"כמורה? אתה רוצה להיות כומר?" הזדעזע הרב, ונדהם לשמע תשובתו של התלמיד

נפלאות בדרכי ההשגחה: ר"מ בישיבת 'אש התורה' פגש באחד הימים איש שאינו שומר תורה ומצוות, בעיר העתיקה בירושלים.

הר"מ הזמין את האיש לארוחה בביתו, על מנת לשוחח על ענייני היהדות. האיש הסכים. במהלך הארוחה, כאשר שוחחו ביניהם נדהם המארח לראות כי מדובר באדם לא רגיל: בעל כישרון מיוחד ורצון גדול, שהביע התעניינות גדולה בעיקריה של הדת.

הזמין אותו הר"מ לארוחה נוספת. האורח הגיע, ושוב זרמה השיחה ביניהם. קבעו ללמוד, והתענוג משך את האורח לבוא שוב ושוב.

יום אחד חשף הזר שהוא שהה בארץ עד כה במסגרת לימודי תיאולוגיה נוצרית – לימודי כמורה רח"ל, וכעת הוא סיים את הלימודים וממשיך ללונדון...

"כמורה? לונדון?" הזדעזע הר"מ, "בוא, תישאר בארץ!", לתשובה זו לא ציפה הר"מ: "אני בכלל לא יהודי...", משך האורח בכתפיו.

דרכיהם נפרדו. והר"מ החל לחשב את דרכיו: הכישלון הזה עורר בו מחשבות שכמעט הובילו אותו להחלטה לעזוב את המשרה. "קירוב רחוקים – זה לא בשבילי", החליט הר"מ.

השפיעו עליו שלא יחליט לבד, אלא יתייעץ עם אחד מגדולי הדור. הר"מ ניגש להתייעץ ונפסק לו להמשיך במלאכתו.

הוא אישית סבר שאינו מתאים לתחום זה, של קירוב רחוקים, אך נשמע לדעתו של אותו גדול.

חלפה תקופה. ביום בהיר הבחין הר"מ בתופעה מעניינת: מספר בחורים שהגיעו לישיבה מחו"ל, התעניינו לפני כן בלימוד כמורה.

התברר שאותו "בוגר" גוי אכן נעשה לכומר, וכל אימת שבאו בפניו צעירים יהודים ללמוד כמורה, היה מודיע להם: "אתם יהודים – מקומכם בישיבת אש התורה בירושלים!"...

כל מילה נוספת מיותרת.

באדיבות 'מוסף שבת קודש' מבית 'יתד נאמן'.