סין גאה בהצלת העם היהודי: "קיבלנו את הפליטים בזרועות פתוחות"

מבט אל ההיסטוריה היהודית מראה שהיו לא מעט קהילות יהודיות שמצאו את מקומן בסין לאורך השנים. בשנים האחרונות, מנסה הממשל הסיני דווקא לשפוך אור על העבר היהודי של סין, והוא אף נתן חסות לתערוכה ייחודית באוניברסיטת בר אילן המציגה את הקהילות היהודיות שחיו בעבר בסין.

ד"ר דניאלה גורביץ, יוזמת התערוכה ומתרגמת הספר "היהודים בסין המודרנית", מספרת כי  "היהודים והסינים הם העמים העתיקים בעולם. התרבות העתיקה של סין התפתחה במקביל לתרבות היהודית הקדומה, ויש להן הרבה מן המשותף. סין נודעה כמקום מפלט ליהודים שאיבדו את ביתם, ועל אדמת סין הם חיו בדו-קיום תוך עזרה הדדית".

גורביץ, מתרגמת הספר "היהודים בסין המודרנית", מספרת ל-ynet כי שלושה גלי הגירה של יהודים לסין היו במאה וחמישים השנים האחרונות: הראשון שבהם היה ב-1840, עת הגיעו לסין יהודים ממוצא ספרדי מהמזרח התיכון ומאזורים אחרים באסיה. היהודים הללו הגיעו מאזורים שהיו תחת שליטה בריטית, ולכן החזיקו באזרחות בריטית שאפשרה להם לעסוק במסחר בעיקר בהונג-קונג ובשנחאי. הסוחרים הצליחו מאוד במסחרם והפכו לקונסורציום פעיל מאוד בסין.

הגל השני הגיע לסין בעקבות הפרעות הקשות ביהודים ברוסיה, שגרמו ליהודים לחצות את הגבול לסין ולהימלט מהאנטישמיות הכבדה. היהודים התגוררו בעיקר באזור חרבין, ולאחר מכן ברו דרומה, והתיישבו בערים הגדולות שנחאי, טיינג'ין וצ'ינגדאו.

הקהילה היהודית שהוקמה היוותה קרקע פוריה לקבלת הפליטים היהודיים שנמלטו מליטא עם פרוץ מלחמת העולם השניה. בין השנים תרצ"ג-תש"א הגיעו לשנחאי למעלה מ-30 אלף יהודים שברחו מאירופה. באופן זה קלטה שנחאי יותר פליטים יהודים ממה שקלטו קנדה, אוסטרליה, הודו, דרום-אפריקה וניו-זילנד גם יחד.

אחת מנקודות האור של סין היא היותה מקום מבטחים לתלמידי ישיבת מיר בעת המלחמה הנוראה. ישיבת מיר היא, למעשה, הישיבה האירופית היחידה שניצלה בשלמותה.

דרכי ההשגחה המופלאות שהגנו על ישיבת מיר ראויות לכתבה בפני עצמה. נזכיר בקצרה כי כאשר צורפה העיירה מיר לרוסיה בשנת תרצ"ט, החלה מסכת הנדודים של תלמידי הישיבה. באמצעות הרכבת הטרנס-סיבירית ובעזרת השגריר היפני חסיד אומות העולם סוגיהרה, נמלטה הישיבה ליפן. לאחר שהות של 9 חודשם הוגלו תלמידי הישיבה לשנחאי שבסין.

למרות שסין הייתה תחת כיבוש יפן, בת ברית של גרמניה, סירבה יפן לשלוח את יהודי שנחאי להשמדה. במקום זאת, היא הכריזה על הקמת גטו בעיר עבור היהודים. מצבם של היהודים בגטו היה קשה, ומספר פעמים ניצלו ממוות בטוח. בעת ההפגזות של ארה"ב על שנחאי, הצטופפו הסינים בסמוך למבנה הישיבה, בשל העובדה הפלאית שאף לא פגז אחד נפל בשטח הישיבה.

עם תום המלחמה, התפרקה הקהילה היהודית בסין. תלמידי ישיבת מיר היגרו לארצות הברית. חלק מהתלמידים נשארו בארצות הברית, ויסדו מחדש את ישיבתם בברוקלין, אך מרביתם המשיכו עם רבותיהם לארץ-ישראל.

חשוב לציין כי כיום, למעשה, לא קיימת קהילה יהודית של ממש בסין, ואת הצרכים של אנשי העסקים היהודיים ממלאים בתי חב"ד הפזורים במקומות אסטרטגיים בקרבת מרכזי העסקים והעבודה. בשנת 1992 החל המשטר הסיני לחזק את הקשרים עם ישראל, ובכלל זאת לתעד ולהוקיר את הקשר הסיני-יהודי מהמאה הקודמת.