לאישה
בזכות נשים צדקניות (ולא עצבניות) נגאל
שני יסודות לחג הפסח: יסוד ביעור החמץ, ויסוד החירות. הדרך להגיע אל הגאולה, אל החירות האמתית, היא דרך הביעור של ה"חמץ" שבתוכנו
- הרבנית חדוה לוי
- פורסם ו' ניסן התשע"ז |עודכן
(צילום: shutterstock)הגיע הרגע לבהירות ויישוב דעת. להכין את הלב הנקי לקבל את השפע הרוחני האדיר שיורד בליל התקדש החג.
חג הפסח – חג הגאולה, מלמד אותנו שישנם שני יסודות אשר משלימים אחד את השני:
יסוד "ביעור חמץ", ומשם יסוד החירות. אלה הם התנאים לגאולה, ואת שני היסודות האלה ניקח אתנו כעבודה יומיומית לשנה כולה.
1. "ביעור החמץ" – זה הרגע שבו את באמת שורפת את החמץ שמסתתר בסדקי לבך, את תחושות ההחמצה בחייך. את כל המקומות שגרמו לך להחמיץ פנים, את ההשפעות הזרות על נפשך, את המסכים, המחלוקות והכעסים שהעמיסו כל כך על לבך הזך.
קחי דף ועט, וכתבי את כל הדברים שאת רוצה לסלק. הכיני מדורה קטנה (בזהירות,..), והכניסי פתק אחר פתק, לראות איך את מבערת את הרע מקרבך.
"אני סולחת ל... שגרה בלבי כל כך הרבה שנים, ומשחררת אותה מלבי לאלתר בתחושת שלמות. מוחלת לילדים, לשכנה, לחברה. מבקשת סליחה מעצמי על כל הפעמים ששפטתי את עצמי על לא עוול בכפי".
מכאן תצאי ליסוד של "חירות" אמיתית, ותוכלי לשמוח בכל מה שבורא עולם נותן, ולהאמין שה' נושא אותנו על כנפי נשרים. לדעת שיש בך כל כך הרבה טוב, ושתוכלי להעניק בפנים מאירות מתוך שפע של אמונה ותקווה. זה הזמן להתפלל על הילדים. אם חס ושלום מישהו מהילדים מראה סימני נשירה, את תשקי אותו בתפילותיך בליל השימורים הזה, שבורא עולם ישמרהו מכל רע, והנה, גם אותו יוציא ה' ממה שמפריע ללבו הטהור.
אותיות חמץ הן אותיות צמח. ברגע ששרפת את החמץ – תוכלי לצמוח ולהצמיח מתוכך כוחות.
2. יסוד החירות
הקץ לעבדות, למתחים ולסמרטוטים, יגעת ומצאת? – תאמין!
הנה מגיע הרגע המיוחל. כל בני הבית נערכים לשבת בשולחן המלכים, בדיוק כמו שכתבתי באחד משירי הילדים: "אבא שלי הוא מלך, אמא היא המלכה, אנחנו הילדים בממלכת השמחה".
אומרים חז"ל: "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו, כאילו הוא יצא ממצרים". בעיני רוחך את צריכה ממש לראות שאת יוצאת – מה"מצרים" שבך. מכל הדאגות, הפחדים והצרות בצרורות. את צריכה לראות שכל הצרות מתהפכות לסלים של אוצרות.
הרמב"ם משנה את לשון המשנה, שאומרת שאדם חייב לראות את עצמו, ואומר ש"אדם חייב להראות", כלומר להתנהג בשמחה ולהיראות שמח, ממש לעשות מעשים שמעוררים את השמחה, כמו לאכול, לשתות ולהסב, כשם שכותב הרב דסלר בספרו המופלא "מכתב מאליהו" – ש"אחרי המעשים נמשכים הלבבות". גם רבי נחמן (רופא הנפש) מביא בספר המידות ש"על ידי תנועות הגוף בא התלהבות הלב".
ולכן, יקרות, הפסח הזה כולנו יוצאות בשמחה ענקית, מותחות חיוך, מטשטשות סימני עייפות ומתחילות "לעוף על כנפי נשרים": מוחאות כפיים ומשחררות את השרירים (שנתפסו בקרצופים).
בורא עולם משפיע על נפשנו כוחות של אהבה ואמונה אינסופיים. תקשיבי לצלילים המתנגנים בתוכך, ואל תשכחי מפעם לפעם להרים עינייך למרום ולומר לשם יתברך "אבאל'ה – זה הכל בשבילך".
מאחלת לכולנו שמחת חג נצחית בגאולה השלמה, "כימי צאתך מארץ מצריים אראנו נפלאות".