דובי וינרוט על ספרו החדש: "מי שדחפה אותי לכתוב זו חני"

דובי וינרוט (35) הוא עורך דין ורואה חשבון, בנו של יעקב וינרוט, אחד מעורכי הדין המוכרים בישראל, ובעלה של חני, גורו אמונה לרבבות אנשים ונשים, המתמודדת בגבורה ובאמונה עם מחלת הסרטן ב-7 השנים האחרונות. 

בימים אלו משיק וינרוט את ספרו השני בסדרה "בארץ החיות 2". מה מביא עורך דין מצליח לעסוק בכתיבת ספרי ילדים? על כך הוא משיב בשיחה שהעניק ל-ynet.

"הילדים שלי הם הסיבה למהפך", הוא אומר. "למעשה תמיד סיפרתי סיפורים, ותמיד על חיות, אבל אלה היו הסיפורים שלי אליהם, לא חשבתי לרגע לעשות עם זה משהו מעבר. מי שדחפה אותי לעשות עם זה משהו היא רעייתי, חני".

"היינו יחד בטיילת על יד הים, והיא ביקשה ממני: 'דובי, ספר לי סיפור'. סיפרתי לה סיפור שהמצאתי באותו רגע, ומאז היא לא הרפתה עד שהוצאתי אותו לאור", הוא מספר. "החוויה הזו, כשאתה גם אב לילדים היא תמיד מורכבת. אני מניח שגם אם הייתי נשוי לאישה בריאה הייתי משתמש בטריק הזה. נכון שיש לי קשיים, אבל אני לא מזלזל באלה של השכן מולי. הייתי בורח למקום הזה של הסיפור בכל מקרה".

וינרוט מסביר מדוע בחר דווקא לספר את סיפוריו תוך שימוש בדמויותיהן של חיות. "כשמשתמשים בלוגיקה של בני אדם, יש חסמים ופחות פתיחות ונכונות להקשבה", הוא מסביר. "אבל כשאלה לא בני אדם, אלא גמל או קנגורו - היכולת להפנים בלי לפתח התנגדות היא גדולה משמעותית. הקראתי את הסיפורים לילדים רבים, וראיתי איך זה מאפשר חשיבה אחרת. לדבר על 'לזי החילזון' קל יותר מאשר על הילד מהכיתה המקבילה.

"הסיבה השנייה היא שאנחנו אוהבים לדמיין. ברגע שאת נכנסת לעולם של חיות, פתאום הכל אפשרי. קל לי להתמסר לחוויה בלי לשאול את עצמי כל הזמן אם זה ייתכן", הוא מוסיף ואומר.

הספר בארץ החיות

הספר מאיר העיניים מלווה באיוריו המתוקים של דרור אדם, והוא מתאים לילדים בכל המגזרים. "היה לי מאוד ברור שהחוויה שאני רוצה להעביר לילד תהיה לא מגזרית ולא חילונית, דתית או נוצרית. לא כלום מזה", אומר וינרוט. "לכן לקחתי בכוונה מסרים שעוסקים במצבי חיים אנושיים ואוניברסליים, כמו למשל קינאה. אין בזה שאלה של דת. בסופו של דבר, אתה אמור לפתח אצל הילד את הבנה שהמקום שאתה נמצא בו הוא מקום המיוחד והיחיד שלך. מצד שני, אין פה משהו שעלול לעורר התנגדות בקהל החרדי. כלומר זה נכתב לכולם, באמת שלכולם".

בגילוי לב, מציין וינרוט כי הוא מעדיף הרבה יותר לספר לילד סיפור מאשר להשתתף בדיון בבית משפט. "חד-משמעית, אני מעדיף להקריא סיפור לילדים", הוא משיב לשאלה. "אני מחובר לזה הרבה יותר מאשר לדיון בבית המשפט. הילדים זה באמת מקום שבו אני מוצא שלוות נפש. אני מדבר עם הילד, מסתכל עליו, רואה את מה שהוא רואה, שומע את המחשבות והתובנות שהוא מעלה; את ההסתכלות שלו על העולם. אין פה תחבולות ואין פה טריקים, כשנמצאים איתם מגלים את התמימות המתיקות והטוהר שיש בהם - אבל גם בנו, רק שבאופן מוסווה. האמת שלהם, הכנות שלהם, זה המקום שאני הכי אוהב".