הרב ישראל גוטמן: "בלי תחושת שליחות, אף אחד לא מגיע לתפקיד של מלווה כלכלי למשפחה"

לפני מספר שבועות ישב מלווה כלכלי מטעם ארגון 'מסילה' עם זוג חרדי שנקלע לחובות. אחרי שסיכמו בצורה מסודרת את ההכנסות וההוצאות הקבועות של המשפחה, שאל המלווה את בני הזוג מה לדעתם ניתן לעשות כדי לשפר את המצב.

"להפסיק לאכול ולשתות", ענתה האישה.

"זו היתה הפגישה הראשונה שלהם עם המלווה מטעמנו", מספר הרב ישראל גוטמן, העומד בראש מחלקת כלכלת משפחה של ארגון מסילה. "והם היו מלאי ייאוש".

הרב גוטמן ראה לא מעט אנשים המיואשים במצבם כלכלי במשך שנות פעילותו בארגון מסילה. 'מסילה' התחיל את דרכו לפני 17 שנים, ונקרא אז: "גמ"ח סידור חובות", ארגון שנועד לסייע למשפחות שהסתבכו בחובות על ידי השגת הסדרי החזרת חובות עבורם. אבל אחרי מספר שנים הגיעו למסקנה אנשי הארגון שמדובר בבור בלי תחתית. סיוע בהחזרת הלוואות שלא ילמד את המשפחה להתנהל אחרת – דינו להיכשל. הארגון שינה את שמו ל'מסילה' והחל עוסק בכלכלת הבית, כשהוא עורך סדנאות והרצאות ברחבי הארץ, ואף מלווה משפחות באופן פרטי.

הרב ישראל גוטמן עבד כמלווה כלכלי במסילה מאז שנותיה הראשונות, אבל בשנים האחרונות הוא ניהל, במקביל, ארגון בשם: 'מאזנים'. "דרך מאזנים ליוויתי משפחות בשיטה שונה מזו של מסילה: לא רק ייעוץ לחיסכון וקיצוץ בהוצאות אלא גם קואצ'ינג. שילוב של ייעוץ כלכלי ואימון כלכלי, לפי מודל שמיעט לומר למשפחה מה לעשות אלא ניסה לעבוד מהראש שלהם, ולהביא אותם למצוא את הפתרונות בעצמם".

לפני כשלוש שנים התמנה הרב גוטמן לאחראי על תחום כלכלת הבית בארגון מסילה, וייבא אליו את המודל של 'מאזנים'. אם פעם ליווי כלכלי של מסילה התמקד בשכנוע להיפטר מכרטיסי האשראי, המלצה על בנק הדואר וטבלאות מפורטות של הוצאות והכנסות, היום מדובר בהרבה יותר מזה.

"הכשרנו עשרות מלווים חדשים לפי המודל החדש, והתחלנו לעבוד בצורה הרבה יותר מקצועית. יש לנו מעקב ובקרה מאד מסודרים על העבודה שלנו, וכך אנחנו יודעים שיש לנו בסביבות 90 אחוזי הצלחה של משפחות שמגיעות לשלווה, עם תכנית כלכלית מסודרת והפרש של 2000-3000 שקלים בחודש ביחס למה שהיה להם מקודם".

מצד שני, העליתם את מחיר הליווי הכלכלי שאתם מעניקים למשפחות.

"נכון. העלינו את הסכום ל-900 שקלים לתהליך ליווי שכולל שש פגישות, שזה עדיין נמוך מאד בהשוואה למה שגופים מסחריים מציעים. אנחנו דורשים הרבה מאד מהמלווים שלנו: הם עוברים הכשרה מקיפה, הם נדרשים למלא דוחות ולהגיש סיכומים על כל פגישה של שעה...אמנם הם מתוגמלים קצת יותר היום, אבל בלי תחושת שליחות, אף אחד לא מגיע לתפקיד הזה, שבאמת דורש הרבה מאד".

(צילום: shutterstock)

המשפחות הפונות בבקשה לליווי, אומר הרב גוטמן, מגיעות ברובן בשיטת 'חבר מביא חבר' – אם כי יש גם משפחות המופנות דרך ארגוני חסד העובדים בשיתוף פעולה עם מסילה, כמו קופת העיר בני ברק.

מה גורם למשפחות לפנות אליכם?

"בדרך כלל לא קטסטרופות גדולות...שישים אחוז מהמשפחות שפונות אלינו הן לא משפחות עם חובות גדולים, אבל הם פשוט מרגישים שהם לא מתנהלים נכון".

יש למעלה מחמישים שגיאות כלכליות נפוצות שמשפחות עושות, אומר הרב גוטמן, אבל אחת השגיאות השכיחות במיוחד היא הנטייה להתייחס להוצאות צפויות בתור משהו פתאומי. "אנשים אומרים לי: 'פתאום אשתי ילדה', 'פתאום נפל עלי בר מצווה'. היה להם זמן להתכונן לאירועים האלה, אחרי הכל...או משפחות שהוצאות שנתיות קבועות נופלות עליהן בהפתעה כל שנה. אני תמיד אומר לאנשים שאני רוצה להזכיר להם שבחמישים השנים הבאות יחול פסח, ואין סיבה שלא להיערך לכך בהתאם. אידיאלית, צריך תמיד לשים בצד כסף להוצאות שנתיות גדולות או לבלת"מים"

שגיאה אחרת שהוא מונה היא התייחסות לחובות כאל הכנסות. "אצל הרבה אנשים, בתת מודע, האוברדרפט, או האשראי שנותן הכרטיס, נחשבים חלק מההכנסה. יש כאלה שמבחינתם אפילו הלוואה מגמ"ח זה הכנסה...זה דורש שינוי תפיסה כדי להבין שההוצאות חייבות להגיע מההכנסות".

מה קורה למשפחה מחושבת כלכלית שמגיעה להוצאה בלתי נמנעת גדולה באמת, כמו נישואי ילדים?

"מהניסיון שלנו, מי שהתנהל נכון עד חתונת הילדים, לא ההוצאות הכספיות של החתונה הן מה שישבור אותו. גם אם ימשכן את ההדירה או ייקח הלוואה, זה יהיה בצורה מסודרת ואחראית, עם בקרה כפי שהוא מפעיל תמיד. הבעיה הגדולה היא של מי שלא התנהל כלכלית עד היום, ואז מגיע לנישואי ילדיו".

"אנשים לא מודעים להכנסות והוצאות האמיתיות שלהם"

מה בעצם קורה בתהליך הליווי? הרב גוטמן מסביר כי המלווה יושב עם בני הזוג ומסביר להם במה 'מסילה' יכולה לעזור להם. "אנחנו שואפים תמיד לשבת עם שני בני הזוג, כי שינוי אמיתי הם יכולים לחולל רק בשיתוף פעולה. אנחנו תמיד אומרים למי ששואל: 'אם יש מי מבני הזוג שלא מכניס ולא מוציא, הוא לא צריך לבוא לפגישה'.

"בשלב השני, בודקים אפשרויות להקטנת הוצאות או הגדלת הכנסות. המשפחה בוחרת את המסלול שנראה לה. אנחנו בהחלט לא מחליטים בשבילם".

'הגדלת הכנסות' נשמע הרבה יותר קל ממה שזה בפועל...

"אנשים באמת נוטים להתייאש תחילה ולחשוב שאין פתרון, כמו בסיפור על בני הזוג איתו פתחנו. האישה באמת האמינה שהם יצטרכו לרעוב כדי לצאת מהבור הכלכלי אליו נקלעו... אבל המלווה ישב איתם בדיוק על תוספת ההכנסה שהם צריכים, והפלא ופלא – בפגישה השלישית הבעל הצליח כבר להוסיף 3900 שקלים להכנסות החודשיות דרך עבודה צדדית חדשה..."

אם אנשים יכולים להגיע מעצמם לפתרונות כלכליים, למה הם צריכים את תהליך הליווי?

"אנשים לא מודעים באמת לכמה הם מכניסים וכמה הם מוציאים. ברגע שיושבים איתם ומראים להם את המספרים – בכמה בדיוק הם צריכים להגדיל הכנסות או להקטין הוצאות – זה נותן להם כוח לשינוי ומעיף אותם קדימה. בנוסף, הליווי עוזר להם לבנות סדרי עדיפויות: לפי סולם הערכים שלהם עצמם, לא של המלווה".

מניסיונך הרב, כמה כסף צריכה משפחה חרדית כדי להתפרנס בכבוד?

"מניסיון עבודתי עם למעלה מ-1300 משפחות, רק הוצאות המזון (כל מה שקונים במכולת) זה בין 80 ל-150 שקלים בשבוע לנפש. הנתונים הרשמיים, שנכונים לפי הניסיון שלנו, הם 1500-2000 שקלים לנפש לחודש, לא כולל משכנתא ושכירות שעולים יותר מאלף שקלים לחודש".

לפי הנתונים הרשמיים, החרדים עניים הרבה יותר...

"הנתונים הרשמיים לא תמיד יודעים לבדוק את מצבו של המגזר החרדי. ישבתי בדיון בירושלים שם ציטטו נתונים רשמיים לפיה רוממה היא מהשכונות  העניות בירושלים...איך הגיעו לזה? ובכן, גרים שם זוגות אמריקאים רבים שהאב אברך והאם לא עובדת. לפיכך הם לא משלמים מיסים ומבחינת הלמ"ס הם עניים מרודים. מה שחסר לתמונה הוא העובדה שיש להם הורים בחו"ל שתומכים בהם כספית ביד רחבה, כך שלמעשה הם רחוקים מלהיות עניים. הכנסות זה לא רק רווח מעבודה: זה כולל גם תמיכה מהורים, מלגות מכוללים, קצבאות, תלושי קנייה, וכן הלאה".

לסיכום, מבקש הרב גוטמן להדגיש: "תפקידינו במסילה לתת למשפחה את הכלים העוצמתיים ביותר ולזכור תמיד שאנחנו עושים את ההשתדלות שלנו תוך תפילה שזאת תהיה ההשתדלות הנכונה להביא אותנו אל השלווה והרוגע בכלכלת הבית".

לקבלת כלים חינמיים לכלכלת המשפחה, האזינו לקו ההרצאות של 'מסילה': 02-80-30-222