לגלוש באינטרנט: האם זה באמת כל כך נורא?

האינטרנט הוא גישה לעולם אדיר של מידע בכל נושא, אז מדוע הרבנים דורשים להגביל את השימוש בו?

אכן, האינטרנט מציע בימינו שפע של מידע בשלל נושאים, כמו גם גישה לשירותים רבים כמו חשבונות בנק, מפות, מילונים, תיבות מייל ועוד. אך האם נוכל לומר שהאינטרנט הוא רק כלי ביד המשתמש בו?

כלי אינו צריך להשפיע על האדם, כי אם להיפך, האדם הוא שצריך להשפיע ולעצב את הכלי לשימושו, ולבחור מה לעשות בו. כך הוא המצב בשימוש עם מחשב נייד, נגן שירים, או אפילו דף ועט. כל אלה הם כלים, אשר ניתן לעשות בהם שימוש חיובי כשם שניתן לעשות בהם שימוש שלילי.

האינטרנט לעומת זאת, כבר מזמן איננו רק כלי. אינטרנט הוא במה חופשית, העושה שימוש ברשת מחשבים מהם כותבים מיליוני אנשים מכל שכבות האוכלוסייה והסוגים - טיפשים וחכמים, צעירים ומבוגרים, חילונים ודתיים, וביניהם מופיעים אנשים רבים שהם גם רשעים, גסים וחצופים, דמגוגים ומסיתים, או בעלי הפרעות נפשיות הרסניות. כולם מוצאים במה נוחה להשמעת דעותיהם באינטרנט.

וזאת האמת: הבעיה אינה עם עצם הכלי שנקרא "אינטרנט", אלא בכל האנשים הכותבים בו ללא פיקוח והשגחה; המשתפים ביניהם דעות, מאמרים, תמונות, סרטים וקבצים מכל סוג שרק יעלה על הדעת.

התכנים שמפיצים אנשים שליליים, מסוגלים להשפיע לרעה על כל קורא, ואפילו בתוך תגובה בפורום או באתר, המלאים בימינו בהשמצות ודברי שטנה איש על רעהו. אין מי שלא יושפע מן האינטרנט, דווקא בגלל מגוון הדעות והכותבים בו.

(צילום: shutterstock)

אין צריך לומר שקריאה והתעסקות בתכנים שליליים הינה מפתה ומושכת בעבור כל אדם, הנהנה מטבעו מדבר אסור, חצוף, לא ראוי, לא צנוע, בלתי מצונזר, ובמיוחד כאשר מעורב בכך "אקשן", ויכוח, יריבות ומחלוקת. מי שמשתתף ב"דיונים" שכאלה יגלה מהר מאוד כיצד הוא הופך לאדם שלילי יותר ויותר, המחקה את גסות ושנאת יריביו.

האנונימיות של האינטרנט מסוגלת להוציא מכל אדם את הרע ביותר שבו, ללא יכולת של פיקוח ושליטה עצמית. כך ימצאו עצמם האנשים העדינים והמאופקים ביותר בחייהם הפרטיים, כחיות שוחרות לטרף באינטרנט, גסים ופרוצים ללא גבול ומידה מאחורי מסך ומקלדת, ולאחר מכן, מדוכאים ואכולי שנאה עצמית בפנים לבם.

לצערנו האינטרנט מלא באנשים רעים, גסים וחצופים, אשר איש מאיתנו לא היה מדבר איתם ברחוב, ואף היה מתבייש להיראות בחברתם. אולם מאחורי מסך הכל מרגיש מותר ובלתי מזיק. ניתן לצפות ללא נקיפות מצפון בכתבות וסרטוני וידאו של גויים ועוברי עבירות לתיאבון ולהכעיס. האין זו רעה חולה שבדור? לאחר מכן הורים מתפלאים כאשר ילדיהם המתבגרים פורצים לפתע גדר ומסגרות, ונמשכים אחרי אורחות הגויים ופריצותם, מבלי להבחין כי גויים אלה היו למוריהם הרוחניים ואלילי-התרבות שלהם במשך כל שנות ילדותם בסרטים וסרטוני וידאו "בלתי מזיקים" בהם צפו על שירים ומשחקי מחשב באינטרנט. על כגון זה נאמר: "איוולת אדם תסלף דרכו, ועל ה' יזעף לבו" (משלי יט, ג).

שומרי מצוות צריכים לדעת שההלכה אוסרת אפילו לקרוא בספר תורה שכתבו מין ואפיקורוס, זאת למרות שהפסוקים שכתב הם אותם פסוקים והמילים אותן מילים - צריך לשורפו ויש אומרים לגונזו (שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רפא, סעיף ב). כך הדריכו אותנו חז"ל ואמרו: "אסור לאדם להסתכל בצלם דמות אדם רשע" (מגילה כח, א).

ומדוע? זאת מפני שדרכו של אדם להימשך בדעותיו ומנהגיו אחרי האנשים שהוא צופה בהם ושומע אותם, ולרצות בלבו את מה שהם רוצים בו. גם החכמים ביותר יגלו שנטיית לבם ורגשותיהם מושפעים מן הסביבה. כי בעוד השכל מעוצב בעיקר על ידי התבוננות וחשיבה, הרי שהרגש מתעצב על ידי הסביבה ומראה העיניים. על זאת הזהירו אותנו כי "העין רואה והלב חומד והגוף עושה את העבירות" (רש"י, במדבר טו, לט). לכן גם האדם החכם ביותר מועד להימשך אחרי תאוות העולם הזה לאחר שהרשה לעצמו להביט בהן.

אני מאמין שכל מי שמגן בימינו על השימוש באינטרנט, מסתיר בסתר לבו הרבה רעות חולות שהוא עצמו נדבק בהן בעקבותיו, אך משקר לעצמו שאחרים לא ידבקו בהן כמותו.

אין כאן די מקום להציג את כל הבעיות שבאינטרנט, על סכנת המפגשים הנעשים בו בקרב ילדים ומתגברים ואף אנשים נשואים, כמו גם התמכרויות מסוכנות מאוד שהוא גורם, אך הצגתי בינתיים ראשי פרקים, כאשר העיקר מובן: האינטרנט אינו ראוי לשומרי הלכה, לא רק בשל כמות הפריצות הנפוצה בו בקיצוניות חולנית, אלא גם בשל הכתבות והמגיבים בו ללא מעצור.

האינטרנט בעייתי אפילו יותר מעיתון לא-דתי וצפייה בטלויזיה, בעובדה שהוא אינו מבוקר או מסונן על ידי אף רשות.

מובן שלא קיים מוסד שמסוגל לפקח על מיליוני תכנים המתפרסמים בכל יום, ולהגביל אנשים אנונימיים שבוחרים לרכל ולשקר ולהסית, לכפור ולגדף בחופשיות את כל חוקי הדת והמוסר.

לכן האינטרנט כפי שהוא כיום, איננו רק כלי, אלא יצור חי ונושם - במה אנונימית של אנשים מכל הסוגים והמינים, המעצב ומשפיע לרעה על כל אדם שמשתמש בו.

מי שבכל זאת נזקק בלית ברירה לשימוש באינטרנט לצורך פרנסתו, יוכל למצוא בימינו שירות של אינטרנט מבוקר כמו "אינטרנט נתיב" ו"אינטרנט אתרוג", אשר מסננים אתרים ותכנים בעייתים. דרכם תימצא גישה להרצאות תורניות ואתרי יהדות כמו הידברות, כמו גם גישה לאתרי שירותים של בנקים, מפות, תיבת מייל וכו' לצורך עסקי.

בכתבה הבאה נמשיך לעסוק בסכנות האינטרנט, ובטענות שנשמעות לעתים מפי הטועים להצדיק את השימוש בו בשל חשיבות חופש המידע ולקיחת אחריות אישית. עד אז נזכיר לעצמנו את הפסוק: "החכם עיניו בראשו, והכסיל בחושך הולך" (קהלת ב, יד).

מה לגבי חופש המידע? האם לא ניתן לסמוך על אנשים שיקחו אחריות אישית למעשיהם באינטרנט?

ישנם יהודים מסורתיים בדורנו הטועים לדבר בשבח חופש המידע שבאינטרנט, על חשיבות הנסיון והבחירה החופשית של הגולשים, הם וילדיהם, המסוגלים לשלוט בתכנים הנצפים על ידם... וכאן צריך לשאול: היכן יימצאו כל אותם הורים טובים כאשר ילדיהם מבקשים לשחק עם בריונים אלימים ופרוצים מן הרחוב? היכן יימצא אבא טוב או אמא טובה שירשו לילדיהם להתנסות בסמים (ואפילו סמים קלים כמו סיגריות), או אפילו רק לשמוע מה יש לסוחרי סמים להציע להם, כדי שיגלו בעצמם את גודל היזקם? האם באותה מידה של ביטחון עצמי גם היו מאפשרים לילדיהם לבקר בכתות שונות, ולשמוע דברי הסתה של מיסיונרים מניפולטיבים?

יותר מזאת צריך לשאול, כיצד יתפלל יהודי קדוש בכל בוקר "ואל תביאנו לידי נסיון ולא לידי בזיון", בעת שהוא מכניס עצמו בכל יום במודע לתוך נסיונות חמורים מאוד?

ומי לא שמע על משפחות לתפארת, אשר בעקבות מעבר לשימוש באינטרנט, פרקו ילדיהם עול תורה ומצוות, על בעלים שהתקלקלו וגירשו את נשותיהם מתוך התגברות תאוותם, וזאת לאחר צפייה אובססיבית בדרכיהם של עוברי עבירות באינטרנט?

בתלמוד ישנו כלל מוכר הקובע שאף אדם לא יכול לבטוח בעצמו שלא יעבור עבירה: "אין אפוטרופוס לעריות", כלל אשר נאמר גם לצדיקים חכמים (קידושין פא, א), שכן התאווה מסמאת את עיני השכל וההגיון הישר. היהדות מדריכה אותנו להתרחק מנסיונות מראש, ולא ליצור אותם בעצמנו. כך אמרו חז"ל, שהמכניס עצמו למקום של נסיון נקרא רשע (בבא בתרא נז, ב).

(צילום: shutterstock)

כידוע, רוב האתרים באינטרנט עוברים על ההלכה בגלוי, ומפרסמים תכנים אסורים על פי התורה, מהפקרות ורכילות, ליצנות ולשון הרע, ועד דברי כפירה והסתה מכוונים נגד יהדותנו, אשר יימצאו אף באתרים הרציניים והמדעיים ביותר למראה! הנכנס לאינטרנט מוצא עצמו בים מלא כרישים וחיות רעות, אשר רק לעתים נדירות ימצא בו איזו פנינה.

למרות זאת ישנם משכילים אשר יצר לבם מתרץ להם תירוץ להתיר: האינטרנט מלא במידע המחכים אותם, שלא תמיד ישיגו באותה קלות בלעדיו. אולם מחקרים מדעיים שנערכו בתחום זה גילו בדיוק את ההיפך: מוחו של האדם בנוי לשקידה ועיון בנושא אחד לאורך זמן, בעוד האינטרנט מלא בשברי מידע על נושאים רבים (בעיקר מידע פופוליסטי), כך שהוא גורם למשכילים הקוראים בו לאסוף רק שברי מידע באופן בלתי מעמיק, הקופץ מנושא לנושא, אשר לעולם אינו משיג חכמה אמיתית בשום עניין. מסיבה זו טרם שמענו על גדול הדור שצמח מלימוד באינטרנט...

עוד רעה חולה של האינטרנט היא הירידה הרוחנית בעקבות המשיכה לדברי ליצנות וצחוק ומוזרות ופליאה, אשר מושכים אל לבו של האדם, מבזבזים את עיקר שעותיו וימיו, ומרחיקים אותו מכל דבר שבקדושה. בימינו אין צריכים לצאת מן הבית או לדבר עם אנשים אחרים כדי לעבור על הפסוק הראשון בתהילים: "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד, ובמושב לצים לא ישב, כי אם בתורת ה' חפצו" (תהילים א, א). אמרו חכמים שליצנות אחת דוחה מאה תוכחות, וחמור מכך: "רבי עקיבא אומר, שחוק וקלות ראש, מרגילין [את האדם] לערווה" (פרקי אבות ג, יג).

ישנם הורים המתירים לילדיהם משחקי מחשב וסרטים "בלתי מזיקים" באינטרנט, מבלי להבין שילדיהם מתמכרים לסם שקשה עד מאוד להתנתק ממנו: בריחה מהמציאות. גילויה של הנאה מהירה ומלהיבה שאינה דורשת אף שקידה או מאמץ. כיצד יוכל מעתה ילד זה להתגבר על יצריו ולבקש דברים שבקדושה?

זאת מלבד הירידה מדחי אל דחי בסרטים ומשחקים אלו, אשר גוברים באלימותם, גסותם ופריצותם עם גיל המשתמש - ההורים מגלים שאותו ילד קטן וחמוד שצפה עד היום בסרט "נקי" ומשחק מחשב "תמים" למראה, דורש ומוצא עם הזמן סרטים ומשחקים אחרים לגמרי בבגרותו, מבלי שיהיה ניתן עוד להגבילו... אך מי הם שנתנו לו את השער להתמכרות זו?

כל יהודי שומר תורה ומצוות, מציב לעצמו מסגרות של קדושה בחיים, אשר נועדו להרחיקו מכל דבר רע בעיני התורה. ולא רק בגלל המשיכה לעריות אשר "נפשו של אדם מחמדתן ומתאוה להן" (חגיגה יא, ע"ב), שהיא סכנה שהיזקה הרוחני ידוע וברור לכל אדם תורני; אולם התורה אוסרת על יהודים אפילו להיכנס לכנסייה נוצרית או להשתמש בחפצי עבודה זרה - גם שלא למטרת עבודה זרה. כך ציוותה אותנו התורה: "ולא תביא תועבה אל ביתך, והיית חרם כמוהו, שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו" (דברים ז, כו). פסוק זה מלמדנו את רצון השם להתרחק מכל דבר רע, גם כשאינו למטרה רעה.

פסוקים רבים הורו על דרך זו: "הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב" (במדבר כג, ט), "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם, אשר אתם זונים אחריהם" (במדבר טו, לט). זוהי תכליתנו כיהודים: "דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם: קדושים תהיו, כי קדוש אני ה' אלוהיכם" (ויקרא יט, ב). וכמה גדרים ותקנות הציבו לנו חז"ל לאורך הדורות בכדי להרחיק את בני ישראל מעבירה על מצוות התורה.

כן הרמב"ם פסק להתרחק מהקריאה בדברי הרשעים: "ציוונו הקדוש ברוך הוא, שלא לקרות באותן הספרים כלל, ולא נהרהר בה, ולא בדבר מדבריה. ואפילו להסתכל בדמות הצורה - אסור, שנאמר "אל תפנו אל האלילים" (ויקרא יט,ד)... ולא עבודה זרה בלבד הוא שאסור להיפנות אחריה במחשבה, אלא כל מחשבה שגורמת לו לאדם לעקור עיקר מעיקרי התורה - מוזהרין אנו שלא להעלותה על ליבנו... ועל עניין זה הזהירה תורה, ונאמר בה 'ולא תתורו אחרי לבבכם, ואחרי עיניכם, אשר אתם זונים, אחריהם' (במדבר טו,לט)... כך אמרו חכמים, "אחרי לבבכם", זו מינות; "ואחרי עיניכם", זו זנות... שהוא גורם לאדם לטורדו מן העולם הבא" (משנה תורה, הלכות עבודה זרה פרק ב, ג).

זו הסיבה שהאינטרנט אינו מתקבל בזרועות פתוחות על ידי הרבנים. יש באינטרנט בעיה חמורה מאוד של חינוך, וזאת מלבד הפריצות המצויה בו בשפע חולני. האינטרנט מציג פיתוי בלתי-אפשרי אשר בכוחו להשפיע ולעצב כל אדם לרעה. מסיבה זו, טלויזיה ועיתונים לא-דתיים לא ימצאו באף בית חרדי. וכאן יש להדגיש שבעוד התכנים המשודרים בטלויזיה ועיתונים לא-דתיים בימינו טוענים "להגביל" במידת-מה את גודל הפריצות, הגסות והאלימות המוצגים בהם, הרי שהאינטרנט אינו מפוקח ולא מוגבל כלל בהצגת תכניו. אז מי שאינו מוכן להכניס לביתו נחש, כל שכן שלא יכניס לביתו אריה.

אך מהי האלטרנטיבה למי שזקוקים לאינטרנט לצורך פרנסתם?

אמנם, גם שירות של "אינטרנט מסונן" אינו מסוגל באמת לבחון את כל התכנים המתפרסמים באינטרנט, כי אם רק להמעיט את כמות התכנים השליליים שהגולשים נחשפים אליהם. לכן אדם תורני שבאמת רוצה לשמור על טהרת המחשבה והעיניים - שלו ושל בני משפחתו - יתרחק מן האינטרנט כמו מאש גלויה, ויחפש פתרונות אחרים לצרכיו.

ואם בכל זאת הוא נזקק לשימוש בו לצורך פרנסתו, יעבור לשירות של אינטרנט מסונן כמו "אינטרנט נתיב" ו"אינטרנט אתרוג", אשר מגבילים אתרים ותכנים בעייתים במחיר שווה לכל כיס.

שירות חינמי חדש בשם נטפרי מציע סינון לאינטרנט כולל סינון תמונות: www.netfree.link

שירותים אלה מאפשרים גישה לאתרי יהדות כמו הידברות, כמו גם לאתרי בנקים, אינציקלופדיה ותיבת מייל, אך מגבילים את הכניסה לאתרים פרוצים ובעייתים.

עם זאת, חשוב להדגיש שאף אינטרנט אינו בטוח לילדים. מלבד יצירת ההרגל המגונה לבזבז זמן רב בגלישה ממושכת בליצנות והבלים מרהיבים ומושכים, ישנה תמיד הסכנה שהילדים בכל זאת ימצאו דרך להיחשף לתכנים שליליים מאוד, וכמעט תמיד ייפתחו עם השנים את הרעב לגלישה חופשית ופרוצה יותר ויותר, אשר סופה הרוחני ידוע. על כגון זה נאמר: "חָכָם יָרֵא וְסָר מֵרָע, וּכְסִיל מִתְעַבֵּר וּבוֹטֵחַ" (משלי יד, טז). יעזרנו השם ויצילנו מסכנות הדור.