"החלטתי שאני רוצה לשמור טהרה, אך לא ידעתי איך עושים זאת באדיס אבבה"

מזה חמש שנים שאסתר מתגוררת באדיס אבבה, בירת אתיופיה. "אני ילידת אתיופיה", היא מספרת, "עליתי לארץ כילדה, ולאחר נישואיי חזרתי עם בעלי לאדיס אבבה".

החיים שם אינם פשוטים והם מורכבים מהרבה מאוד בחינות. "אין בכלל מה להשוות אותם לחיים המפונקים בישראל", היא אומרת, "אבל עם כל הקשיים אנחנו מצליחים להסתדר ואפילו לומדים למצוא יתרונות וליהנות מהם. אבל הבעיה המרכזית שנתקלתי בה הייתה בשלב שבו התחלתי להתקרב ליהדות. זו לא הייתה התקרבות מוחלטת אלא בעיקר התעניינות וקריאת חומרים ומאמרים מכל מיני אתרים. ככל שקראתי יותר כך החלטתי שאני מעוניינת לעשות צעד משמעותי בחיים שלי, וידעתי – אני הולכת לשמור על טהרת המשפחה".

אדיס אבבה (צילום אילוסטרציה: shutterstock)

ואיך הגיב בעלך?

"זה לא היה אכפת לו, הוא דווקא תמך", מספרת אסתר, "הוא עצמו מגיע ממשפחה מסורתית, אז הוא לא נבהל ואפילו אמר לי שהוא מעריך את זה והמריץ אותי לנסות, בלי להתחייב כמובן. "באותו שלב", היא מוסיפה, "לא ידעתי מה בדיוק נדרש ממני כדי לשמור על ההלכות, ולכן יצרתי קשר עם מחלקת 'מתחברות' והן לימדו אותי והסבירו לי בטוב טעם ובסבלנות את כל מה שצריך לדעת. אני ממש אסירת תודה להן על כך, הן האירו לי את העיניים".

נהר במרחק שש שעות נסיעה

אלא שבשלב הבא נתקלה אסתר בבעיה נוספת. "פתאום קלטתי שכדי לשמור על טהרה זקוקים לטבילה במקווה. הפעם הראשונה והאחרונה בחיי שביקרתי במקווה הייתה לפני החתונה שלי, בישראל, אבל לא היה לי מושג איך עושים זאת באדיס אבבה. ניסיתי לחשוב על אפשרויות נוספות כמו למשל על טבילה בנהר, אבל המים בנהר שבעיר התייבשו לגמרי. הבנתי שהאפשרות היחידה שנותרה לי היא לנסוע למקום שבו קיים אגם מלא במים והוא היחיד שכשר לטבילה".

(צילום אילוסטרציה: פלאש 90)

שש שעות נסיעה לכל צד - זהו הזמן שתכננה אסתר להקדיש למען המצווה החשובה הזאת. לא פחות. אך למרות הכל היא ציפתה לכך בכיליון עיניים והיום המיוחל אכן הגיע. "הייתי עסוקה בהתארגנות והתכוננתי לנסיעה הארוכה", היא מספרת, "והנה, פתאום בעלי נכנס לבית ומספר לי בהתרגשות שפגש איש חב"ד והוא סיפר לו על כך שקיים מקווה במרחק של שלוש דקות מהבית! אמנם מוזנח ומבודד אבל כשר לטבילה. "זו הייתה בשורה מדהימה ממש, אבל לא מיהרתי לשמוח כי בליבי לא האמנתי שהמקווה כשר.  אז יצרתי קשר עם 'מתחברות', סיפרתי להם הכל והן ביררו עבורי את הפרטים, ואמרו שאכן כן, המקווה כשר לגמרי".

ההחלטה:  משפצים את המקום

את השמחה של אסתר אי אפשר לתאר במילים. "זה לא רק שחסכו ממני יום שלם של נסיעות, אלא גם ההבנה שמעכשיו והלאה אוכל לשמור את המצווה בקלות, ללא שום התלבטויות וקשיים. הרגשתי שמשמיים רוצים שהבית שלנו יהיה טהור, ולכן שלחו לנו את המקווה הזה שמעולם לא ידענו על קיומו".

 אולם היא מציינת שכאשר היא הגיעה למקווה היא נחרדה מאוד. "המקום היה חשוך מאוד, היינו צריכים להאיר אותו עם נרות כדי לראות משהו. היה שם גם מאוד-מאוד קר, אבל זכיתי ברוך השם", היא מתרגשת, "וזו הייתה חוויה אדירה".

(צילום אילוסטרציה: פלאש 90)

אבל כאן לא מסתיים הסיפור, שכן מסתבר שמהרגע בו גילתה אסתר את המקווה באדיס אבבה היא לא נחה ולא שקטה. יחד עם בעלה הם החליטו על שיפוץ מקיף למקום, ובימים אלו הם אכן עובדים על כך ביתר שאת, "ידוע לנו שיש נשים יהודיות נוספות שמתגוררות באזור, וגם להן מגיע", היא טוענת.

אז מה, משפצים?

"זהו, שזה לא רק עניין של שיפוצים", היא נאנחת, "צריך להבין שהמקווה ממוקם באזור ששטחו נחכר מנוכרי שמת וילדיו עושים בעיות בכל מה שקשור לנושאים יהודיים. יש לנו במקום בעיות עם חיבור לחשמל, ואנו מנסים למצוא פתרונות עבור חימום ותאורה. זו משימה כבדה, אבל אנחנו מקווים ומתפללים לה' שיהיה בעזרנו ושנצליח לשפץ את המקום כמו שצריך".

מח' מתחברות – טהרת המשפחה לפניות, הכוונה וייעוץ: 02-6301516, או במייל mit@htv.co.il