לקראת פסח: גם אנחנו יכולות לצאת מעבדות לחירות

לכבוד חג הפסח המתקרב ובא נבחן את המושגים האקטואליים והקיומיים בחיינו: עבדות וחרות.

חרות -

זה לא כל מה שאנו רוצות?

להפוך לאנשים שנועדנו להיות

אנו הכי רוצות להשתחרר,

מהלחצים, מהסביבה ומהמשפחה,

מהתאוות, מלאכול את העוגה המיותרת לי כל כך קלורית,

מהקטנוניות

מהמחשבות המגבילות

מהשעבוד ל-מה כולם חושבים עליי?

פשוט להיות חופשית. להיות משוחררת.

אבל איך נהיה משוחררות?

התרגלנו כל כך לתלות את החופש שלנו ואת האושר שלנו בתנאים מתנאים שונים.

אם.... אז....

אם יהיה לי הרבה כסף - אז אהיה יותר פנויה לעשות חסד

רק אם יבינו אותי - אז אהיה רגועה ושלווה מבפנים

אם יקדמו אותי בעבודה - אז אהיה המאושרת באדם

אם אהיה שנונה בחברה - אז אהיה באמת שווה

כשאצליח להרוויח 10000 ₪ בחודש - או אז יעריכו אותי

ורשימת התנאים מתארכת לה וגם משתנה מאחת לשנייה... כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהן שונות

אני מוכרחה להישאר רגועה ולא להתעצבן על הילדים.

אסור לי לעולם להיות עצובה.

אני יכולה ללכת לישון רק אם הבית נקי ומסודר!

וברוח הימים האלה... אני יכולה לנשום חופשי רק אם אני עומדת ביעדים של הניקיונות לפסח

שמתן לב?

שמתן לב איך כל התנאים האלה הם בדיוק ההיפך מחופש ומחירות?

ככה בלי לשים לב, אני מצמצמת את האושר שלי רק לתנאים מאוד מסוימים. סתם כך להיות מאושרת? הס מלהזכיר.

אני חסרת אונים ובעמדת המתנה לאושר כי יפציע

מעצמו הוא צריך להגיע. אחרת זה לא שווה

כך בעצם אני משעבדת את עצמי לאחרים. במילים אחרות - אני בעצם תלויה בהם.

האושר שלי, שלוות הנפש שלי, תלויה בתנאים שאחרים אמורים למלא

ברצותם אהיה מאושרת ושלא ברצותם לא אהיה. גורלי אינו בידי

התנאי לזהות העצמית שלי ל'מי אני?'  כל כך מחניק...

--

ובכלל, איך עבדות הניקיונות לפסח קשורה לחג שכל מהותו חרות?

הרי אני רק נזכרת בחדרים שעוד לא סיימתי, בקניות האין סופיות של הבגדים לילדים ובמטלות הארוכות כאורך הגלות ואני רוצה רק לברוח

רגע רגע... בורחת או בוחרת?

הקב"ה העניק לנו מתנה אדירה: בחירה חופשית ובה אנו מתדמים לו.

המלבי"ם אומר על הפסוק "נעשה אדם" שהאדם הוא היצור היחיד עלי אדמות שאינו מוכרח במעשיו ויכול לפעול אף נגד טבעו 

להבדיל ביננו לבין המלאכים. להבדיל ביננו לבהמות.

במה הבחירה שלנו באה לידי ביטוי?

בשלושת לבושי הנפש: במחשבה, בדיבור ובמעשה

המחשבה, היא הלבוש הכי גבוה של הנפש.

המחשבה היא תפיסה.

איך שאני תופסת את המציאות של ערב פסח, משפיע כיצד אחשוב עליה וממילא, מאיזה עמדה אדבר על כך, אעשה את המעשה ואנקה,  כפי שכפאה שד או בשמחה?

--

כיצד אני עוברת מעמדת בורחת לעמדת בוחרת?

מה בין פסח לחרות שלי כאישה?

בכל רגע ורגע ובמיוחד בפסח, הקב"ה מזמין אותנו, אותי ואותך ואותך ואותך,  לצאת מעבדות לחרות

מעבדות ה'אני' לחרות

פה מתגלה לנו סוד גדול:

רק עבד ה' הוא לעולם חופשי

רק אדם שמשוחרר מהגדרות עצמיות

רק אדם שמשוחרר מתנאים והתניות, זוכה לחרות אמתית

חרות ואחריות הן לא סתם אותיות דומות.

לבחור בחירות זה לקחת אחריות על עצמי, על איך שהחיים שלי ייראו! על מה שתלוי בי.

חירות היא בחירה.

--

בפסח אנו יוצאים ממצרים

בין מצרים לארץ ישראל יש מדבר

המדבר אין בו כלום. אין בו שום תנאים

שם, במעבר המדבר, אנו מוזמנות להשיל מעל עצמנו את המגבלות ששמנו לעצמו ללא משים

את המחשבות והתפיסות המגבילות. שעוצרות אותנו, ששמות לנו תקרת זכוכית של יכולות

לכי בכוח הבחירה! בחרי בחירות האמיתית!

העולם מחכה לך!

יש לך שליחות ענקית פה. בדיוק במקום הזה בחייך. עם האנשים שסובבים אותך. זה לא סתם. זה מדויק בהשגחה פרטית.

אל תחכי ש...

אל תתלי את עצמך ב...

בחרי בטוב. כל בוקר, כשתגידי "מודה אני", תשאלי את עצמך:

איך, היום אני יכולה להרבות טוב בעולם הזה, יותר מהיום הקודם?

צאי מהגלות העצמית.

בחרי בשמחה ללא תנאים.

בחרי לנקות, כי את רוצה.

רק כך, יש את האפשרות להיכנס לארץ המובטחת

ולזכות לגאולה פרטית וממנה שנזכה במהרה בימנו, לגאולה השלמה

פסח כשר ושמח!

שרה טרניו, פסיכותרפיסטית ויועצת חינוכית - saratrenyo@gmail.com