שבעים מאנרגיית השמש: האם יש הודים שחיים ללא מזון?

אורית שואלת: "שלום וברכה. מה אתה חושב על האנשים הפראניים מהודו שלא צריכים אוכל כדי לחיות? והאם מותר לנסות זאת? תודה"

* * *

שלום וברכה אורית, ותודה על שאלתך.

מבחינה מדעית, גופו של האדם מסוגל לחיות עד שבוע ללא מים, ולרוב עד חודש אחד ללא מזון, אך "הצום המתועד הארוך ביותר היה ב-1981 בו נפטר קירן דורהטי האירי (Kieran Doherty) שהפגין בצום במשך 73 יום".

בהודו קיימות אמונות טפלות רבות, אחת מהן נקראת "פראנה". זו אמונה על אנרגיית חיים שנמצאת בכל מקום וניתנת לניצול בידי אנשים "רוחניים" שהתנתקו מחיי החומר. ההודים המאמינים באמונה זו סבורים שבכוחם לחיות ללא מזון, ובדומה לצמחים, טוענים שהם שורדים אך ורק מאור השמש והאוויר.

החוקר ברצינות טענה זו יגלה מהר מאוד את חולשתה. זאת משום שהאנשים הפראניים מגדירים בעצמם מה נחשב למזון. כך לדוגמה, מצאתי עדות של אדם פראני שכותב שהוא אינו צורך מזון מוצק, אך בכל זאת שותה לעתים מיצים ודברים קלילים, כך כתב במאמרו: "אם הפראני בוחר לאכול, הוא עושה זאת אך ורק משיקולי טעם ולרוב הוא יבחר שלא לאכול אוכל מוצק, אלא לשתות מיצים שונים ודברים “קלילים” ובעלי מינימום קלוריות".

כך שגם לגרסתם, אנשים אלה צורכים מידי פעם קלוריות וויטמינים שמאפשרים את הישרדותם, אך כמובן עושים זאת רק מ"שיקולי טעם"...

רוב הפראנים עליהם קראתי צמים למעשה רק שמונה ימים עד שבועיים, ואז צורכים מזון רך ומיצים שונים ל"טיהור הגוף". אורח חיים שאינו בריא אך אפשרי בהחלט. מיץ ואוכל נוזלי הם עדיין מזון – גם אם הפראנים אינם מחשיבים אותו לכזה.

אך יש מספר אנשים פראנים שטוענים שהם חיים ללא מזון ושתייה כלל. המקרה המפורסם ביותר שתועד עד היום היה של איש הודי זקן בן 83 בשם פרלהאד ג'ני אשר טען כי לא אכל ולא שתה מזה 70 שנה. הוא נחקר בידי מדענים הודים, אך לא יותר משבועיים בסך הכל. אך האבסורד הגדול בניסוי היה, שגם בתוך שבועיים קצרים אלה "נעלם" הזקן מעיני המצלמות, יצא מידי פעם "לטייל" לבדו בחוץ, ואפילו התקלח וגרגר מים! (אך לטענתו לא שתה מן המים כמובן)...

לקריאה מלאה על סיפור זה, יש לחפש בגוגל את המשפט: "the guardian India's man who lives on sunshine".

אפילו בקריאה לא מעמיקה קל להבחין שה"מחקר" לא נעשה באופן אמין, והמדענים ההודים שערכו אותו היו בעצמם נציגים של דת זו אשר רצו להוכיח את האמונה באנרגיות, לכן תיעדו את המקרה באופן מאוד לא ביקורתי, ולא עקבו במשך 24 שעות רצופות אחרי אדם שטוען כי הוא צם במשך 70 שנה.

קל להבין מדוע רוב הסיפורים על היכולת הזו הינם מזוייפים. לא חסרים בעולמנו זיופים ורמאויות של מכשפים ו"בעלי כוחות" למיניהם, אשר גם הצלמים וגם ה"מדענים" הלא מוכרים שבוחנים אותם – מתעלמים מן העובדות כדי לזכות בפרסום. ברוב המקרים, הודים זקנים אלה מאמינים בעצמם בשקרם, ולא מבחינים בכשלי ההגיון שלהם (כמו בציטוט הראשון של הפראני שאוכל מידי פעם בשביל ה"טעם").

אפילו הפראני מהציטוט הראשון לבסוף מסכם: "פראנים (Pranic) ניזונים ישירות מאנרגיית הפראנה, לאחר שעברו תהליך התמרה גופם למד להזין את עצמו ישירות מהפראנה והם תלויים במקור הזנה חיצוני במידה מועטה ביותר". שימו לב למילים האחרונות במשפט. מכאן תביני שהפראנים הם אנשים שמשקרים לא רק לזולת, אלא קודם כל לעצמם.

הישרדותם אינה נסית. גוף האדם מסוגל לשרוד בצריכת נוזלים כמו מיצים או אוכל מרוסק, גם אם רק פעם בשבועיים. ישנם למרבה הצער אנשים בעולם שחיים בחרפת רעב, ואוכלים רק פעם או פעמיים בחודש! אך מובן שאנשים אלה לא יהיו בריאים ויתקשו להיות פעילים. מסיבה זו הפראנים יושבים שעות רבות ביממה בבטלה ללא כל תנועה, ומתרצים זאת בטענה שהם עוסקים במדיטציה כדי לצרוך אנרגיית שמש...

(צילום אילוסטרציה: shutterstock)

עלינו להתרחק ממעשי הגויים ומדעות כוזבות, ובפרט מזיקות. התורה דורשת מאיתנו "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" (דברים ד, טו), לכן כל אדם חייב לשמור על בריאותו התקינה של הגוף שהקב"ה נתן לו כפיקדון, פירוש הדבר שיש לשמוע לעצות הרופאים והדיאטנים, ולצרוך את אבות המזון וכל הוויטמינים הדרושים לקיומנו התקין והפעיל. מה גם שיש מצוות רבות הקשורות במזון: "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך" (דברים ח, י), עלינו להודות על המזון ולהנות מהעולם הזה כדי לברך את השם. גם סעודות המצווה של יום שבת מקרבות אותנו לקב"ה. רק לא יפריז האדם בסעודות וחיפוש תענוגות, ולא ייטה לאף קיצוניות.

כך כתב הרמב"ם בהלכות דעות (פרק ג, א), ונראה שהזכיר שם בדבריו את אורחות ההודים הנזירים עובדי הכוכבים:

"שמא יאמר אדם, הואיל והקנאה והתאווה והכבוד וכיוצא בהם דרך רעה הן ומוציאים את האדם מן העולם, אפרוש מהן ביותר ואתרחק לצד האחרון, עד שלא יאכל בשר ולא ישתה יין ולא ישא אישה ולא ישב בדירה נאה ולא ילבש מלבוש נאה, אלא השק והצמר הקשה וכיוצא בהן, כגון כהני העובדי כוכבים, גם זה דרך רעה היא ואסור לילך בה. המהלך בדרך זו נקרא חוטא, שהרי הוא אומר בנזיר: 'וכפר עליו מאשר חטא על הנפש', אמרו חכמים: ומה אם נזיר שלא פירש אלא מן היין צריך כפרה, המונע עצמו מכל דבר ודבר על אחת כמה וכמה' (תענית יא, ע"א). לפיכך ציוו חכמים, שלא ימנע אדם עצמו אלא מדברים שמנעתו התורה בלבד, ולא יהיא אוסר עצמו בנדרים ובשבועות על דברים המותרים. כך אמרו חכמים: 'לא דייך מה שאסרה תורה אלא שאתה אוסר עליך דברים אחרים' (ירושלמי נד, ט, א). ובכלל הזה אלו שמתענים תמיד אינם בדרך טובה. ואסרו חכמים שיהא אדם מסגף עצמו בתענית. ועל כל הדברים האלו וכיוצא בהן ציווה שלמה ואמר: 'אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר למה תשומם' (קהלת ז, טז)".