הרבנית חגית שירה
הרבנית חגית שירה לל"ג בעומר: מי שמאמין בכוחו של רבי שמעון, יקבל חיזוק מידי ממנו!
יום ל"ג בעומר הוא היום הנמוך ביותר בסקאלה של ימי ספירת העומר, "הוד שבהוד". ודווקא היום הכי נמוך, הוא זה שמביא אותנו הכי גבוה
- הרבנית חגית שירה
- פורסם י"ד אייר התשע"ז |עודכן
בעיגול הרבנית חגית שירה (צילום: shutterstock)יקרות ואהובות – הגיע ל"ג בעומר!
כמה צריך לשמוח בל"ג בעומר – והשמחה שלך עושה נחת רוח ענקית לרשב"י...
היום הזה ממש ברשותו של רשב"י, והוא תופס אותו בידיו. בעל חידושי הרי"ם היה אומר שבכל שנה ושנה, ביום הזה, רשב"י עומד ושואג: "יכול אני לפטור את כל העולם מן הדין", והוא מבטל מעלינו גזירות. קחי אותו כעורך דין שלך!
יום דל'ג בעומר – מלשון דילוג, יום שאת מסוגלת לדלג מהמקומות הכי נמוכים, למקום הכי גבוה!
ואני אסביר:
לימי הספירה הקדושים יש סקאלה – כל יום והגודל שבו. יום דל'ג בעומר הוא "הוד שבהוד", והנתיבות שלום כותב כי הוא היום הכי נמוך בסקאלה - הכי נמוך! - ודווקא היום הכי נמוך, הוא היום הכי גבוה.
איך יכול להיות?
כי זה רבי שמעון בר יוחאי.
דווקא משום שרשב"י – האור שלו גדול ביותר, הוא מגיע למקומות הנמוכים ביותר! ככול שאור הוא גדול יותר, כך הוא חודר למקומות קטנים ומוחבאים יותר. רשב"י – הענק שהגיע למדרגה אדירה ועצומה: "כאור החמה מזהיר", מזהיר גדולים על קטנים: מהגודל שלו – אליך! הוא מגיע למקומות הנמוכים ביותר, האור שלו חודר לפינות הכי חשוכות!
רבי שמעון בר יוחאירבי שמעון הוא מתנה שקיבלנו לדור שלנו – כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק – כשדחוק, כשכואב, כשמציק ועצוב, כשהלב שלך לא יכול יותר – רבי שמעון!
כשאת רוצה להודות – רבי שמעון.
אמר האדמור מקרלין, שלכל נשמה יש קשר אישי עם רבי שמעון בר יוחאי, ומי שמאמין בכוחו של רבי שמעון יקבל חיזוק מרבי שמעון! את מגיעה אליו או מדליקה לו נר, ואומרת לקדוש ברוך הוא: "אני מאמינה בכוח של רבי שמעון...". מידית תקבלי ישירות חיזוק מרבי שמעון – חיזוק באמונה, חיזוק לנפש, חיזוק לגוף, חיזוק לילדים – חיזוק לחשבון בנק וחיזוק לשלום בית.
מי היה רבי שמעון?
התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי נולד בערך כחמישים שנה לאחר חורבן בית המקדש. יש אומרים כי הוא נולד בל'ג בעומר, ויש אומרים שהוא נולד בחג השבועות. בספר נחלת אבות מסופר כי אביו, יוחאי, הוא משבט יהודה, עשיר גדול ואחד מגדולי הדור. אמו, שרה, צאצאית של הילל הזקן, מזרע הנשיאים.
שנים ארוכות חיכו בני הזוג יוחאי ושרה לילדים, ולאחר שנים רבות של עקרות עלה בדעתו של יוחאי לגרש את שרה. כשנודע הדבר לשרה, לא אמרה דבר – אולם הרבתה בצדקה, בצום ובתפילה בלב נשבר לה', שיציל אותה מגירושין, וייתן לה פרי בטן.
והנה - בליל ראש השנה, יוחאי חולם שהוא עומד ביער גדול שיש בו אילנות רבים, אלפי אילנות. חלק מן האילנות טעוני פרות וצבע ויופי, ירוקים ורעננים, וחלק מהם אילנות יבשים. יוחאי רואה את עצמו בחלומו נשען על עץ יבש, והנה לפתע רואה הוא דמות מלאכית עוברת בכל היער. הדמות מחזיקה על שכמה כד, ומשקה כמה מן האילנות היבשים שביער, וכל אילן יבש שהדמות השקתה – החל לפרוח, ללבלב ולהוציא פרות.
היו אילנות יבשים שהדמות עברה וחלפה לידם, ולא השקתה אותם כלל.
והנה, הדמות מגיעה אל האילן שעליו נשען יוחאי. היא לא משקה את האילן היבש שעליו הוא נשען, אלא מוציאה מחיקה צלוחית קטנה של מים חיים, וממנה היא משקה את האילן.
יוחאי רואה לתדהמתו כי שורה ברכה גדולה, ומעט המים מן הצלוחית גואים ומכסים את כל סביבות האילן, והאילן מיד נושא פרי וגדל וצומח לתפארת – כולו ירוק ורענן.
יוחאי שמח מאוד בחלומו, והתעורר בשמחה כשעל שפתיו הפסוק - "מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה, הללויה".
הוא סיפר את חלומו לרעייתו, ויחדיו הם הלכו לרבי עקיבא, גדול הדור, שיפתור להם את החלום. במוצאי ראש השנה הגיעו אל רבי עקיבא, והוא פתר את החלום ואמר – חלומך הוא משל על נשים עקרות ונשים יולדות. אישה יולדת משולה לאילן עם פרות ועלים ירוקים ורעננים, ואשה עקרה משולה לאילן יבש. בכל ראש השנה נפקדות עקרות, והדמות היא המשקה ועוברת ביו אילן לאילן. אשתך שרה – היא מן העקרות, והצלוחית הקטנה היא צלוחית דמעותיה הרבות שנאספו – ומהן השקו את אילנך.
פנה רבי עקיבא אל שרה ואמר לה: בשנה זו תלדי בן, שיאיר בחכמתו ובמעשיו. ובאמת, בתוך השנה הרתה שרה וילדה בן בחג השבועות, יום מתן תורה. שמו נקרא שמעון, והוא התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי.
יום ל"ג בעומר הוא יום המסוגל לרפואה. מלך רופא נאמן ורחמן, ראשי תיבות – מרון.
ביום הזה, י"ח באייר, החל לרדת המן מן השמים. ידוע שהמן מסוגל לרפואה שלמה ולפרנסה טובה –חשוב מאד לומר ביום זה פרשת המן.
אייר – ר"ת "אני ה' רופאך", וי"ח – זה חי – סגולה לרפואה וחיים טובים.
כותב השפת אמת, כי ביום ל"ג בעומר אפשר לזכות ליראת שמים. יום זה מסוגל גם לחכמה. ביום זה נפתחו אורות של חכמה – זהו יום ההסכמה של רשב"י ויום יציאתו מן המערה, "גל עיני ואביטה – נפלאות מתורתך"... גל – אותיות ל"ג.
כשיצא רשב"י מן המערה, האיר כל העולם בתורה, עד שכל הדור היו צדיקים גמורים, ואפילו ציפורים היו מרחשות תורה.
(צילום: shutterstock)כשנפטר רשב"י, פרחה מיטתו מאליה והגיעה עד לכפר מירון, נכנסה לתוך מערה ואיש לא התעסק בקבורתו, רק הקב"ה בכבודו ובעצמו, וכך נקבעה מרון משמים כמקום עליה לרגל לקבר הרשב"י.
תעלי למרון... אל תתלבטי, כי המנהג לעלות מרונה ביום דל"ג בעומר יסודתו בהררי קודש. כבר בזמן התנאים שלאחר רשב"י היתה מירון מקום עליה לרגל. מסופר בתלמוד (מסכת סנהדרין) שהתנא הקדוש רבי יהושע בן לוי עלה למירון, ומצא שם את אליהו הנביא שהגיע אף הוא לקבר הרשב"י.
כאשר עלה הצדיק הקדוש רבי חיים בן עטר למירון בל"ג בעומר, ראה בעיניו הטהורות שכל פמליה של מעלה וכל נשמות הצדיקים נמצאים אצל רשב"י. מרוב יראה ירד על ידיו ורגליו, וכך זחל ועלה עד שהגיע לציון הקדוש – ושם שמח שמחה גדולה (ספר כבוד מלכים).
בכלל – היום הזה מסוגל לשמחה: "בר יוחאי שמן משחת קודש" משחת – אותיות שמחת. אפילו כשנפטר רבי שמעון, עלה חיוך על שפתיו.
רבי שמעון אמר: "כל ישראל בני מלכים", וזוהי בדיוק ההרגשה במירון: אשכנזים וספרדים, חסידים וליטאים, חב"ד וננ"ח – כולם כולם – כל עמך ישראל ביחד צפופים – אך מאושרים. הריקוד שפורץ מאליו – והעיניים הדומעות מהתרגשות של רב העם!!!
מדורה
מדורה בל"ג בעומר זה לא קומזיץ של תפוחי אדמה! המדורה הזו מסמלת את האש הגדולה שבערה בשמים כשרשב"י החזיר נשמתו הזכה והטהורה לגנזי מרומים, בלי שום רבב או נדנוד עברה חלילה. המדורה הזו מזהירה וזוהרת, ומאירה לנו כאן בחשכת הגלות. המדורה משמחת – הביטי בה, וקחי לך אור לכל השנה כולה. זרקי לתוך המדורה את כל כאביך ושיגיונותיך, את כל מה שמציק לך... תזרקי לתוכה את כל הפחדים והדמיונות, ואפילו את החובות.
היום הזה עצמו גורם לישועות ולשפע, וגם מי שאינה זוכה לעלות – תפעלי מכל מקום שאת נמצאת בו – הדליקי לו נר, וחפשי מדורה להביט בה.
(צילום: פלאש 90)והכי פועל, הכי פועל ישועה זה: לשמוח.
רבי משה מרוזוודוב היה אומר: אין בכל השנה כולה זמן טוב יותר מאשר ל"ג בעומר. וכשהיו מגיעים צללי ערב של לג בעומר היה אומר: "לו היה כח בידי, הייתי תופס את החמה בשיניים שלא תשקע, ולא ייפרד ממנו יום לג בעומר לעולמים...".
ספר הזוהר, שמזהיר לנו היום, היה במקורו על כל עשרים וארבעה ספרי התנ"ך, והיה משקלם כמשא גמל! אולם לצערנו נותרו לנו כתביו של רשב"י רק על חמישה חומשי תורה.
אלה הן הירושות שלו – אור המדורה וספר הזוהר, שמרוב קדושתו אפילו קריאה בלי הבנה בכוחה לטהר ולהאיר את הנשמה.
והנה בקצרה כמה סגולות ליום הנפלא:
- הביטי במדורה וקחי לך אור. זרקי אליה כל מה שאת רוצה להתפטר ממנו.
- להיות בשמחה גדולה בל"ג בעומר, זהו יום חג ממש.
- בחצות הלילה להדליק נר לכבוד התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי, ולבקש.
- לתרום אוכל או שתיה לעולים מירונה.
- היום הזה מסוגל לפרנסה טובה. זהו יום ירידת המן, ורשב"י כתב את ברכת האורח... כולנו אורחים בעולם הזה.
- לומר את מזמור ס"ז בתהילים בצורת המנורה שבע פעמים.
- המנהג לעלות מירונה ביום זה יסודתו בהררי קודש.
"תורתו מגן לנו – היא מאירת עיננו, הוא ימליץ טוב עלינו, אדוננו בר יוחאי".
אמן.