הפרק החדש בספר של שירה

היא עמדה שם קפואה על מקומה. מביטה ימינה ושמאלה בתחושת חוסר שייכות, ומנסה לגרש את הקול הפנימי שהלם בה, וזעק: "מה את עושה כאן? חִזרי הביתה! למקום שאליו את באמת שייכת!".

"כן, אבל איפה המקום הזה בדיוק? את זה לא ידעתי אז. הקול התחנן, אבל אני התכחשתי אליו. הדחקתי אותו", מספרת שירה מ', מאזור הצפון. "בחמש לפנות בוקר נכנסתי למיטה, תשושה ולא מודעת למה שמתחולל בי. הרי כל המהות שלי זה לשיר, לרקוד ולשמוח. לטרוף את החיים בנשימה אחת. אז מה קורה לי? מאיפה המחשבות ה'קיומיות' האלו? אז לא ידעתי להסביר".

היא יישרה את הכרית והתכוננה לשינה בת 3 שעות, שמיד לאחריה תצטרך להתייצב בשיעור אזרחות. אבל דקה לפני ששלחה את היד לכבות את מנורת השולחן, עיניה נחתו על כותרת של ספר מסוים, שנח על כוננית ספריה. "היה זה הספר 'משיבת נפש'. לא הבנתי מאיפה הוא הגיח פתאום ומה פתאום הוא 'נח' לו בשלווה על הכוננית שלי, אך האותיות שלו קראו לי. פתחתי את הדף הראשון, והתכווצתי בתוכי: 'לאמץ ולחזק את כל הנפשות העייפות והנידחות ולהודיע להם שגם ממקום שהן נמצאות, יכולות לחזור ולשוב אליו יתברך', נכתב בו".

שירה סגרה את הספר, כשדמעה סוררת ניצבה בזווית עינה. רק מאוחר יותר הבינה שהיה זה אות לחיים החדשים, שעתידה היא לקבל. "כך זה היה מדי לילה, במשך תקופה די ארוכה, ואז החלטתי שאני רוצה להגיע לשיעור תורה". את שיעור התורה העביר בחור שהיה אף הוא בעל תשובה, והבין ביותר את עולמם של בני נוער חילוניים. זו הסיבה שאת שיעורו ייעד במיוחד עבורם. "בהתחלה זה היה מאוד קשה להתחזק. החברים בכיתה לעגו, צחקו, נבהלו ואפילו ניסו לשכנע אותי שזה טיפשי. חברותיי ניתקו איתי קשרים, אבל כל זה לא מנע ממני להמשיך ולהוסיף עליי תוספת קדושה. בזכות הרצאות בהן צפיתי בערוץ הידברות, מצאתי עצמי מגיעה מוקדם לתפילה בבית הכנסת, מקבלת על עצמי עוד ועוד קבלות כמו לבוש צנוע (גם, גם בימים חמים) וגם מתנזרת כליל מערבוביה".

בזכות התחזקותה זו, התחזק גם בן זוגה לכיתה והשניים שמרו נגיעה במסירת נפש. "עד שיום אחד, כשהייתי בת 18, הוא הגיע עם טבעת ב-200 שקל - אותה קנה מהמשכורת הצבאית שלו, והציע לי נישואין", משחזרת שירה. היא הסכימה, וכיום, השניים הורים לשלושה ילדים חמודים, שמתחנכים כמובן במסגרות תורניות.

ומה יש לה לומר למי שמתלבט אם להתחזק ברוחניותו? "קשיים יש לכולם, גם לנו היו. חיכינו הרבה זמן לפרי בטן, וניסיון ההמתנה לא היה פשוט. אבל מי שהולך עם ה', לא מתאכזב. ברוך ה' זכינו לצלוח את כל הקשיים, ואנחנו באמת מאושרים בדרך שבחרנו. אז למה שלא תנסו גם אתם?".

מעוניינים לשתף אותנו בסיפור התשובה שלכם? צרו קשר בדוא"ל shira@htv.co.il