לשמור על השלום... אחרי הגירושין

מדברים המון על שלום בית בכל מקום. זה מובן, שלום בית הוא החלק העיקרי בחיים שלנו. הכל תלוי בשלום – הפרנסה, חינוך הילדים, המצב הנפשי והרגשי של האדם, הבריאות, השמחה – הכל תלוי בשלום בבית. אך מה קורה אחרי שהבית מתפרק? מה קורה אחרי שהנישואים מסתיימים, ונותרים אוצרות יקרים לגדל ביחד? כיצד מכניסים את השלום לבית מפורק?

לאחר חיפושים אימתניים, שלעיתים אף אורכים שנים ארוכות, אתה סוף סוף מוצא את שאהבה נפשך ובונה בית בישראל, בטוח שזה יימשך לנצח, מרגיש שזאת אהבת חייך. ואז – זה לא הולך בדיוק כפי שציפית. לאחר ניסיונות מרים לתקן ולשמור על הבית שכה ייחלתם לו, אתם מחליטים לפרק אותו. את הדרך לשלום בית אשאיר לטור אחר, בע"ה. הפעם חשוב לי לגעת בנושא שלא מרבים לדבר עליו. אך לצערנו, היות שאחוז הגירושין במדינה עולה לאין שיעור, מישהו צריך להרים את הכפפה ולהזכיר שאמנם הבית התפרק, אך נותרו נשמות תמימות וטהורות שצריך לדאוג להם – הילדים שלנו, שאינם אמורים לסבול כלל וכלל מזה שהוריהם החליטו להיפרד. כיצד כדאי לפעול למען השקט הנפשי שלנו והמשך בריא לחיינו?

להתמודד עם גירושין זה לא דבר פשוט. גם אני נכנסתי לסטטיסטיקה. תהליך הגירושין החל כשהייתי לאחר לידה, בבית עם תינוק בן חודש. חשבתי שהשמיים נפלו עלי, שאין לי יותר לאן להמשיך. לימים למדתי שהקב"ה הבטיח שיהיה טוב בסוף. אז אם לא טוב, סימן שזה עוד לא הסוף. לאחר ניסיונות רבים החלטנו להיפרד, ושכל אחד ימשיך את חייו בנפרד. אך יש דבר אחד שתמיד יקשור אותנו יחד – הילד ששייך לשנינו. הדבר הראשון והחשוב ביותר שעלינו לזכור כשאנו מתגרשים (אותי אישית זה שחרר לגמרי מכל העכבות), זה לזכור ש"אין אדם נוקף אצבעו מטה אלא אם גזרו עליו מלמעלה" (חז"ל בחולין, דף ז' ע"ב) – עלינו לזכור שאדם לא יכול לפגוע בנו אלא אם נתנו לו רשות לכך משמיים. ואם הוא פגע – הוא לא אשם, הוא רק השליח. אם נצליח להטמיע את הדבר החשוב הזה בתוכנו, לא ניפגע יותר מאנשים, לא נכעס, לא ניטור טינה ולא נאשים אחרים במצבנו... הרי לכם שחרור מעבדות! אם הקב"ה החליט שאדם מסוים יפגע בנו, עלינו לעשות חשבון נפש עם עצמנו, ולנסות להבין מה השיעור שעלינו ללמוד. אולי זה כדי לכפר על עוונות שעשינו, אולי זה כדי לעזור לנו לתקן את עצמנו, או סיבות נוספות שיכולות להיות. אך הדבר האחרון שעלינו לעשות זה לכעוס על אותו אדם! אם אתה מאשים אדם בדבר שקרה לך – אתה לא מאמין שהשם קיים, פשוטו כמשמעו! הקב"ה שולט בעולם, שולט גם בבני האדם, והוא היחיד שיכול להחליט אם משהו יקרה לך או לא. וגם אם מישהו פוגע בך, זה לא כי השם לא אוהב אותך, להיפך. הוא רוצה לעזור לך לתקן את עצמך, הוא רוצה להעלות אותך מדרגה, אז הוא שולח לך ניסיון. אם תקבל אותו באהבה או לא – זאת כבר הבחירה החופשית שלך.

אדם יכול להתגרש ולחיות בשלום עם הגרוש/ה. נשמע כמו חלום? ממש לא. ראשית, כפי שתיארתי לעיל – סלחו לו, לאותו אדם, על כל מה שעשה לכם. כן, זה הכי קשה בעולם! אבל הוא רק השליח. נטירת טינה היא הדבר הכי גרוע שאתם יכולים לעשות לעצמכם! שחררו! כל מה שקרה, קרה כי השם החליט שכך יהיה, וזה הדבר הכי טוב בעבורכם. גם אם אינכם מבינים את זה עכשיו, יבוא יום ותבינו הכל. אך למה לחכות לאותו היום שיגיע? תסלחו עכשיו. שחררו עכשיו. עלינו לזכור שזה שאדם לא מתאים לנו כבן זוג, אין זה אומר שהוא אינו הורה טוב. כפי שאנו מצפים שיתנו לנו הזדמנות, כך עלינו גם לתת אותה. נכון, עברתם תקופה לא פשוטה, ואולי אפילו מלחמת גירושין קשה, אך אחרי שהסערה נרגעת אפשר ללמוד להסתדר, צריך רק לרצות בזה.

עלינו ללמוד לשפוט לכף זכות תמיד. מה שהיה היה – הזוגיות המקולקלת כבר לא רלוונטית, כרגע אתם שותפים לדבר הכי יקר בעולם – הילד שלכם. ומאחר שאיננו רוצים שילדנו יסבול, חלילה, מבעיות נפשיות בעתידו, עלינו להגן עליו ככל יכולתנו, ולא להניח לו להיפגע מהחלטה שאנו לקחנו כאנשים בוגרים, שהיא אולי אפילו לטובתו. ילד זקוק לחום ולאהבה, זקוק לגבולות ולחינוך, ויותר מהכל – זקוק לשני הורים! לעולם אל תשימו את הילד במרכז המריבות שלכם. הילד לחוד, והגירושין – לחוד! לעולם לא לתת לכאב או לצורך להכאיב לבוא על חשבון הילד. לעולם לא להשתמש בילד כדי לפגוע בבן הזוג לשעבר. תמיד לשים את טובתו של הילד במקום הראשון! (אני כמובן מדברת על מצב בו שני ההורים מתפקדים בצורה בריאה, ואין סכנה לילד אצל אף אחד מהם).

הייאוש שמגיע לאחר הגירושין עלול להשפיע על כל הסביבה שלנו. אנו מנסים לשדר עסקים כרגיל, אך הנשמות התמימות של ילדינו הטהורים סופגות מאיתנו הכל. מה שאנו מרגישים – אנו משדרים החוצה, ולכן העבודה הכי חשובה הינה העבודה הפנימית שלנו על עצמנו. לשחרר את העבר, לסלוח לאחרים (וגם לעצמנו), לקבל את העובדה שהכל (לא חלק, הכל!) לטובה, ושבידנו לחיות בשמחה אם רק נבחר בכך. לא מסתדרים? במקום לריב ולהתנגח, בקשו מהשם... כן, יש כאלה שזה יישמע להם כמו הלצה, אך אם אתם רוצים לבקש משהו מהגרוש/ה ונדמה לכם שיסרב (רלוונטי לגבי כל אדם שבעולם), בקשו מהשם שישפיע על ליבם, ורק לאחר מכן גשו לדבר איתו. זה עובד כמו קסם! לשמור על השלום אחרי הגירושין זאת עבודה לא פשוטה, אך לגדל ילדים באווירה עכורה כאשר הם נקרעים בין אמא לאבא, זה לגרום להם לצלקות שעלולות, חלילה, לא להתרפא לעולם.

אם לדבר פרקטית, לעולם אל תדברו רעות על ההורה השני בכלל, ובפני הילד בפרט! לפני זמן מה שמעתי הרצאה בה נאמר, שאם אתה חושב על אדם דברים טובים בליבך (אפילו בלי להגיד לו מילה על כך), הקב"ה יראה את המחשבה שלך וישפיע על ליבו שיחשוב עליך דברים טובים גם כן, מידה כנגד מידה. ואיפה זה הכי עובד? במקום בו קשה לך לעשות את זה! תחשבו עליו טוב, והקב"ה כבר יסדר את כל השאר. לא משנה כמה משקעים יש ביניכם, תמיד תדברו בכבוד על ההורה השני בפני הילדים. כך הוא יידע לכבד את הוריו ולהעריך אותם, וכך גם ההורה השני, בסופו של דבר ידבר עליכם טוב בפניהם – מידה כנגד מידה. לעולם אל תמנעו מילדכם לפגוש את ההורה השני, או תנסו להשפיע עליו שיאהב או יעדיף אתכם יותר. אל תעשו מניפולציות על הילדים! זה לא משנה אם אתם בשיא המלחמה על המזונות/הסדרי ראיה/רכוש וכד'... אל תשתמשו בהם כדי לנצח במלחמה. כך או כך, שני הצדדים יוצאים מופסדים כל עוד הם ממשיכים להילחם. קבלו החלטה – זה מה שהשם רצה! המצב הנוכחי זה המצב הטוב ביותר בשבילי נכון לעכשיו, כי ככה השם החליט, ואני הקטן לא יכול לחשוב, ולו לרגע, שאני חכם יותר ממנו... אז מכאן אוציא את המקסימום! אני מגדל את הילד שלי לסביבה חמה ואוהבת, סביבה תומכת עם אוירה טובה! סמכו עלי, מניסיון, הרווח יהיה כולו שלכם ושל הילדים.

התורה מלמדת אותנו שאנו חייבים לכבד כל אדם. התשובה לימדה אותי שגם אם אדם פגע בי בצורה קשה, אני אכבד אותו – ולו רק כי הוא בנו של הקב"ה. הוא אח שלי, אז כיצד אוכל שלא לכבדו? ברגע שחיים מתוך השקפה כזו, שכולנו בני ובנות המלך, וכולנו שליחים – הכעסים יתחילו להשתחרר, והלב ייפתח לדברים חדשים, ייפתח לרוגע, ייפתח לקבל באהבה, ייפתח לשלום. כן, זאת עבודה, ועבודה יומיומית! קשה לשנות את ההרגלים שלך, לעבוד על המידות שלך, לשנות את כל החשיבה אשר הורגלת אליה במשך עשרות שנים, אבל זה אפשרי! שווה לאדם לעבוד קשה למען זה, כי טעם פירות השלווה שווים את עבודת הקטיף בשמש היוקדת.

שלום אינו שייך רק לאוהבים. השלום שייך לכל אחד מאיתנו, עם כל אדם בסביבתו. עלינו לשאוף להגיע אליו בכל מחיר! להתפלל שהשלום יהיה קרוב אלינו, לשתוק כשצריך (לידיעתכם – רק אנשים גדולים מסוגלים!), להוריד את הראש ולתת לגל לעבור, לכבד כל אדם, לקבל הכל באהבה – כי כשיש שלום, כל הצינורות נפתחים והשפע זורם. שנים שאתם חיים בשנאה ובכעס? אף פעם לא מאוחר! הכניסו את השלום הביתה, גם אם הבית התפרק. השם מוחק את שמו למען השלום, אז אנחנו, הקטנים, לא נעשה כן? עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו ועל כל עמו ישראל, ואמרו אמן.    

ליצירת קשר Boaronmei@gmail.com