אהרון רזאל בשאלון יהדות: "במקצוע הזה, מי שיש לו גאווה ייפול מהר, או שיהיה לו גיהנום"

סיפור ילדות שמלווה אותך?

"משפחה שמתחילה לחזור בתשובה. הייתי אז בן עשר, ובאחד הימים המצאתי מנגינה קטנה, ופתאום שכחתי אותה. היה לי מזה צער גדול ממש. ניסיתי להיזכר בה ולא הצלחתי בשום אופן. בעודי חושב, אבא פתאום אומר לי 'זהו, הולכים לבית כנסת. בוא'. הלכתי עם אבא, כמובן, ואיך שחזרנו הביתה נזכרתי במנגינה. עד היום היא שמורה עמי כמנגינה הראשונה שהלחנתי בחיי".

נקודה יהודית שאתה מתחבר אליה באופן אישי?

"השואה. השואה היא נושא חזק מאד אצלנו במשפחה. סבא וסבתא שלי התחבאו אצל גויים בחווה בצפון הולנד, והיו שם המון סיפורים. סבא שקפץ מחלון הרכבת וניצל, סיפורים על החיפושים שעשו הנאצים, על איך שהם באו לחפש יהודים במקומות שהסתתרו. וברוך ה' הם נצלו. הם היו מוחבאים היטב. הם שמעו, מתוך המחבוא, איך הנאצי שואל את הילד של המשפחה ההולנדית אם הם מחביאים יהודים. הם חשבו שזה הסוף, עד שהילד ענה: 'מה זה יהודים?', והנאצים המשיכו בדרכם".

דמות מעולם היהדות שמשמשת מקור השראה עבורך?

"הרבי מלובביץ'. נאור כרמי, מוזיקאי מחונן וחסיד חב"ד בכל נימי נפשו, אמר לי שהמוטו שלהם בשליחות זה מסירות נפש, אבל לא רק בגשמיות, שזה לוותר על נוחיות בחיים, אלא אפילו ברוחניות. לפעמים לנסוע למקום נידח, ולקרב יהודים לאביהם שבשמיים, זה יכול לבוא על חשבון המשפחה, חינוך הילדים וכו'. עם זאת, צריך להגיד שברוב המוחלט של המקרים, הקב"ה יעשה שלא תפסיד כלום".

היהדות בשבילך היא?

"איזו שאלה. להיות חייל של ה'. להיות אור לגויים. לדעת שהקב"ה ברא את העולם בשבילנו ובשביל שנעסוק בתורתו, ולהביא לתיקון העולם".

מה הדבר הכי חזק שמניע אותך?

"מגיל צעיר מאד אני וכל אחי מנגנים. ומעבר לנגינה, תמיד אהבתי ליצור, באופן כללי, וזה עניין חזק ומשמעותי מאד בחיי. אני רואה תמיד לנגד עייני את היצירה שנובעת ממה שעובר עלי. כלומר, אני ממש שואף לבטא את מה שאני עובר על ידי שירים, אם זה במנגינה ואם זה במילים.

"בתקופות שונות בחיי, בהתאם לדברים שעברתי, שרתי כל מיני שירים. הייתה תקופה ששרתי: 'הגיע זמן הגאולה', אחר כך 'שירו לנו משיר ציון'. בהתנתקות שרתי על להיות מחובר, ובזמן האחרון שרתי הרבה את 'קבעתי את מושבי בבית המדרש'. גם יש לי שיר שנקרא 'ביקור חולים'. בגלל המקצוע שלי, מזמינים אותי לנגן לכל מיני אנשים שלא עלינו נמצאים במצב בריאותי קשה, וזה מדהים אותי לראות מה המוסיקה עושה להם. כבר יצא לי כמה פעמים, ברוך ה', לבוא לנגן למישהו במצב קשה, ואחר כך בשרו לי שהאיש הבריא לחלוטין".

אתה עובד כעת על אלבום חדש. מה תרצה לספר עליו?

"זו תקופה משמחת, אך לא פשוטה. ב"ה אני גם אבא למשפחה גדולה, גם אברך בכולל, זמר, מעבד ועוד. צריך לדעת לתמרן, וכמובן להתפלל, כי צריך הרבה סייעתא דשמיא. לכן החלטתי הפעם, בשונה מהרגיל, לפנות לכל מיני מפיקים מהשורה הראשונה ולתת לכל אחד להפיק שניים שלושה שירים.

כך יצא שבאלבום יש שירים בהפקת יואלי דיקמן הצעיר והמבטיח, יובל סטופל – המעבד של אברהם פריד, גיל סמטנה – המפיק של אהוד בנאי, ומאור שושן – המפיק של ישי ריבו. בקיצור, אלבום שיש בו הרבה שילוב של קודש ושל סאונד עכשווי. הרבה שילובים וסגנונות שונים.

"אחרי ההצלחה שהייתה, ברוך ה', ל'קבעתי את מושבי', החלטתי לעשות המשך לאלבום, ולהקדיש גם אותו לעולם התורה. ואכן, יש בו כל מיני שירים שקשורים לנושא, למשל 'זה העסק שלנו', שהטקסט שלו לקוח מספר ישן שכתב תלמיד חכם עצום בתחילת המאה בירושלים, בו הוא הוא כותב על חיי עמל התורה וכותב: 'זה העסק שלנו לעסוק בדברי תורה'. הפכתי את המשפט הזה לפזמון של שיר הנושא באלבום. עוד שיר מרגש הוא שיר שהמילים שלו הם למעשה מכתב שכתבה דודתי, אורנה שרעבי רזאל ע"ה, לפני שנפטרה, לבנה הקטן שיחיה, שהוא היום כבר אברך. היא כתבה לו: 'ברצוני שתהיה ספר תורה'. זה הפזמון של השיר".

אתה בשיאו של פרויקט הדסטארט, איך התחושות? מה קורה שם?

"עבורי זה דבר משמח מאד. למעשה שיתפתי הרבה אנשים בעבודה עליו, ופתחתי אותו לקהל הרחב. זו חוויה נעימה מאד, כי בדור האלקטרוני זה עובר מהר מאד, וכולם מפרגנים ומעודדים, ונותנים תחושה שמחכה למשהו יפה שצריך להגיע.

"מעבר לכך, זה מעורר סקרנות – איך יצא, ומה, ומי. אנשים נכנסים לאתר, רוכשים בסכום מסוים, וגם משאירים כל מיני הודעות מפרגנות. חשוב גם לומר שזו אפשרות טובה ליצור קשר מיוחד עם הקהל שלך. מההדסטארט הקודם נולדו כל מיני קשרים מעניינים. הלחנתי שירים, למשל, במיוחד לשמחות של אנשים. יצא לי להכיר מוסיקאים צעירים שבאו לקבל שיעורים במוסיקה ובהלחנה, ואנחנו בקשר עד היום".

אתה תכף סוגר 20 שנות יצירה. כשהתחלת, כך חשבת שזה יראה? מה הפתיע אותך?

"וואו. הרבה דברים הפתיעו אותי. לא חשבתי שאצליח לשרוד כל כך הרבה זמן בתחום הזה. זה מקצוע שיש בו הרבה אי ודאות. בסך הכל אתה תלוי בהשראה שהקב"ה שולח לך. במקצוע הזה צריך הרבה ענווה ואמונה. מי שנמצא במקצוע הזה עם גאווה – ייפול מהר, או שהוא ישרוד ויהיה לו גיהינום. כי יש הרבה שקר של פרסום, כבוד ותחרות. אבל כשאתה בא ממקום של אמונה, זה אחרת. זה לא שאין את כל הדברים האלה, אבל יש כלים להתמודד אתם, או לפחות לנסות להתמודד".

חג אהוב עליך?

"קודם כל פורים. אני מחובר מאד לשמחה של פורים, שמחה של עד דלא ידע, מעבר לגבול וטעם ודעת. אני אוהב לשמח אנשים. וחוץ מזה, זה עניין גדול מאד לנצח את עמלק הרשע והארסי. לפני הרבה שנים שמעתי שרבי שלמה אלקבץ שלח פעם משלוח מנות לחמיו, בדמות ספר חידושים על מגילת אסתר. לקחתי את הרעיון לגרסה משלי, הקלטתי שיר לפורים ונתתי אותו במתנה לשכנים. קראתי לו משלוח מנגינות.

"מאז, כמעט בכל שנה אני נכנס לאולפן הקלטות ומוסיף שיר על אותו שיר פורים, ומוציא אותו לרדיו לקראת חודש אדר. בסופו של דבר זה הפך לאלבום של שירים מקוריים על פורים. אוסיף ואומר שגם זכיתי להכיר את אשתי, אפרת אדל, בפורים, כך שבכל שנה אנחנו חוגגים את הנס שנפגשנו בליל פורים".

כמה וכיצד הקב"ה נוכח בחייך, ובאיזה אופן הוא משפיע על עשייתך?

"בתכל'ס אני קצת חסיד ברסלב. משתדל להיות, לפחות, ולכן עושה מידי פעם התבודדות. אני ממש יוצא לאיזה שדה או מקום שקט, וכאלה לא חסר בירושלים, ופשוט מדבר עם ה' במילים שלי. מאז שהתרגלתי לעשות את זה, אני לפעמים ממש זקוק לזה כמו אוויר לנשימה. כשיש לחץ או כשעובר עלי משהו, אשתי אומרת לי: 'אהרן, עזוב הכל ולך להתבודד".

דמות תנ"כית שהיית רוצה לפגוש?

"דוד המלך. הוא כל כך מעורר השראה. מלך שכולו אמונה. מבליג למקללים אותו. מודה כשהוא נופל. מרקד לפני ארון ה' לפני כולם כאיש פשוט, ולא מתחשב במה שחושבים. הוא מלך שאין לו משל עצמו. יודע שה' הוא המלך. תמיד מעורר השראה לקרוא בספר שמואל

על תולדותיו".

פגישה/שיחה מעניינת שהייתה לך פעם?

"פעם השתתפתי בפגישה בה הרב גינצבורג זימן אליו הרבה מוסיקאים, כדי לדבר איתם על מוסיקה על פי תורת הסוד. זו הייתה פגישה מרתקת, ובה ישבנו כל מיני מוסיקאים מעולם התשובה והיהדות, כל אחד מכיוון אחר, ודיברנו על מוסיקה בקדושה, השראה, תפקיד המוסיקה, מוסיקה יהודית. יותר מאשר יצאתי משם עם תשובות, ידעתי שיש המון המון עומק בכל הנושא, וזה בעצם חיפוש לכל החיים. מה זה מוסיקה יהודית. למה אתה שואף. מה תפקידך כעבד ה'. מה אתה יכול לתרום לעם ישראל בכישרון המוסיקה שלך ועוד".

מה אתה אוהב במיוחד בשבת?

"זה גם יום של להיות עם המשפחה, וגם יום של פשוט להיות. לא לרדוף ולא לתכנן ולא לסמס. פעם שמעתי הסבר למה זה יום שכולו אמונה. העניין הוא שזה בעצם יום שאתה אומר לה': 'זהו, אני לא מנהל שום דבר. אני מוריד את הידיים מההגה'. והנה – רואים שהכל מסתדר לבד. ה' מנהל את העולם גם בלעדיך".

מהי התפילה האהובה עליך?

"אני אוהב מאד את 'לכה דודי', עוד מהימים בהם גרתי בצפת, שכידוע היא העיר שבה נכתב הפיוט הזה. בצפת נהגתי להתפלל בבית הכנסת הגדול של ברסלב, מול הנוף המדהים. אין לתאר את החוויה. השקיעה בשיאה, ומאות חסידים רוקדים לכה דודי, אחרי טבילה במקווה האר"י. זה היה חזק מאד ובלתי נשכח".

דמות שאתה מעריך והשפיעה עליך?

"ר' שלמה קרליבך. הניגונים שלו נתנו לי השראה חזקה מאד בתחילת דרכי. אני, למעשה, הגעתי מעולם המוסיקה הקלאסית, ולא כל כך הכרתי מוסיקה יהודית. הניגונים הראשונים ששמעתי היו שלו, וממש חדרו לי לנשמה. זה מה ששכנע אותי לעזוב את העולם האקדמי שבו הייתי, ולנסוע לצפת, שם התחלתי לחבר ניגונים משל עצמי. מר' שלמה למדתי שמוסיקה יכולה להיות ממש עבודת ה' שלך, ולא סתם להיות מוסיקאי שהוא גם איש שומר מצוות. שירה זה גימטריא של תפילה. כשיהודי שר – הוא בעצם מתפלל".

לקח שלמדת בחייך?

"כמה זה חשוב לייצר אנרגיה של שמחה. לא לכעוס ולא להצטער על מה שהיה, אלא לדעת שכל דבר הוא ניסיון מה'. יונתן אחי אומר שנס זה מלשון להתנוסס. כלומר – ה' נותן לך מתנה, ואומר לך: 'נכון, זה ניסיון, אבל זו באמת הזדמנות פז בשבילך לצמוח'. אני מאד קשור לבעלי תשובה. אני מרגיש בעצמי בעל תשובה, אף על פי שהמשפחה שלי התחילה להתקרב לה' כשהייתי צעיר יחסית. כי למשל, אחרי הצבא הייתי די רחוק מעולם הקדושה. לאחר מכן החלטתי לנסוע לצפת, ללמוד בישיבה, ומאז, תודה לאל, אני חי בעולם של לימוד תורה, ניגונים והופעות".