הרב אהרן מרגלית: "אני השליח של הקדוש ברוך הוא למרתפי הכימותרפיה"

אחרי חצות הלילה. הרב אהרן מרגלית יושב לבדו בחדר העבודה שלו, ומכשיר הפקס פולט מסמך שמשנה לו את החיים, או אולי יותר נכון "עושה לו את המוות". באותיות לטיניות צפופות ומעט מטושטשות, כתוב שם שחור על גבי לבן: אהרן מרגלית חולה בסרטן מסוג אלים במיוחד, שתקף אותו קרוב מאוד לקליפת המח.

העולם נשבר והתנפץ לרסיסים. העתיד נראה קצר מתמיד, הבית רחב המידות נראה מיותר וחסר כל תועלת. הכל מתערבל מול העיניים, דמיון ומציאות מתערבבים יחד, ולא במובן החיובי של ההגדרה הזאת.

הוא נשבר, פרץ בבכי, אבל אחרי שמונה דקות התאושש הרב מרגלית וחזר לעצמו. הוא אדם מאוד מעשי, וכמו תמיד גם עכשיו הוא החל לחשוב בצורה מעשית. מה עושים, איך מכינים צוואה, איך מתכוננים לגרוע מכל בצורה הטובה ביותר, וגם: איך משיבים מלחמה למלאך המוות. להיכנע ולהמתין לסוף מתוך יאוש – זו בכלל לא אופציה מבחינתו.

לצד התוכנית שהכין הרב מרגלית בצורה מסודרת ומסוגננת, שעות אחדות לאחר שהתבשר על מותו הקרוב, הוא גם קיבל החלטה אסטרטגית שליוותה אותו מאז ועד היום, יותר מעשור אחרי אותה מערכה קשה נגד המוות.

"ההחלטה שלי היתה מאוד ברורה", הוא מספר. "החלטתי שלא משנה מה קורה ומה המצב שלי, אני נמצא כאן כדי לעשות את מה שהקדוש ברוך הוא רוצה ממני. עכשיו נשאר רק להבין מה הוא רוצה ממני.

"פניתי לקדוש ברוך הוא בלשון נוכח והתחלתי לדבר אליו: "אבא" אמרתי לו, "אני רוצה שתתן לי להבין מה אתה רוצה ממני. אם אני אבין, אני אבצע. אני לא כועס עליך שהפלת עלי עכשיו מחלה קשה כל כך, אני לא מנסה להילחם נגד הרצון שלך, אני רק רוצה לדעת מה אני צריך לעשות. מה התפקיד שלי עכשיו בעולם הזה".

"משך שעה ארוכה דיברתי ככה לקדוש ברוך הוא. החזקתי בשלחן בכח, וזעקתי בקול שקט. 'אבא! אבא'לה!! מה אתה רוצה ממני? רק תתן לי להבין ואני מבצע'.

"כך המשכתי לדבר ולהתחנן משך שעה או שעה וחצי, ואז הרגשתי שהקדוש ברוך הוא מאיר את עיני, ונותן לי להבין מה התפקיד שלי כעת. הרגשתי כאילו הוא אומר לי: 'אהרן, נכון שגם עד עכשיו השתדלת לחזק חולים, השתדלת לעזור למי שצריך עזרה, לשמח את מי שקשה לו לשמוח בכוחות עצמו, אבל איפה אתה עושה את זה? במשרד המרווח שלך? זה לא מספיק טוב. עכשיו אני רוצה שאתה, אהרן, תשמח אנשים בתוך המקומות הכי אפלים וכואבים, אני שולח אותך למרתפים העמוקים של הכאב, למקום שבו הילדים שלי שוכבים ונאנקים מסבל, מזרימים להם רעלים לוורידים כדי להתגבר על המחלה שלהם, לשם אני שולח אותך! האם אתה מסוגל להיכנס לשם ולעשות שם את העבודה הזאת? תוכל לבצע את המשימה הזאת למרות שאתה עצמך תהיה מחובר, בדיוק כמוהם, לצינוריות של רעל ששורף כל חלקה טובה בגוף שלך?!'

"לך תשכיח מהם לכמה דקות את הסבל הנורא, תעלה חיוך על שפתיהם"

"אתה חייב להיכנס לשם, אבל אי אפשר להיכנס לשם בלי המדים המתאימים. המדים במקרה הזה זאת המחלה עצמה", כך הקדוש ברוך הוא אומר לי. "יש לי הרבה ילדים שבורים, לך דבר איתם על אמונה, על ביטחון, על תפקיד הייסורים בעולמנו. לך תשכיח מהם לכמה דקות את הסבל הנורא, תעלה חיוך על שפתיהם".

"מאותו רגע", מספר הרב אהרן מרגלית, "הרגשתי שאני השגריר של בורא עולם. המחלה היא כרטיס הכניסה שלי.

"התנהגתי כמו שגריר! דיברתי עם אנשים במצבים הכי קשים. עם כולם. לא דילגתי על אף אחד. אני כאן בתפקיד, אין לי זמן להתעסק בסבל האישי שלי. אף אחד לא היה יוצא בלי שהוא יקשיב לי. התנהגתי כמו תינוק, כמו ילד, עשיתי שטויות כדי לשמח אותם, כדי לתפוס את תשומת הלב שלהם. מדי פעם הייתי מתעשת ולא מאמין על עצמי שאני מתנהג ככה, אבל עשיתי את תפקידי. לא היה אחד שהצליח להתעלם ממני. הייתי מגיע ומתחבר לכל אחד מהחולים שנתקלתי בו. את רוב הטיפולים שלי עשיתי באשפוז יום. אתה מגיע בבוקר, נכנס לאולם שבו עושים את הכימותרפיות, ושם אתה מבלה כמעט את כל היום. זה מתחיל בבדיקה הכימית של הדם, ממתינים לתוצאות, לאחר מכן מזמינים מבית המרקחת את השקיות שלך. היו שמים לי שש שקיות, שהיו תלויות על שני עמודי אינפוזיה. הייתי לוקח את שני העמודים, ויחד איתם מטייל באולם הגדול. עובר ממיטה למיטה, מחולה לחולה, עובר בין המיטות והכורסאות של מקבלי הטיפולים. כל אחד והסיפור שלו, כל אחד והרעל שלו. היו אנשים שבכיתי איתם, צחקתי איתם, יש אנשים שהתיידדתי איתם. לא תמיד זה היה אפשרי, חלקם היו באמצע טיפולים קשים מאוד שגרמו להם לבחילות, הקאות, הרגשה רעה מאוד, חולשה שאי אפשר לתאר.

"אבל הייתי שגריר. הייתי פועל בלי הרף לשמח אותם, לחזק אותם, לתת להם תקוה, לסייע להם להבין שאנחנו נמצאים כאן בגלל סיבה שלפעמים היא נסתרת מעיננו ולפעמים לא, זה לא סתם סבל, יש לו סיבה ויש לו מטרה, כמו לכל דבר אחר שקורה בעולם שברא הקדוש ברוך הוא.

"הייתי שגריר, וזכיתי להחלים, ושוב חליתי והחלמתי וחוזר חלילה. ואני עדיין שגריר, אני יוצא להרצאות, כתבתי את ספרי 'אתהלך', ומזמינים אותי פעמים רבות לשוחח עם חולים במצב קשה, עם ילדים שחולים במחלות נוראיות. מזמינים אותי אל מרתפי הכימותרפיה, ואני עושה כל מה שאני יכול כדי לשמח אותם, לחזק, ולהעביר את המסר שבסופו של דבר, כולנו שגרירים. לא רק אני, אלא כל אחד. גם אתה שגריר, וכל אחד צריך למצוא ולהבין מה התפקיד שלו, ולבצע אותו מתוך דבקות במטרה".

הרב אהרן מרגלית מספר את סיפור חייו עוצר הנשימה:

לרכישת הספר 'אתהלך' בהידברות שופס, לחצו כאן.