הרב מרדכי גזית: "מרן זצוק"ל קם לכבוד האסירים והרעיף עליהם דברי חיזוק ואהבה"

הרב מרדכי גזית, בן 64, אב ל-8 ילדים, הוא יו"ר ארגון "לתת אור לחיים – יד לאסיר". "עיקר עיסוקנו, מעבר לשיעורים שאנחנו מוסרים והרבצת התורה", מספר הרב גזית, "הוא החדרת התודעה היהודית בקרב האסירים. קירוב אסירים לתורה ולמצוות, להשיבם אל אבינו שבשמים. זהו שיקום האסירים הטוב והמובהק ביותר. מזה קרוב ל–40 שנה, כאשר הקמנו את ארגון 'לתת אור לחיים – יד לאסיר', שהקים מדרשיות רבות בכל בתי הכלא בישראל, מטרתנו הייתה להוציא ממסגר אסיר. לשקם את האסירים על ידי מים טהורים ולא על ידי תוכניות שיקום, שעשרות כאלו נוסו על ידי הרשויות ונחלו כישלון חרוץ".

כיצד הקמתם את ארגון יד לאסיר?

"ראשית כל, חשוב לי להדגיש כי יש היום מדרשיות ובתי מדרש בכל בתי הכלא, ואגפים לשומרי מצוות, זה בזכותו של מרן זצוק"ל, אשר עודד אותנו עוד לפני כארבעים שנה לייסד שיעורי תורה בבתי הכלא בישראל.

"היה זה בשנת תשל"ח. אני הקטן זכיתי ללמוד בכולל של ישיבת 'חזון עובדיה' בירושלים, ובכל יום שלישי אחה"צ הייתי נעדר מהסדרים בכולל, ונוסע למסור שיעורי תורה במעשיהו. לאחר תקופה, היעדרותי מהכולל באופן קבע בכל יום שלישי, נודעה למרן זצוק"ל, שהיה נשיא וראש הכולל, ושאל אותי מה הסיבה לכך. מדוע אינני מבקש את רשותם של מנהלי הכולל. ואז שחתי בפני מרן שמדי יום שלישי אני נוסע לרמלה למסור שיעורי תורה בפני האסירים. לפתע, אני לא שוכח זאת עד עצם היום הזה, מרן זצוק"ל קם ממקומו כשכל כולו נרגש ואומר לי: זו הסיבה? אשריך, המשך לחזק את הרבים ולקרב את האסירים האומללים. במשך דקות ארוכות הוא הביע התעניינות וירד לפרטי פרטים של אופן השיעורים שנמסרים והנושאים שאותם אני מעלה בפני האסירים, ועודד אותי להמשיך במלאכת הקודש. לא פעם בשבוע, אלא אפילו בכל יום.

"באחד מימי שלישי הגעתי לכולל כרגיל, ולא הלכתי למסור שיעורים ברמלה כמדי יום שלישי. מרן ראה אותי, קרא לי וגער בי מדוע לא הלכתי או לכל הפחות שלחתי מישהו אחר במקומי, משום שאסור חלילה לוותר אפילו על שעה אחת.

"מאז הרחבנו את הפעילות, וארגנו גם מיניבוס מישיבת 'חזון עובדיה' של אברכים שהיו הולכים למסור שיעורים, וכך הוקם ארגון 'יד לאסיר'.

"מאוחר יותר זכו האסירים לביקורו של מרן זצוק"ל, ובכל פעם שהיו לוקחים אותו למסור דרשות ולחזק את האסירים, ההתרגשות הייתה עצומה בקרב מנהלי ומפקדי הכלא, הסוהרים והאסירים. זהו כוחו של מרן זצוק"ל.

"מרן היה מוסר את נפשו למען חיזוק האסירים ושיקומם בכל דרך. מעבר לזה שהיה מכתת את רגליו בין בתי הכלא, ואני לקחתי אותו באופן אישי עשרות פעמים, הוא היה מעודד אותנו ואת האברכים לצאת ולהפיץ תורה, לשוחח עם האסירים, לחזק ולעודד את רוחם ולקרב אותם לתורה ולמצוות".

- עד כמה היה מרן זצוק"ל מעורה בפעילות הארגון?

"מרן זצוק"ל הוא זה שהקים את הארגון, הוא הרוח החיה שעמדה מאחורי ארגון 'יד לאסיר' וכל פעילותו. עד לימיו האחרונים היה תמיד שואל ומתעניין בפעילות של הארגון, במצב רוחם של האסירים, במדרשיות שהקמנו בבתי הכלא, ועוד.

"רק להמחיש לך עד כמה חשובה היתה למרן הפעילות של 'יד  לאסיר', אספר לך מעשה קטן: בשנת 84, בבחירות שבהן התמודדה ש"ס בפעם הראשונה, הפתיעה וזכתה לארבעה מנדטים, ולא זו בלבד אלא שהייתה אף לשון המאזניים בהרכבת הקואליציה, יממה לאחר הבחירות ביקש להגיע השר לשעבר יצחק נבון למרן, כדי לבקש את תמיכת ש"ס בהקמת הממשלה ולהסביר את התועלת הגדולה שתצמח לציבור החרדי ולעולם התורה מכך. אך באותו ערב שנבון ביקש להגיע בדחיפות למרן, נקבע לו שיעור בכלא מעשיהו בפני עשרות אסירים. נבון ביקש לדחות את השיעור, הוא ידאג לכך שבכל זמן שמרן ירצה להגיע הוא ימסור את השיעור. ואז השיב מרן בנחרצות: חלילה. לעולם לא אוותר אפילו על דקה אחת. האסירים משתוקקים ומחכים לשמוע שיעור תורה, אסור לדחות אותם אפילו רגע אחד. אמר, ודרש ממני לקחת אותו למעשיהו.

"זכיתי לקרבתו המיוחדת במשך שנים רבות, עוד בימים שלמדתי בחזון עובדיה, וחזיתי במו עיני באהבה האמיתית ובדאגה הכנה לאסירים. לפני כארבע שנים, הבאתי בפני מרן קבוצה של אסירים בעלי תשובה, ולפני שהם ניגשו, סיפרתי לו שמדובר באסירים שחזרו בתשובה כתוצאה מהפעילות שלנו בכלא. ואז קם מרן לכבודם במלוא קומתו ואמר: במקום שבעלי תשובה עומדים, צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד. והרעיף עליהם דברי חיזוק ואהבה במשך דקות ארוכות".

 

מפריחים את השממה הרוחנית בבתי הכלא

"חשוב לדעת", מוסיף הרב גזית, "עד שאנו הגענו, בכל בתי הכלא לא היה ולו שיעור תורה אחד. למעט בצפון, שם פעל רבות הגאון הרב יצחק דוד גרוסמן שליט"א, ופעילות של חב"ד בחגים ותו לא. אך בשאר בתי הכלא הייתה שממה רוחנית. פשוטו כמשמעו. למעט בית כנסת אחד בכל הכלא שבקושי היה פעיל. היום יש מדרשיות בכל בתי הכלא, בתי כנסת, ספריות תורניות ופעילות ענפה, מעבר לאגפי לש"ם הקיימים שם. והכול הוא מכח כוחו של מרן זצוק"ל, שעודד אותנו ודרבן אותנו לכל אורך השנים להפיץ את אור התורה בקרב האסירים. 

"מעבר למסעותיו של מרן זצוק"ל בבתי הכלא, אני רוצה לציין שבמשך עשרות שנים, מיום הקמת הארגון, מורינו הראש"ל הגאון הגדול רבי יצחק יוסף שליט"א, מכתת את רגליו בבתי הכלא ומוסר את שיעוריו.

"זכיתי ללמוד עם הראש"ל עוד בצעירותי בישיבת פורת יוסף. לראות את גודל ההתמדה שלו, כח השקידה והיגיעה בתורה אצלו הוא מדהים. בימים ובלילות היה ואף עד היום מנצל כל רגע ליגיעה בתורה. הציבור מביע את פליאתו בכל פעם כאשר הוא רואה עוד ספר שהוציא מורינו הראש"ל, שעד כה כבר הוציא למעלה מחמישים ספרים אשר כבשו ותפסו מקום של כבוד בכל ספרייה תורנית בישראל וברחבי תבל, אבל מעט יודעים כמה מורינו הראש"ל שליט"א, מתייגע ועמל ומנצל כל רגע ורגע לתורה על מנת להוציא דבר נאה ומתוקן מתחת ידיו.

"בזכות ההתמדה העצומה שלו בתורה, זוכים אנו להתברך בפסקיו שהגיעו בהנחייתו ומכוחו של אביו מרן זצוק"ל.

"נפלה בחלקי הזכות להצטרף למורינו הראש"ל שליט"א במסעותיו כמעט מדי ערב בכל רחבי הארץ, והמראות המרגשים בעשרות השנים האחרונות שבים וחוזרים על עצמם, כאשר מאות יהודים בכל מקום צובאים על דלתות האולם ומשתוקקים לשמוע את משאו. ובדרך הליכה וחזרה, מיד כשמתיישב ברכב תופס את הספר והוגה בתורה. ניצול הזמן בכל רגע ורגע.

"עוד מסופר ויסופר רבות על הפצת התורה של מורינו הראש"ל שליט"א, אך אהבתם של האסירים לתורה היא מדהימה. בפעם האחרונה כשהוא ביקר באחד מבתי הכלא, הוא דיבר בפני מאות אסירים במשך שעתיים תמימות. עד שבאמצע דבריו היה צלצול על מנת לצאת לחדר האוכל, והאסירים מסרבים לצאת, חפצים בדרשתו של הראש"ל. הסוהרים רומזים ושום דבר לא עוזר. עד שמפקד הכלא נכנס בעצמו והודיע שארוחת הערב מזמן הסתיימה. ובכל זאת ביקשו האסירים מהראש"ל שימשיך בדרשתו. זהו כוחו של מורינו הראש"ל, שמעודד אותנו להמשיך ביתר שאת לשקם רוחנית את האסירים, וזה מה שנותן לנו את הכוח להרחיב את הפעילות לשיקום המשפחות ולהקמת סדנאות וקורסים חדשים לאסירים ולבני משפחותיהם".