האבולוציה: דברי סיכום

אין דרך מתאימה יותר להסביר למה גישת האבולוציה וגישת היהדות לעולם לא יכולים להגיע לשלום ביניהם מאשר לצטט את דברי חז"ל הקדושים במסכת ראש השנה (דף יא ע"א): "אמר רבי יהושע בן לוי: "כל מעשה בראשית בקומתן נבראו, לדעתן נבראו ולצביונן נבראו". נבאר קצת את דבריהם: בקומתן נבראו – דהיינו מפותחים במלוא קומתם. לדעתן נבראו – דהיינו שהיו בעלי דעה שלמה ומפותחת, שבזמן הבריאה ניתן לכל נברא מלא מידת דעתו ולא היה צריך לעבור תקופה של חוסר בגרות שכלית. לצביונן נבראו – "צביונם" הוא מלשון יופי, כלומר כל אחד מהברואים נברא במלוא השלמות והיופי המתאים לו, ובמיזוג תכונותיו.

 

סתירה נוספת ובולטת שעומדת בבסיס המחלוקת, היא טענת אנשי האבולוציה שהמוות הביא את האדם לעולם. דהיינו בעלי חיים קדומים וחלשים היו צריכים למות, בשביל שיצורים יותר משוכללים יוכלו להופיע על בימת ההיסטוריה. הדבר מתנגש בצורה חזיתית לטענת התורה, הקובעת שהאדם הוא זה שהביא את המוות לעולם: "וַיְצַו יְהוָה אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמור: מִכּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תּאכֵל. וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לא תאכַל מִמֶּנּוּ, כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת". (בראשית ב, פס ט"ז – י"ז).

 

היהדות אינה צריכה בשום אופן לאמץ את תיאורית האבולוציה, שכן מלבד העובדה שהיא לא נכונה בעליל, ומבוססת על שקרים, היא גם מכילה בבסיסה אסון מוסרי (שהרי ידוע שאדולף היטלר ימ"ש היה דרוויניסט מובהק, והאידיאולוגיה של "החזק שורד" הייתה חלק בלתי נפרד מהמצע של המפלגה הנאצית). הרי אין לו להקב"ה שום סיבה לברוא את המערכות של היצורים, חלשים ולא מפותחים, ועל בסיסן לברוא את המפותחים, שכן הקב"ה הינו כל יכול, ובוודאי שאין לו שום מונע ומעכב לעשות את הכל "במכה אחת", ו"על המכה הראשונה", וכמאמר הפסוק: "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה, וְהִנֵּה טוֹב מְאוד, וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בוקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי". (בראשית א, פס לא).

 

פרופסור גראלד שורדר מסכם את כל מפעל האבולוציה במילים הבאות: "המוזיאון לתולדות הטבע בלונדון מקצה אגף שלם המדגים את עובדות האבולוציה, המוזיאון נהדר, זה מרשים כיצד פרחי חיננית ורודים יכולים להתפתח לפרחים כחולים, כיצד עש אפור משתנה לעש שחור, וכיצד במהלך כמה אלפי שנים מגון רחב של מיני דגים ציקלידיים התפתחו באגם ויקטוריה, הכל מרשים מאד. אמנם מרשים מאד עד שיוצאים החוצה וחושבים על מה שאנשי המוזיאון היו מסוגלים לתעד. חינניות נשארות חינניות עש נשאר עש ודגים ציקלידים נשארים דגים ציקלידים, בתצוגה הזו לא הודגם ולו מקרה חד משמעי אחד שבו התחולל ביצורים החיים שינוי מורפולוגי הדרגתי חשוב!" (המדע והאל, עמ 54).

 

פרופסור לביוכימיה משה טרופ, אשר הקדיש כ – 10 שנים מחייו לחקר תיאורית האבולוציה, והעלה את מחקרו על כתב כאשר פרסם את ספרו "בריאה - מוצא החיים", מסכם את כל מפעל הלימוד והכתיבה שלו במילים הבאות: "האבולוציה עצמה לא רק שאיננה מוכחת, אלא אף בלתי אפשרית". (בריאה - מוצא החיים, עמ 225).

 

תיאורית האבולוציה, מצויה רק בדמיונם של "המדענים" שמאמינים בה. תהליך ההתפתחות, למעשה מעולם לא נצפה במציאות היומיומית בטבע. ותסתכלו כאן ותראו סרטון של הגורו דוקינס, שבו הוא נשאל האם הוא יכול להצביע על מקרה אחד (תראה עד כמה אנחנו נדיבים איתם) של מוטציה או של תהליך אבולוציוני אחר, שהביא לתוספת במידע הגנטי, ונותר בוהה ותוהה בלי יכולת לתת מענה. להסביר דברים בצורה יפה, גם שקרנים רבים יכולים, השאלה היא אם הם יכולים לספק הוכחות לשאלות הבאות, שעליהם למעשה בנויות תיאוריות האביוגנזה והאבולוציה: 1. האם אי פעם נצפה תהליך האביוגנזה, או האם המדע יודע על תהליך כזה שהם יכולים להצביע עליו מבחינה עובדתית. 2. האם אי פעם נצפה תהליך של תוספת במידע הגנטי.3. האם אי פעם מצאנו מבחינה עובדתית אמפירית שכלב לא הוליד כלב, או קוף לא הוליד קוף וכן הלאה.

 

ולהלכה ולמעשה, עד היום למדע אין תשובות, או הוכחות מספקות, שיכולות לתת תשובות לשאלות אלו שהוצגו.

 

הפסיכולוגיה שמאחורי תיאורית האבולוציהלאחר שערכנו סקירה של עקרונות האבולוציה, והפרכנו אותם אחד לאחד, נשאר להבין מדוע אותם אנשי מדע אכן מתעקשים להלחם בעדה?

 

את התשובה לכך ניתן ללמוד מהמקורות היהודים: החוק האוסר אפיקורסות מנוסח במילים אלו: "לא תתורו אחרי לבבכם" (ברכות י"ב, ע"ב, עה"פ במדבר ט"ו, לט). האפיקורס משוכנע שהגיע למסקנותיו בדרך ההיגיון הצרוף, ולכן תמוה, לכאורה, שהאפיקורסיות תזוהה עם פעולת הלב והרגש. אך למעשה הניעה אותו מערכת הדחפים הבלתי- מעודנת שבקרבו לחפש טיעונים, אשר יתירו לו לנהוג כחפצו, תוך התעלמות מכל האחרים. (ראו ר אלחנן וסרמן זצ"ל, קובץ מאמרים, עמ יד).  

 

הוכחה לדבר, אנו למדים מדבריו של אלדוס האקסלי, מדען והוגה דעות בן זמננו, שהיה מחסידי השערת האבולוציה, ולקראת סוף ימיו, כתב מאמר בשם: "וידויו של כופר מקצועי", כך כתב: "היו לי סיבות לא לרצות שלעולם תהיה משמעות, ובתוצאה מכך הנחתי שאין לעולם משמעות, וללא שום קושי הייתי מסוגל למצוא נימוקים משביעי רצון להנחה זו... בעבורי, כשם שללא ספק בעבור רוב בני דורי, הפילוסופיה של חוסר משמעות הייתה מכשיר לשחרור... ממערכת מסוימת של מוסר, התנגדנו למוסריות מפני שהפריעה לחופש המיני שלנו".