התיתכן בריאה ספונטאנית?

פרדוקס התא הראשון

מבחינה מדעית התא לא יכול להיווצר מחומר דומם, שכן ידוע כיום, שכל תא חי זקוק הן לחלבונים והן לחומצת גרעין, וחומר דומם אינו מכיל לא חלבונים ולא חומצת גרעין. וידוע עוד, שחלבונים נוצרים רק באמצעות חומצת - גרעין, ושיכפול חומצת גרעין נעשה רק באמצעות חלבונים. הפרדוקס הזה ידוע היטב לחוקרים, וגם הם עומדים נבוכים ויודעים שלא יתכן לייצר את המולקולה האחת בלי המולקולה האחרת. והנה מספר ציטוטים מדבריהם של המדענים שדנו בסתירה זו: 
* "חומצות הגרעין אינן יכולות להשתכפל ולא לווסת את יצורם של חלבונים בלי קיומם של מספר חלבונים אחרים (אנזימים). כמו כן, אין אפשרות לייצר חלבונים בלי חומצות הגרעין. עובדות אלו מוליכות לאחת הבעיות הקשות ביותר שעלינו להתמודד עימהן: להבין איך התגבר הטבע על מצב הביצה והתרנגולת". (ל.א. אורגל     1973,  The Origins of Life, הוצ צפמן והול, לונדון, עמ 49)

* "אחת השאלות, שנותרה ללא פתרון, בעניין היווצרותם של החיים, היא היחס הראשוני בין החלבונים לחומצות הגרעין – האם החלבונים קדמו לחומצות הגרעין או להיפך?". (ד.ג. סמית (עורך), 1981, the Cambridge encyclopedia of earth sciences, בהוצ אוניברסיטת קיימבריג, עמ 352). 

* "עדיין יש נקודה אחת הנתונה לוויכוח בקרב הביולוגים החוקרים את היווצרותם של החיים: מה קדם למה – חומצות הגרעין או החלבונים? (בדומה לחידה המפורסמת של הביצה והתרנגולת). לפי שעה, אין לאיש תשובה לשאלה זו". (פ.ה. שו, 1982, the physical universe, ספרי מדע אוניברסיטאי, מיל וולי, קליפורניה, עמ 533).

ההסתברות לבריאה ספונטאנית

בנושא הזה של חישוב ההסתברות ליצירת תא בודד, ישנם חישובים בעלי אופי מתמטי עמוק, שאולי לא כל אדם עשוי להבין. לכן, ראיתי להביא את דבריו של ד"ר שלמה קאפח, המסביר את הסיכוי להיווצרות תא בלשון נפלאה השווה לכל נפש, והנה מילה במילה:

"חוקרים מעריכים את מספר זוגות האותיות (אותם אותיות שבתוכם אצור ומוצפן החומר והמידע הגנטי שבתא) בשלושה וחצי מיליארד עד ששה מיליארד (להשוואה מספר האותיות בכרך אחד של אנציקלופדיה הוא כמיליון ומאתיים אלף). לעיתים די בשינוי זעיר אפילו ב"אות" אחת מבין המיליארדים כדי לשבש את צופן ההוראות ולגרום לשיבוש בבניית החלבון המתאים, וכשל בתפקוד התא. ניתן לחשב מהי הסתברות להיווצרותו של עמוד אחד באנציקלופדיה בשיטה הבאה: מערבבים אותיות בקופסה, מוציאים אות אחת וכותבים ואתה. חוזרים על התהליך וכותבים את האות השנייה, וכן הלאה עד להשלמת העמוד. אין צורך בידע רב במתמטיקה כדי להבין שהסיכוי שעמוד כזה בן אלפיים אותיות יכיל חומר הגיוני של דף באנציקלופדיה הוא נמוך עד מאוד. ומה הסיכוי שבשיטה אקראית זו ייווצר כרך אנציקלופדיה בן 600 עמודים? ומה ההסתברות לאנציקלופדיה בת 800 כרכים? אנציקלופדיה כזו תכיל "רק" מיליארד אותיות, לעומת כמו מיליארדים אותיות בצופן הגנטי המצוי בכל תא בגופך. אגב, בשיקולינו לא הבאנו בחשבון אינפורמציה נוספת הנמצאת בצופן הגנטי בצורה של "קריאה הפוכה", "מידע בדילוגים", "גנים חופפים" ועוד, המגדילה במידה ניכרת את כמות האינפורמציה הנכללת בצופן הגנטי, לעומת כל ספר הנקרא בצורה סדרתית פשוטה. אמונתם של המאמינים בהתפתחות אבולוציונית אקראית חזקה מכל היגיון. הם לא רק מאמינים שהצפון הגנטי – בן יותר מששה מיליארד אותיות ורווחים, סוכרים וזרחנים המחברים בין האותיות, חלבוני ייצוב, שלד, מעטפת, ועוד – נוצר בצורה אקראית על ידי מוטציות אקראיות שהתרחשו זו אחר זו, אלא שכל חלקיו בדרך להשלמתו החזיקו מעמד שנים רבות מאוד על להשלמתו של הצופן. (בעיה שצריכה להטריד כל אדם חושב: הרי על כל פעולה של הצלחה אקראית יש גם מספר דמיוני של תוצרים לא מוצלחים אשר גם הם החזיקו מעמד לאורך השנים. איפה פחי האשפה והררי הזבל המכילים את התוצאות של אי – הצלחות אלה?).

צופן מוצלח זה, אשר אף אחד לא תכנן אותו אלא שנוצר מאליו באורח אקראי, לא זו בלבד ששרד עד היום, אלא שאף רחש את היכולת "ללדת" תאים קטנים המכילים שכפול מדויק להפליא של הצופן המקורי, ותאים אלה גדלים, ומולידים תאים כמותם לאורך דורות. פלאי פלאים! וכל זה התרחש אקראית! זאת אמונתם האיתנה.

בכנס מתמטיקאים וביולוגים בשיקגו נבחנו ההיבטים הסטטיסטיים של היווצרות אקראית. [להלן] נביא מקצת מן הדברים בכנס. כהקדמה: פרופסור אמיל בורל ניסח את מסקנתם של חוקרי ההסתברות כך: אירוע אשר ההסתברות להתרחשותו נמוכה מ – 1 חלקי מספר בן 50 אפסים, הינו בלתי אפשרי מכל בחינה מעשית. להמחשה: סיכוי כזה קטן פי מאה מהסיכוי לזכות בפרס הגדול במשך שמונה שבועות ברציפות בהגרלה בת מיליון כרטיסים. שום אדם לא היה חושב שזה סביר ואין ספק שהמשטרה הייתה פותחת בחקירה כבר בזכייה השלישית כדי לגלות איך בוצעה התרמית. נחזור אל הכנס – פרופסור שוצנברגר סיכם כי ההסתברות להיווצרות אקראית של מולקולת D.N.A מוערכת ב – 1 חלקי מספר בן 1000 אפסים (נא לזכור את דברי אמיל בוריל דלעיל)! אלה הסיכויים להיווצרות האקראית בה מאמינים ברצינות חסידי תיאורית ההתפתחות. הסתברות זו שוות – ערך להסתברות של קבלת אותו מספר בהטלת קובייה 1500 פעם ברציפות, או של זכייה בפרס הגדול בהגרלה בת מיליון כרטיסים במשך שלוש שנים ברציפות, שבוע אחר שבוע. יש לזכור שלא כללנו בחישובינו את ההסתברות להיווצרות אקראית של התא השלם, על המספר האסטרונומי של חלבונים ושאר חומרים שבלעדיהם אין הוא מתפקד, ולא טפלנו בכלל ברקמות שלמות, וביותר מזה: באברים שלמים כמו הלב, העין, המוח וכדומה, שסדרי הגודל להסתברותם בהיווצרות אקראית הם הרחק מאוד מעבר לכל התרחשות סבירה. מאמיני תיאורית ההתפתחות העצמית (שהתרחשה מעצמה) מסתמכים על הטענה כי במשך זמן מספיק ארוך, הכל אפשרי. הבה נבדוק זאת: נניח שכל אטומי הקוסמוס (מספר בן 80 אפסים) הגיבו זה עם זה אלף מיליארד פעמים כל שנייה, ונניח שהם עשו זאת במשך 15 מיליארד שנים, וכך כביכול נוצרו האותיות של ה- D.N.A, עדיין נגיע רק למספר בן 110 אפסים שהוא קטן במידה מדהימה מהמספר בן 1000 אפסים שהוא מספר התגובות הדרוש לסיכוי של היווצרות אקראית של המולקולה.

המסקנה ההגיונית: המתמטיקה והסטטיסטיקה מחייבים את המסקנה שההסתברות הזאת אינה מעשית, והמקרה אינו אפשרי. הסיכויים הסבירים לבנייה מכוונת של ה D.N.A ויצירה תכליתית שלו גדולים מסיכויי המקרה העיוור פי מיליארדי מיליארדי מיליארדי פעמים (ליתר דיוק: פי מספר בן 890 אפסים)". (ד"ר שלמה קאפח, עלון תגלית, מאמר "הבה נדבר במספרים", עמ 12. המעוניינים להרחיב את הידיעה, ולהיכנס לדקויות מתמטיות והסתברויות, מוזמנים לעיין בספרו של ד"ר שלמה קאפח: אבולוציה – תיאורית ההתפתחות במבחנים מדעיים, פרקים -  14, 15, 16, עמ 87 – 127)

מדענים נוספים אומרים

האסטרונום והמתמטיקאי הבריטי הנודע סר פרד הויל (Fred Hoyle), חישב את הסיכויים להיווצרותם הספונטאנית של החיים על פני כדור הארץ. על פי חישוביו, הוא הגיע לשתי המסקנות הבאות ואמר:

* "גם אם כל היקום כולו היה מורכב ממרק אורגני ומשמש לביצוע הריאקציות המקריות, גם אז לא היו יכולים להיווצר חיים באופן מקרי". (Hoyle and wickramasinhe, evolution from space. London j.m. dent and sons, 1981, p. 24).

* "הסיכוי להופעתם של חיים מחומר דומם, קטן מהסיכוי שסופת טורנדו, שתעבור בערמת גרוטאות, תביא ליצירתו של בואינג 747 מחומרי הגלם שבמקום". (Robert Shapiro, origins, new york, summit books,1986,p. 127).

* חתן פרס נובל בכימיה, פרופ איליה פריגוגין (Ilya Prigogine), בהתייחסו לתיאורית האביוגנזה אמר: "ההסתברות, שבאופן ספונטאני ייווצרו מבנים אורגאניים ותגובות מותאמות ביותר, המאפיינות מערכות חיים – הינה אפסית". (Prigogine Ilya, gregoire nicolis and agnes babloyanz, 1972, physics today, 25,

 p. 23 – 28).