פירות בחיינו, ולתת לנו הדרכה מעשית. לפיכך עיקר לימוד התורה הוא לימוד ההלכה. ״הלומדים ׳דף יומי׳ בלבד מהתלמוד שלנו, אינם יוצאים בזה ידי חובת מצות תלמוד תורה״ (ספר ׳הליכות עולם׳ לרב עובדיה יוסף - חלק ח, הלכות תלמוד תורה, סעיף ד). וכן חשוב ללמוד את פירוש התפילות, ודברים המועילים לעבודת השם והמשפיעים על חיינו, מעבר להיותם לימוד תורה בלבד. וכשהאדם יהיה בקיא בכל זה, יוכל בעתיד להתעמק גם בלימוד הגמרא אם ירצה.

(צילום אילוסטרציה: פלאש 90)

מרכז הפרח: אמונה וביטחון, קירבה לאלוקים.

הנשמה של כל עבודת השם! שמירת מצוות ללא תחום זה, היא כגוף ללא נשמה. באיזו אמונה מדובר? כמובן, לא בידיעה הבסיסית על קיום הבורא, אלא באמונה שהוא משגיח עלינו, שכל דבר הקורה לנו בחיים הוא מלמעלה ושהכל לטובה. ביטחון בהשם, אהבת השם, תפילה אליו במילים שלנו, הודיה על מתנותיו... אדם לא יכול להיות כלל מאושר אם הוא לא קרוב לבורא עולם תמיד. כי אלוקים הוא עצמו מקור כל הטוב שבעולם. יש ששומרים מצוות ולומדים תורה עשרות שנים, אך לא מכירים כלל את בורא עולם. לא רואים אותו בכל דבר שקורה להם בחיים, לא סומכים עליו בעיניים עצומות (ונותנים מקום לדאגות), הלב והמחשבה נמצאים במקום רחוק ממנו. גם בתחום זה לימוד המוסר (ע״י ספרים והרצאות בנושא אמונה וביטחון) הוא הכרחי – תמיד.

אדם שמגיע לשלמות בכל ארבעת התחומים האלה, זוכה לחיים טובים ומאושרים – בעולם הזה ובעולם הבא. אמנם זו לא עבודה של יום אחד, וגם לא של יומיים, ואין כאן מטלה אחת שיש לבצע בתאריך ושעה מסוימים בשבוע הקרוב, אך מטרת מאמר זה היא לתת כיוון נכון. לדעת בברור מה הוא היעד אליו אמורים לשאוף להגיע. כי כשאדם יודע לאן הוא הולך, ויש לו רצון – בסופו של דבר הוא יגיע. אך אם הכיוון הוא שגוי, היהודי יעביר את כל חייו בלי להגיע אל האושר האמיתי אף פעם.

כל אחד מארבעת התחומים האלה משפיע בצורה ישירה גם על השפע שהאדם מקבל בכל תחום בחיים. בפרנסה, בריאות, זוגיות... כל תחום בחיים, ללא יוצא מן הכלל, מושפע ישירות מההתנהגות שלנו, לטוב או למוטב. ולא זו בלבד, אלא שרוב ככל הצרות והבעיות של האדם בחייו נובעות ישירות מפגמים בתחומים אלו. אין סגולה, קמע, ברכת צדיק או כל השתדלות רוחנית אחרת שעוצמתית ויעילה כמו התקדמות בפרח זה.

כמובן שאי אפשר שלא לומר כאן כמה מילים על העולם הבא. שהרי בורא העולם ברא את האדם כדי להיטיב לו, וההטבה העיקרית היא בעולם הבא. ״יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא, מכל חיי העולם הזה״ (אבות ד יז). ״כל חיי העולם הזה״ – כל הנאות חייהם של כל האנשים מאדם הראשון עד ימות המשיח, הכל יחד. כלומר רמת ההנאה בעולם הבא שונה לחלוטין מכל ההנאות של העולם הזה. אין אף אפשרות לתת דוגמה להנאה ברמה זו, כי אין שום סוג של הנאה אצל אף אדם בהיסטוריה שמהווה אפילו אחוז מהנאה של האדם בעולם הבא. ובכן, אדם שמשיג את הפרח הנ״ל בשלמותו, מגיע לאושר אמיתי בעולם הזה ולשפע גדול בכל אחד מתחומי החיים. אך כל זה כאין וכאפס ביחס לתועלת העצומה לעולם הבא, מאחר ששכרו יהיה אדיר.

ישנו מכשול שבכוחו להפריע מאוד בדרך זו, ואף להפיל את האדם ממנה, ובפרט במה שנוגע לעלה ב' – שמירת המצוות, כי לא קל להתחיל לשמור מצוות. נדרש מאמץ, ויתור על הנאות רבות מסוגים שונים, שינוי הרגלים ולפעמים גם מסירות נפש. לכל אדם יש רגעי הנאה בחיים, בזכותם, במידה מסוימת, הוא חי, הם האור בחייו. בדרך לשמירת מצוות הוא מגיע לשלבים בהם הוא מתבקש לוותר על חלק מהם. משל למה הדבר דומה: אדם שנמצא בבית חשוך בלילה, ורק נרות מאירים את ביתו. בא אליו חברו ומבקש לכבות נר. הוא מכבה נר אחד, ואז נדרש לכבות נר נוסף. נר ועוד נר... עד שאומר: אם אמשיך כך לכבות את הנרות אשאר בחושך! אלא שאז נדלק בביתו אור החשמל, והבית מואר כמו שלא היה מואר גם עם אלף נרות. כעת, כשאור החשמל דלוק, הוא מסתכל על הנרות שלא כיבה ומבין שהאור שלהם מעט מאוד ביחס לכל האור. כך האדם שלא שומר מצוות ולא חי בדרך האמת, נהנה מהאור החלש שמפיק מהנאות חייו, אך כשיראה מהם אושר וחיים טובים אמיתיים, הוא יזהה את ההבדל הגדול.

ואמנם יש רבים שמתקדמים, מתגברים על יצרים, על ניסיונות, ובשלב מסוים נעצרים, מרגישים שאין להם כוח. הדרך קשה ומייגעת, ועם כל צעד – הקושי הולך וגובר. גם כאן נמחיש את המסר החשוב ע״י משל. אני מתאר לעצמי שביקרתם בחוף ים בעבר הקרוב או הרחוק. כידוע, כאשר נכנסים לים, המים מקררים את רגלינו וזה די לא נעים. ממשיכים להיכנס, המים מכסים את הרגליים יותר ויותר ואי הנעימות רק גוברת. באופן טבעי עול ההמחשבה: אם כל כך קר לי כשנכנסתי למים רק עם חלק מהגוף, מה יהיה כשאכנס עם כל גופי? אולם, דווקא כשהאדם ממשיך בדרכו וקופץ למים עם כל גופו, כבר לא קר לו, ויותר מזה – הוא גם נהנה מאוד.

וכך הוא האדם שמתחיל לשמור רק חלק מהמצוות. הוא מרגיש קושי גדול כבר עכשיו, ועולה המחשבה - מה יהיה כשאשמור את כל המצוות? אלא שדווקא כשהוא מגיע (בהדרגתיות) לשלב בו הוא נכנס למים עם כל הגוף, לא רק שהוא לא סובל, אלא גם מתחיל ליהנות. וכאן נעיר, שבכל שלב בסולם צריך האדם לשמוח במה שכבר השיג, ואז להתקדם לשלב הבא. כמו שנאמר: "איזהו עשיר? – השמח בחלקו" (פרקי אבות ד' א').