הפסיכיאטר שקבע את ההגדרה לנרקיסיזם: "טראמפ איננו חולה נפש"

איך אפשר להסביר את העובדה שלארצות הברית יש נשיא שלא מתנהל כמו שום נשיא בהיסטוריה שלה, שלא מעניין אותו להשקיע את הזמן הדרוש בניהול המדינה, ושאת רוב זמנו מעביר בצפייה בטלוויזיה ובהטחת עלבונות בטוויטר בכל מי שנראה לו שפגע בו, בילדיו או בידידיו? התקשורת האמריקאית, בעיקר, עדיין מתקשה לעכל את קיומו של הנשיא טראמפ ומחפשת לו שלל הסברים. אחת התיאוריות שזכו לאחרונה לפופולאריות מיוחדת היא התיאוריה לפיה דונאלד טראמפ סובל ממחלת נפש כלשהי. כמה פסיכיאטרים ופסיכולוגים השיגו לעצמם כמה דקות תהילה בכך שהתראיינו לעיתונים ואתרי אינטרנט והביעו את אמונתם שטראמפ לוקה בהפרעת אישיות נרקיסיסטית.

אלא שלפני יומיים פרסם ה'ניו יורק טיימס' מכתב שנשלח אליו מפרופסור אלן פרנסס, שעמד בראש הצוות שניסח את DSM-4, המדריך למחלות ובעיות נפש.

"ספקולציה תקשורתית נרחבת לגבי הדיאגנוזה הפסיכיאטרית של דונאלד טראמפ עודדה אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש להתעלם מהמגבלות האתיות הרגילות האוסרות על אבחון מרחוק של אנשי ציבור...רוב המאבחנים החובבניים האלה הדביקו לנשיא טראמפ בטעות את הדיאגנוזה של הפרעת אישיות נרקיסיסטית. כמי שכתב את הקריטריונים שמגדירים את ההפרעה הזו, אני אומר שמר טראמפ לא עומד בהם. אולי הוא נרקיסיסט ברמה עולמית, אבל זה לא גורם לו להיות חולה נפש, כי הוא אינו סובל מהמצוקה ומהמגבלות הנדרשות כדי לאבחן מחלת נפש.

"מר טראמפ גורם מצוקה לאחרים – לא חווה אותה בעצמו. והוא זכה לתגמולים עשירים...על הגרנדיוזיות שלו. זהו עלבון וסטיגמה לחולי הנפש (שרובם אנשים טובים המתנהגים היטב) להשוות אותם למר טראמפ".

פראנסס ידוע כפסיכיאטר זהיר שמתנגד לטרנד המודרני לייחס כל התנהגות לא נעימה או חריגה במעט לבעיה נפשית. מכתבו לניו יורק טיימס היה תזכורת נוספת בעניין: לא כל מי שמתנהל כרצונו בלי התחשבות בכללים כלשהם הוא חולה נפש – לפעמים הוא פשוט פוליטיקאי ממולח...

איך אפשר להסביר את העובדה שלארצות הברית יש נשיא שלא מתנהל כמו שום נשיא בהיסטוריה שלה, שלא מעניין אותו להשקיע את הזמן הדרוש בניהול המדינה, ושאת רוב זמנו מעביר בצפייה בטלוויזיה ובהטחת עלבונות בטוויטר בכל מי שנראה לו שפגע בו, בילדיו או בידידיו? התקשורת האמריקאית, בעיקר, עדיין מתקשה לעכל את קיומו של הנשיא טראמפ ומחפשת לו שלל הסברים. אחת התיאוריות שזכו לאחרונה לפופולאריות מיוחדת היא התיאוריה לפיה דונאלד טראמפ סובל ממחלת נפש כלשהי. כמה פסיכיאטרים ופסיכולוגים השיגו לעצמם כמה דקות תהילה בכך שהתראיינו לעיתונים ואתרי אינטרנט והביעו את אמונתם שטראמפ לוקה בהפרעת אישיות נרקיסיסטית.

אלא שלפני יומיים פרסם ה'ניו יורק טיימס' מכתב שנשלח אליו מפרופסור אלן פרנסס, שעמד בראש הצוות שניסח את DSM-4, המדריך למחלות ובעיות נפש.

"ספקולציה תקשורתית נרחבת לגבי הדיאגנוזה הפסיכיאטרית של דונאלד טראמפ עודדה אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש להתעלם מהמגבלות האתיות הרגילות האוסרות על אבחון מרחוק של אנשי ציבור...רוב המאבחנים החובבניים האלה הדביקו לנשיא טראמפ בטעות את הדיאגנוזה של הפרעת אישיות נרקיסיסטית. כמי שכתב את הקריטריונים שמגדירים את ההפרעה הזו, אני אומר שמר טראמפ לא עומד בהם. אולי הוא נרקיסיסט ברמה עולמית, אבל זה לא גורם לו להיות חולה נפש, כי הוא אינו סובל מהמצוקה ומהמגבלות הנדרשות כדי לאבחן מחלת נפש.

"מר טראמפ גורם מצוקה לאחרים – לא חווה אותה בעצמו. והוא זכה לתגמולים עשירים...על הגרנדיוזיות שלו. זהו עלבון וסטיגמה לחולי הנפש (שרובם אנשים טובים המתנהגים היטב) להשוות אותם למר טראמפ".

פראנסס ידוע כפסיכיאטר זהיר שמתנגד לטרנד המודרני לייחס כל התנהגות לא נעימה או חריגה במעט לבעיה נפשית. מכתבו לניו יורק טיימס היה תזכורת נוספת בעניין: לא כל מי שמתנהל כרצונו בלי התחשבות בכללים כלשהם הוא חולה נפש – לפעמים הוא פשוט פוליטיקאי ממולח...