הרבנית חגית שירה לפרשת אמור: להזהיר את האור מהרגעים הגדולים אל הקטנים

רש"י הקדוש פותח את הפרשה בפרוש מופלא: "'אמור אל הכוהנים ואמרת אליהם' – להזהיר גדולים על קטנים".

הרב אשל"ג זצ"ל, בנו של "בעל הסולם", מביא לנו פרוש נפלא על הפרוש של רש"י: "להזהיר גדולים על קטנים" – להזהיר אור ולהאיר מימים גדולים על ימים קטנים.

וזה פרוש מדהים, כי באמת, בחיים יש ימים גדולים ויש ימים קטנים, או כמו שקורא לזה הרב וולבה: "ימי האהבה וימי השנאה".

מה הם ימי האהבה, או הימים הגדולים? ימי האהבה אלה הימים האלה שהכל זוהר, וטוב, והולך טוב... את מאושרת, בעלך מהמם, הילדים מקסימים, יש לך כסף ואת נראית טפו טפו... והכל... הכל מדהים...

ומה הם ימי השנאה, או הימים הקטנים? אלה הימים הפחות נחמדים של החיים... שאת פשוט לא סובלת בהם שום דבר ואת אף אחד... בעלך מעצבן אותך והילדים עושים רק בעיות, והבנק לוחץ אותך, ואת מסתכלת במראה והכל נראה שהשם ישמור, גם מייקאפ לא יעזור... בקיצור, ימים קטנים!

אז מה עושים? אז קודם כל, welcome to the club, את ממש לא היחידה, ממש לא. לכולם יש ימים קטנים ולפעמים גם קשים, וזה חלק מהחיים... החכמה הגדולה היא להזהיר ולהאיר מימי האהבה לימי השנאה: "להזהיר גדולים על קטנים".

תכיני לך מקפיא דמיוני קטן ממש בתוך הלב, ותשמרי בתוכו רגעים. רגעים קטנים מזמנים גדולים, מימים של אהבה. את המקפיא הזה תפתחי, ותפזרי את האור שבו בימים קטנים, בימי השנאה. כי בדרך כלל, כשמשהו לא הולך לנו, זה מפיל אותנו, ואנחנו נכנסים למקום של צמצום ושל חושך, ורואים את ה כ ל שחור משחור. וזו עצת היצר, תדעי לך! זה היצר הרע שמראה לנו סרטים רעים, ולכן, כשאת פותחת בתוך החושך הזה ומשחררת אפילו קצת אור, זה ענק... זה ממש מעט מן האור שדוחה המון חושך.

וגם כשאת בעליה והכל טוב, ואת באמונה ושמחה, זה הזמן לחשוב קצת על פתרונות לימים של נפילה. כי בזמני הנפילה את לא מסוגלת לטפל בבעיות שלך, קשה לך להוציא את עצמך משם. ולכן בזמן שהמוח פתוח, זה הזמן למעט בדק בית, לחשוב טיפה... מה מביא אותי לנפילה? מה טוב לעשות כשאני שם?

וזה גם בזוגיות. בעלי עוזר להמון זוגות, ותמיד תמיד הוא אומר להם: "תטפלו בעצמכם כשטוב לכם". וזה ענק! למה? כי כשרבים ויש כעסים אחד על השני ועצבים וכל זה, הכל מצומצם ואף אחד לא מקשיב לאף אחד, אז אי אפשר לחשוב על כלום, נכון?

לכן כשיש לכם רגעים יפים ביחד, והלבבות קרובים, זה הזמן לפתוח (בעדינות, כן? שלא תקלקלו גם את זה) ולבדוק – מה מפיל אותנו? וכל אחד בזמנים טובים גם מודה בקלות על הטעויות שלו, ומבין את עצמו. ואם קשה, אז טיפול זוגי בזמנים טובים הוא פי כמה יותר יעיל מזמנים של כעסים וצמצומים.

וזה גם הסוד של מצוות הטהרה – הקרבה של ימי הטהרה היא שנותנת את הכוח לימי ההרחקה, וככה נוצרים חיים שלמים של ביחד... בזכות הרחוק והקרוב, שזה, בעצם, החיים...

חיים בלי עליות וירידות הם לא חיים. זה כמו חולה שמחובר למכשיר הנשמה. כל זמן שהמוניטור עולה ויורד – זה סימן של חיים. אם חס ושלום זה פס ישר, זה סימן של מוות...

כל עניין העליות והירידות זה חיים. רק צריך, כמו בנשימה, לקחת אוויר ולדעת להכניס אותו פנימה. וזה נכון בכל דבר בחיים.

פרשת אמור נקראת בדרך כלל סמוך לל"ג בעומר, יום ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי, שהוא היה ממש הכוח של להזהיר גדולים על קטנים. הוא ממש כאור החמה מזהיר, והוא מתנה שהקדוש ברוך הוא נתן לדור שלנו, בכדי לעבור את הימים הקטנים והלא פשוטים האלה של ימות המשיח.

אז מה זה היום הזה? מגלה לנו הנתיבות שלום שיום ל"ג בעומר הוא היום הכי נמוך בסקאלה של ימי ספירת העומר. לכל יום מימי ספירת העומר יש משמעות, ויש לו גם שם...

והכל זה לפי ספירה מיוחדת של שבע מידות, שהן "חג"ת נהי"ם" – ראשי תיבות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד יסוד ומלכות. עכשיו, הספירה היא שבע כפול שבע – יש לנו בספירת העומר שבעה שבועות, וכל שבוע הוא מידה אחת, ובכל שבוע יש שבעה ימים – וכל יום בשבוע גם הוא מידה אחת.

דוגמה: השבוע הראשון בספירת העומר הוא שבוע של מידת החסד. היום הראשון בשבוע הראשון הוא חסד שבחסד, היום השני בשבוע הראשון הוא גבורה שבחסד, וכן הלאה. ככה לכל יום יש עבודה מיוחדת, משמעות מיוחדת, שלפי הקבלה היא מאירה לכל העולם ולכל אחד באופן פרטי.

יום ל"ג בעומר הוא תמיד בשבוע של מידת ההוד, והיום בשבוע הוא גם כן מידת ההוד – זאת אומרת שיום ל"ג בעומר הוא הוד שבהוד. ומגלה לנו הנתיבות שלום שהוד זו הספירה הכי נמוכה, והוד שבהוד זה הכי הכי נמוך. זאת אומרת שיום ל"ג בעומר – י"ח באייר – הוא היום הכי נמוך בספירת העומר...

בטח את שואלת: ל"ג בעומר?! יום ההילולא?! כן... זה הכי נמוך – אבל הכי גבוה. והוא נקרא יום דל"ג בעומר, מלשון דילוג, שיש בו הכוח לדלג מהמקום הכי נמוך – למקום הכי גבוה. ות זה מלמד רבי שמעון בר יוחאי, שמתוך המערה הכי חשוכה והמצב הכי נמוך, כתב והביא אור של זוהר לעולם.

זה רבי שמעון בר יוחאי, שהוא, כמו שכתוב עליו "כי הוא אור עולם היה, תיקן זהרי חמה". ממש אור שהוא עד היום אור. וכדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק. הרב מוצפי אומר שהדור שלנו נקרא דור הדחק, דחוקים-דחוקים, כואבים, לחוצים. כתוב על רבי שמעון "והציל הלחוצים". איך?

הוא מלמד אותך לחפש גם בתוך החושך, בתוך המערה הכי נמוכה, בתוך הפחד וההסתרה – את הזוהר של חייך, את האמונה. יש לך הכוח לחפש את האמונה. אמונה היא כמו שמש: כשהשמש זורחת, הקרניים שלה חודרות גם לתוך המקומות הכי חשוכים. מכירה את זה שכמה שאת מנסה להחשיך עם התריסים והווילונות, תמיד חודרת קרן שמש? ככה זה כוח האמונה. גם בנפילות – חפשי את האור...

העניין הוא לחפש.

לחפש את האור, לשאול את השאלות הנכונות. מי ששואל שאלות – מקבל תשובות! אז צריך לדעת מה לשאול. לא לשקוע בחושך ולהתמסר אליו כאילו זהו, אין תקווה, חס ושלום. תשאלי אמונה! להזהיר גדולים על קטנים, לחפש את האמונה, שהיא הדבר הכי גדול בחיים, ולהזהיר ממנה על הדברים הקטנים והכואבים.

אני רוצה לברך אתכן וגם אותי, שנזכה לאור גדול בעזרת השם, בזכות התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי. אם את רוצה לשמוע עוד על רבי שמעון בר יוחאי, קווים לדמותו וסגולות לקראת יום ההילולא, היכנסי לאתר הידברות – הכנתי לך שיעור מיוחד, ושמו: חיזוק מרבי שמעון.