אסף גורן ושרון אבילחק: "שלושה חודשים אחרי שהרב זמיר כהן הופיע באומן 17 – המועדון נסגר"

בגיל בו ילדים ממוצעים חוגגים בר מצווה ומתעסקים בלימודים ובמשחקים עם חבריהם, אסף גורן ושרון אבילחק החלו לארגן מסיבות לבני נוער מבוגרים מהם, במתנ"ס העירוני במעלה אדומים, הסמוך למקום מגוריהם. שנים לא רבות לאחר מכן, יעשו זאת השניים בבימות הגדולות ביותר שיש לעולם הזה להציע.

מיומם הראשון בתחום, כמו בכל זוגיות בריאה – חלוקת התפקידים הייתה ברורה, ועשתה רק טוב לשני הצדדים. שרון הופקד על התקלוט, זאת לצד היותו מעבד, מלחין ומבצע, ואילו אסף תפס פיקוד על היחצנות וההפקה בפועל. כמובן שזו חלוקה גסה, ובסופו של דבר הדברים מתערבבים ונמהלים זה בזה, אך בתוך כל זאת לא שכחו הם לרגע את מקומו העיקרי של כל אחד מהם. כיום, לאחר תהליך תשובה ארוך ואיטי, ולאחר הפסקה משמעותית שלקחו השניים מעיסוק בתחומים אלה, חזרו הם לעשות זאת, ולדבריהם – בגדול. אנו נפגשים כעת לרגל המסיבה הקרובה שהם מפיקים, מסיבת פורים, 'לבסומי – מסיבת פורים למהדרין', שקבלה 'תעודת הכשר' יוקרתית מכמה רבנים גדולים, וביניהם הראשון לציון, הרב שלמה משה עמאר.

אסף גורן (39), כיום תושב הר חומה, נשוי ואב לארבעה ילדים המחזיק בבעלותו משרד מיתוג, דפוס ושילוט, ועוסק גם כאמור בהפקת מסיבות ואירועים. "המשרד שלי, אותו אני מנהל היום, למעשה נגזר מעיסוקי הקודם. עשיתי הזמנות למועדונים כל חיי, התעסקתי עם הפקות אירועים, ועשיתי הרבה יחסי ציבור, בעיקר בתחום חיי הלילה. המועדון שעבדתי איתו הכי הרבה זה האומן 17. הייתי ממש בן בית שם. לגבי תהליך התשובה, זה היה לי הרבה שנים בראש בגלל ששרון חזר בתשובה, והכרתי את זה מאוד מקרוב.

"עם זאת, השינוי הרציני באמת קרה מיד אחרי שאבי נפטר. הייתי בדרכי למסיבת שישי בצהריים, שאותה הפקתי, ובדרך לשם עברתי בבית הורי. אבי היה חולה במחלה, ובאותן שעות מצבו לפתע הדרדר מאוד. באותו יום שישי הוא נפטר. אבא ממש נפטר לי בידיים. וכל זה מאוד סמוך לשבת. מהיום הראשון של השבעה הגיעו לא מעט רבנים, ואחד מהם אמר לי שלהגיד קדיש זו המעלה הכי חשובה".

עם זאת, אסף לא הסתפק באמירת הקדיש, והרגיש צורך נוסף לקבל על עצמו דברים נוספים. "שאלתי את אותו רב – 'מה עוד צריך לעשות?', והוא ענה לי על כך בפירוט ובאורך רוח. אחד מהדברים שקיבלתי עלי באופן מיידי היה שמירת שבת. וממש מהשבת הראשונה אחרי שאבא שלי נפטר - התחלתי לשמור. אני חושב שזה קשור לכך שברגעים כאלה יש תחושה חזקה שכל הערך של החומר יורד. שאדם מבין כמה הוא קטן וזמני. ואז אדם רואה בצורה יותר בריאה ונכונה את העולם. אז אמנם זה קרה מאוד מהר, ואפילו די טכני, אבל משם זה הלך והתקדם. הלכתי לתפילות ולשיעורים, ולאט לאט למדתי והבנתי יותר ויותר דברים.

"אני ממש זוכר את הרגעים הקשים הללו. מהר מאוד בערו בי רגשות של חיבור רוחני חזק. חיבור לה'. איך שזה קרה יצאתי לגינה וצעקתי ובכיתי לקב"ה: 'זה לא הזמן, זה לא הזמן, למה לקחת אותו?'. זו באמת הייתה חוויה מאוד קשה עבורי. אבא נפטר במטבח. כמעט שנתיים אחר כך לא נכנסתי למטבח בבית הורי. פשוט לא היית מסוגל. בנוסף לכל זאת, ואני חושב שזה גם קשור, באותה תקופה נולד לנו ילד, וזה גם מאוד השפיע עלי.

"בכל אופן, לשבעה הגיעו הרבה אנשים מחיי הלילה. גם אחי הקטן עבד באומן 17. הייתה מתוכננת מסיבה מאוד גדולה בליל שבת ההוא, שאבא שלי נפטר כמה שעות לפניו. בעלי המועדון שמעו על הפטירה, והם החליטו לא לפתוח אותו באותו לילה. אני חושב שזו הפעם היחידה בכל תולדות המועדון שהוא היה סגור בשבת. רק היום אני מבין איזו זכות הייתה לו, שבזכותו 2,000 איש לא חיללו שבת. בהתחלה הייתה תקופה שעוד הייתי הולך למועדונים, המשכתי לעבוד, ולפני ואחרי הולך לבית הכנסת. ועם הזמן זה התחזק יותר ויותר. מי שרוצה להיכנס בשערי הקדושה חייב מסירות נפש, וזה משהו שלא תמיד יש אותו ישר על ההתחלה. היום, ב"ה, אני מאוד רחוק מהדברים הללו".

ביום שהתאומים נפלו

על שרון אבילחק (40), אב לשישה ילדים המתגורר בשכונת מקור חיים הירושלמית, העובד כתקליטן, כותב שירים, מלחין ומעבד מוזיקלי, כנראה שכבר יצא לכם לשמוע. שרון אחראי ללא מעט להיטים במגזר הכללי והדתי, וניגן במאות חתונות עד כה. "כל החיים התעסקתי במוזיקה", הוא מוסיף. "הייתי תקליטן מגיל צעיר מאוד, ואחרי הצבא רציתי לתקלט גם בחו"ל, אז נסעתי, עם אסף כמובן, לנסות לכבוש את העולם. טסנו לניו יורק, שם קרו אז הדברים הכי גדולים בתחום, בדרך עצרנו בלונדון וקנינו כמה תקליטים, ומהר מאוד התמקמנו במנהטן. אחרי שבעה ימים בניו יורק כבר ארגנו מסיבה".

לדבריו של שרון, ההצלחה שהאירה להם פנים – עשתה לו חשק לעוד. "לאחר המסיבה הראשונה המשכתי לתקלט בכל מיני מקומות, וגולת הכותרת שלי בזמנו הייתה שתקלטתי עם טייסטו, התקליטן מספר אחד בעולם באותם ימים. זו הייתה הפקה של עשרות אלפי אנשים במקום המרכזי בעולם - הטיימס סקוור. אחרי זמן קצר נפלו בניו יורק מגדלי התאומים, וזה היה הלם מוחלט. גרתי ממש בסמוך אליהם, ופתאום - אין תאומים. הייתה פארנויה גדולה בכל רחבי ארצות הברית, וזה כבר לא היה אותו דבר. אז החלטתי לחזור לארץ. בהתחלה עבדתי באומן 17, ואז עברתי לתל אביב.

"באותה תקופה עבדתי חזק על מוזיקה אלקטרונית עם דורון אלימלך, ועשינו דברים מאוד יפים. זה הגיע לאן שהגיע, והחתימו אותנו על חוזה לאלבומים בארצות הברית. שוב נסעתי לשם. ודווקא שם, בלב ניו יורק, התשובה שלי התחילה. אחי הגדול, שחזר בתשובה כמה שנים לפני, שם לי תפילין בתיק, והרגשתי פתאום מחויבות מאוד גדולה להניח. וגם חשק. לא פספסתי אף יום. גם כשזה היה מאוד קשה. כמה פעמים עזבתי הכל, חצי שעה-שעה לפני השקיעה, ונסעתי הביתה ברכבות רק כדי להניח".

לאחר זמן נוסף, כך אומר שרון, החיבור שלו לה' התחזק, והוא החליט לחזור לארץ. "כשחזרתי, עדיין המשכתי לעבוד, אבל מהר מאוד הודעתי למועדון התל אביבי שעבדתי בו שאני מפסיק לעבוד בשבת. הם היו בשוק. לא האמינו עלי. באותה תקופה גם הפקנו שירים למאיה בוסקילה ומלי לוי, ואמנים נוספים, ואז ההתחזקות גברה עוד יותר, והפסקתי לעבוד עם נשים. הפסדתי המון כסף בעקבות ההחלטות שעשיתי, אבל רציתי להיות נאמן לאמת".

היום, אומר שרון, הוא כבר למד איך לשלב. איך להשתמש בכישרונותיו לטובת דברים שבקדושה. בנוסף, הוא גם רואה בכך ערך עליון. "אם בזמנו הייתי כותב למאיה בוסקילה, אז בשנים האחרונות כתבתי למידד טסה. למשל את 'על נהרות בבל' אני הלחנתי. היו כמה שנים שבהן נפרדתי מהכל, והיה לי ממש לא קל לעשות את זה. אבל אז למדתי שאם אדם קיבל כלים מהקב"ה, אז כנראה שהוא קיבל כדי להשפיע בעזרתם. צריך לתקן את העולם. ולקרב את הגאולה. ולכן אני חושב שכל אדם אפילו מחויב להשתמש בכוחות שה' נתן לו.

"נכון שלא חשבתי ולא דמיינתי שאעסוק בזה יותר, כי זה היה קשור בעיני לעולם לא כשר, אבל היום ב"ה אני במקום אחר. בתחילת התשובה חשבתי שעולם התורה זה רק תפילות, קברי צדיקים, תפילין, ודברים כאלה. ואז התחלתי לקבל איתותים מהשמיים שאני צריך לחזור לעסוק בזה. למשל, השיר הראשון שהלחנתי היה 'על נהרות בבל', והוא זכה בעולם הדתי בכל הישג אפשרי. מעבר לכך, צריך לדעת שהיום יש בעולם התורה תשובה להכל. מי שרוצה לשמוע טראנסים, יכול לעשות את זה בקדושה. וכך לגבי כל סוגי המוזיקה. אדם חשוף לדברים היום, וצריך למצוא להם מענה גם בתוך התורה. מענה קדוש, על פי ההלכה, ועל פי הדרכת רבותינו, גדולי ישראל. גם 'הידברות' עושה שימוש בכל הכלים הכי מודרניים כדי להגביר את הקודש. וזה כמובן דבר מבורך".

הרב עדס על הקו

כעת, לאחר ההיכרות העמוקה שערכנו עם השניים, אפשר לדבר מעט על המסיבה הקרובה שהם מפיקים, מסיבת פורים. בחלק זה של הריאיון אי אפשר כמעט להפריד את דבריהם, כי הם מדברים בהתלהבות רבה. ניכר שהעניין ממש בוער בלבם. "אנחנו מחפשים היום  איך לעשות את מה שאנחנו יודעים הכי טוב, אבל בקדושה. על פי רצון ה'. וכדי להתחבר אליו. ועשינו כל מיני דברים בנושא. למשל הבאנו את הרב זמיר כהן לאומן 17 לפני מספר שנים. זה היה משהו מדהים. אגב, אחרי שלושה חודשים המקום לפתע נסגר. וזה אחרי 18 שנות פעילות רצופה. יש כח לדברים האלה".

לדבריהם של אסף ושרון, הרעיון להפיק את 'לבסומי', מסיבת הפורים הקרובה, עלה כשהם הבינו שיש בעיה לא פשוטה, שכדאי וחשוב למצוא לה מענה. "בעצם מה שאנחנו רוצים לתת פה, זה פתרון. יש עשרות אלפי בעלי תשובה שהיו רגילים לחגוג את פורים בצורה מסוימת. במועדונים, במסיבות. וברגע שאדם חוזר בתשובה, אז יש הרבה שלא מודרכים מספיק, או אנשים שיש להם הרבה רצונות עצורים, והם חושבים - אני לא יכול לעשות את זה ואת זה ואת זה. וזה לא תמיד נכון. יש הלכות, ומהן אסור לזוז, אך יש כאלה שמחמירים שלא לצורך. וזה יכול לדכא את הנפש. ואפילו להרחיק את האדם מה'. וזה בדיוק מה שאנחנו מנסים לעצור".

עם זאת, המחשבה הראשונית שלהם הייתה שונה מהאופן בו הדברים נסגרו בסופו של דבר. "בהתחלה רצינו שזה יהיה לגברים בלבד. אבל אז הרבנים איתם התייעצנו אמרו לנו – ומה הנשים, ישארו בבית? איזו אישה תרצה להישאר בבית בליל פורים, לבד, כשבעלה יוצא לשמוח? ואז הם אמרו לנו לעשות אירוע לגברים ונשים, עם הפרדה מוחלטת, וכניסות נפרדות. הרבנים שלנו הם אברהם קריספין מקטמון והרב אייל עמרמי מהר חומה, והם מכירים היטב את עולמם של החוזרים בתשובה. עם זאת, מעניין לדעת, שלמרות שבעלי תשובה הקהל הבסיסי שלנו, יש גם התעניינות גדולה בציבור החילוני לגבי האירוע הזה. ואם אנשים חילונים יקבלו ניצוץ תשובה מהאירוע הזה, זה כבר שווה לנו את הכל. הרבה פעמים אנשים פוחדים לחזור בתשובה, כי הם חושבים על עולם התורה דברים לא טובים, וזה יכול להראות להם דברים טובים ביהדות.

"עוד דבר שמאוד חשוב לנו לומר, זה שמבחינת רמת ההפקה - הכל יהיה מאוד מאוד גבוה. לצורך העניין, אייל גולן מופיע 24 שעות לפנינו באותו מקום, עם אותם מסכי לדים, התאורה, סאונד וכו'. הכל יהיה מאוד מושקע. בעולם הדתי לפעמים נהוג לעשות דברים בצורה חאפרית, אבל פה זה לגמרי אחרת. בנוסף, כל מי שיצא מהמסיבה יקבל חוברת מהודרת של הלכות פורים, עם הקו הגרפי של המסיבה. חשבנו על כל פרט ופרט. והדגש התורני הוא מה שמוביל את הכל. זו המטרה הראשונה והיחידה. בגלל זה גם המסיבה לא תהיה עד הבוקר, כדי שאנשים יקומו לתפילה ולשאר מצוות היום. זה מה שהנחה אותנו. בנוסף, עשינו תוכניות בטיחות שמותאמות למחיצות, סדרניות לנשים, ועוד הרבה דברים טובים וחשובים. וכמובן הפתעות".

לקראת סיום שיחתנו, מספר לי שרון שהרב עדס התקשר אליו לפני כמה ימים. "אי אפשר להשיג את הרב עדס. זה רק הוא משיג אותך. אני מאמין שזה קורה כשהוא מקבל איזה אות מהשמיים. אני מכיר את הרב עדס כי הייתי מלחין שירים שהיו למעשה טקסטים שלו. הוא היה מקריא לי אותם בטלפון, והייתי כותב בדיוק מה שהוא היה אומר. מילה במילה. הוא היה אומר לי: 'יש כך וכך אותיות, זה כנגד כך וכך שמות', וכו'. הכל קבלה אצלו. בכל אופן, הוא התקשר ואמר שהוא רוצה לדבר במסיבה, בין יתר הרבנים. לחזק ולהגיד מעט דברי תורה. ובעיקר לעשות מעמד של קבלת עול מלכות שמיים. שמחנו מאוד בבקשה שלו. בסופו של דבר זה מה שאנחנו רוצים – שכמה שיותר אנשים יקבלו עליהם עול מלכות שמיים באהבה ובשמחה, כמו שבאמת קרה בפורים, כמו שכתוב: 'והדור קבלוה בימי אחשוורוש'. אנחנו מתפללים לה' שאכן נצליח במשימה הגדולה והחשובה הזו, ושיהיו כל מעשינו לשם שמיים".