דיכאון וחרדות
סובלים מפחדים וחרדות? קבלו את המתכון המנצח לחיים מאוזנים
רבי נתן מגלה לנו שתחושת הפחד היא הדרך של ה' לדבר אתנו, ולשדר לנו: אתה לא בכיוון. הפחד שאנו מרגישים הוא בבחינת תירוץ חיצוני, לומר לנו שיראת ה' שלנו לוקה בחסר
- ריטה פרייס
- פורסם א' אייר התשע"ז |עודכן
(צילום: shutterstock)
אם גם אתם חווים פחד לעמוד מול דמות סמכותית, להופיע על במה, להתחתן, לעבור דירה, לעלות למטוס, להיכנס למעלית, להחליף מקום עבודה או חלילה למות או להיפרד לתמיד מאדם קרוב – זה הזמן להציץ בצוואה קצרה ועתיקת יומין שנמסרה לפני כשלוש מאות שנה לישראל הקטן, בהיותו בן חמש בלבד, על ידי אביו, בסמוך לפטירתו, באלה המילים:
"בני, אל תירא מאף אחד ומשום דבר בעולם, רק מפני ה' בלבד. תאהב בכל מעמקי לבבך ובכל להט נשמתך כל יהודי בלי שום הבדל, מי שלא יהיה ואיך שלא יהיה".
בהוראה מתומצתת זו מסר האב הזקן לבנו יחידו בן החמש את המתכון המנצח לחיים מאוזנים, על ידי שימוש נכון בשתי תכונות נפש, הנראות במבט ראשון כניגודיות, אך בעומק משלימות זו את זו בדיוק נפלא: יראה ואהבה.
ישראל הקטן, שנותר יתום מאב ואם, גדל תחת כנפי השכינה לאורה של צוואה זו. הוא הסתובב לבדו ביערות החשוכים, בין אריות, דובים ושאר מזיקים, תוך ששפתיו ממלמלות תפילה לה' ולבו מלא ביראת הרוממות. כל פחדיו היו קודש לה' לבדו, ולבו היה נקי מפחד מפני המציאות החיצונית. הוא התפתח והתעלה בעבודת ה', עד שזכה להאיר את עיני כל העדה ביראת שמים ובאהבת ישראל, ועליו נאמר: "הרב הבעל שם טוב הקדוש סבבו אותו מכל פינה ולא פחד כלל, מפני יראת הרוממות – שבטלים אצלו כל היראות התחתונות".
כיצד זה נוגע אלינו? האם גם ביכולתנו ליישם צוואה זו בעידן המודרני, בעת שבה חיינו מלאים בלחצים מבית ומחוץ המאיימים להפר את שלוות חיינו? פיגועים; אסונות טבע; מחלות קשות; דאע"ש; האיום האיראני; המצב הכלכלי; קשיים בזוגיות; צער גידול בנים ובנות; ועוד כהנה סיבות חיצוניות מעוררות בלבנו חרדה קיומית ממש... איך אפשר בכלל לא לפחד אל מול המציאות המאיימת שבה אנחנו חיים???
בואו נרד יחד למרתפי הנפש, ונלמד דרך עצות הצדיקים המובאות בספרים הקדושים איך ניתן להשתחרר מאותו פחד נפול – הוא היצר הרע – עד שהיראה תעלה לשורשה, והלב יתמלא באהבה וברצון להתקרב, להתחבר ולהתאחד עם כלל ישראל:
"דַּע כִּי יֵשׁ יִרְאוֹת נְפוּלוֹת וְכָל הַיִּסּוּרִים וְהַדִּינִים שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם כֻּלָּם הֵם מֵהַיִּרְאוֹת הַנְּפוּלוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְתוֹך זֶה הַדָּבָר שֶׁהוּא מִתְפַּחֵד וְיֵשׁ לוֹ יִסּוּרִים מִמֶּנּוּ [...] וְצָרִיך לְהַעֲלוֹת הַיִּרְאוֹת הַנְּפוּלוֹת, לְשָׁרְשָׁם לִמְקוֹמָם וּמְקוֹם הַיִּרְאָה הִיא בַּלֵּב [...] הוּא מַה שֶּׁהָאָדָם שׁוֹפֵט וְדָן עַצְמוֹ עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁעוֹשֶׂה טֶרֶם שֶׁיָּדִינוּ אוֹתוֹ לְמַעְלָה
וְעַל יְדֵי מַה שֶּׁהוּא בְּעַצְמוֹ שׁוֹפֵט אֶת עַצְמוֹ נִצּוֹל מִדִּין שֶׁלְּמַעְלָה כִּי 'כְּשֶׁיֵּשׁ דִּין לְמַטָּה אֵין דִּין לְמַעְלָה'" (ליקוטי מוהר"ן, ח"א, קנ"ד).
רבי נתן מגלה לנו שתחושת הפחד היא הדרך של ה' לדבר אתנו, ולשדר לנו: אתה לא בכיוון. בחרת בדרך הלא נכונה: שיקרת לאשתך; השפלת את ילדיך; פגעת בשכן. דע לך כי הפחד עצמו אינו שלילי, ואין לנו שום מטרה לחיות בהפקרות ללא כל פחד ויראה. אלא שכאשר היראה מתלבשת בלבושים חיצוניים, והופכת לחרדה ממחבלים, מחיות רעות, משיחה נכנסת מהבנק או מהבוס בעבודה – אזי הפחד שאנו מרגישים הוא בבחינת תירוץ חיצוני שמשמש כ"נורת איתות ואזהרה", לומר לנו שיראת ה' שלנו לוקה בחסר. פחד כזה נקרא בלשון החסידות: "יראות נפולות", שתפקידן לסמן שאנו רחוקים מהשם יתברך.
ומהי התרופה לכך? – המשפט. בכל יום יהיה עליך לעמוד מול ה' למשפט, לדבר אתו, לספר לו על כל המצבים שבהם שיקרת, והיית מנותק ולא אמתי.
רק לאחר שתודה על מקומך השפל ועל ריחוקך מה', תתחרט, תסתכל לבושה בעיניים ותקבל על עצמך בכל יום מחדש להשתנות לכיוון הטוב – אזי אור האמת יאיר בלבך, ותזכה להרגיש קרבה טהורה לה' ואהבה ללא גבולות לכלל ישראל, מי שלא יהיה ואיך שלא יהיה.