תוספת של שמחה: כל מה שרציתם לדעת על "שבת מברכים"

1. שבת מברכים היא השבת לפני ראש החודש בו מכריזים בבית הכנסת לאחר קריאת התורה על המועד הצפוי של ראש החודש ב"ברכת החודש". המטרה היא שכל איש בישראל ידע מראש את המועד בו יחול ראש החודש.

2. בשבת שלפני ראש חודש (מלבד השבת שלפני ראש חודש תשרי), לפני תפילת מוסף, מכריזים מתי יחול ראש החודש הבא, ומתפללים שיחדש ה' עלינו את החודש הבא לטובה ולברכה.

3. נוסח הברכה:

נוסח אשכנז: "יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ. שֶׁתְּחַדֵּשׁ עָלֵינוּ אֶת הַחודֶשׁ הַזֶּה לְטובָה וְלִבְרָכָה. וְתִתֶּן לָנוּ חַיִּים אֲרוּכִים. חַיִּים שֶׁל שָׁלום. חַיִּים שֶׁל טובָה. חַיִּים שֶׁל בְּרָכָה. חַיִּים שֶׁל פַּרְנָסָה. חַיִּים שֶׁל חִלּוּץ עֲצָמות. חַיִּים שֶׁיֵשׁ בָּהֶם יִרְאַת שָׁמַיִם וְיִרְאַת חֵטְא. חַיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם בּוּשָׁה וּכְלִמָּה. חַיִּים שֶׁל עשֶׁר וְכָבוד. חַיִּים שֶׁתְּהֵא בָנוּ אַהֲבַת תּורָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם. חַיִּים שֶׁיְּמַּלֵא ה' מִשְׁאֲלות לִבֵּנוּ לְטובָה. אָמֵן סֶלָה:

מִי שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבותֵינוּ וְגָאַל אותָם מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת. הוּא יִגְאַל אותָנוּ בְּקָרוב וִיקַבֵּץ נִדָּחֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפות הָאָרֶץ. חֲבֵרִים כָּל יִשְׂרָאֵל וְנאמַר אָמֵן:

ראשׁ חדֶשׁ פלוני יִהְיֶה בְּיום פלוני הַבָּא עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל לְטובָה:

יְחַדְּשֵׁהוּ הַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמּו בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקום שֶׁהֵם. לְטובָה וְלִבְרָכָה. לְשָׂשׂון וּלְשִׂמְחָה. לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה. לְפַרְנָסָה טובָה וּלְכַלְכָּלָה. לְחַיִּים טובִים וּלְשָׁלום. לִשְׁמוּעות טובות. וְלִבְשׂורות טובות. (בחורף וְלִגְשָׁמִים בְּעִתָּם). וְלִרְפוּאָה שְׁלֵמָה. וְלִגְאוּלָה קְרובָה וְנאמַר אָמֵן".

נוסח עדות המזרח: יש נוהגים להכריז בשעת קריאת "יהי רצון" על זמן המולד:

"מִי שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבותֵינוּ וּמִמִּצְרַיִם גְּאָלָם. הוּא יִגְאַל אותָנוּ וְיָשִׁיב בָּנִים לִגְבוּלָם. בְּסִימָן טוב יְהֵא לָנוּ ראשׁ חדֶשׁ (פלוני) בְּיום (פלוני ופלוני) חִדּוּשֵׁיהּ בְּיום (פלוני) וּקְבוּעֵיהּ וּמִנְיָנֵיהּ בְּיום (פלוני) יְחַדְּשֵׁהוּ הַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא עָלֵינוּ וְעַל עַמּו יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקום שֶׁהֵם. לְטובָה וְלִבְרָכָה. לְשָׂשׂון וּלְשִׂמְחָה. לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה. לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה טובָה. לִשְׁמוּעות טובות. וְלִבְשׂורות טובות. (בחורף - וְלִגְשָׁמִים בְּעִתָּם). (בקיץ - וּלְטַלְלֵי בְרָכָה). וְלִרְפוּאָה שְׁלֵמָה. וְלִגְאֻלָּה קְרובָה. וְאִמְרוּ אָמֵן".

4. קודם שמברכים את החודש, שליח הציבור לוקח הספר תורה בידו. ברכת החודש נאמרת בעמידה, כיוון שהיא תוקנה זכר לקידוש החודש בזמן שבית המקדש היה קיים, שאז החודש היה מתקדש על ידי בית הדין, וההכרזה ההיא היתה בעמידה.

5. בבתי הכנסת נוהג הגבאי או רב הקהילה, להכריז בעת תפילת ברכת החודש, על מועד המולד. מדייקים בזמן מועד המולד עד כדי ציון השניות או בלשון המקובלת וכך וכך "חלקים".

6. ברכת החודש נאמרת 11 פעמים בשנה רגילה (בשנה מעוברת 12 פעמים). איננו מברכים את חודש תשרי. על כך אמר הבעש"ט : "כל חודשי השנה מתברכים ע"י ישראל, את חודש תשרי מברך הקב"ה בעצמו".

7. מקורה של תפילת "ברכת החודש" הנאמרת בשבת מברכים היא תפילתו של רב, תלמידו של רבנו הקדוש.

8. בברכת החודש אנו מבקשים ש"מי שעשה נסים לאבותינו... הוא יגאל אותנו בקרוב". תפילה זו תקנו כי מצווה זו ניתנה לראשונה בשעת גאולה ולכן אנו מבקשים שזו תבוא במהרה ויתקבצו כל נדחי ישראל ארבע כנפות הארץ.

9. בשבת מברכים אין מזכירים נשמות וכן אין אומרים בד"כ תפילת אב הרחמים. הסיבה: בשבת מברכים יש תוספת של שמחה, לכן בתקופה של ספירת העומר ושבת בה מברכים חודש מנחם-אב, אומרים תפילת אב הרחמים כי אין השמחה שורה אז. (לפי מנהג הגר"א, בשבתות מברכים שבתקופה של ספירת העומר אין  אומרים אב הרחמים, אלא אך ורק בשבת בו מברכים את חודש מנחם אב).

10. לפי נוסח בני עדות המזרח, את תפילת האזכרה לקרובים המתחילה ב"המרחם" אומרים בכל שבת, כולל בשבת מברכים.