לאישה
מגידול בראש אל הבמה: דרכה המדהימה של השחקנית והזמרת אהובה כהן
השחקנית והזמרת אהובה כהן עברה התמודדות לא פשוטה כאשר התגלה גידול בראשה שאיים לפגוע במאור עיניה, אך דווקא מתוך החושך היא מצאה את השירה והמשחק שעזרו לה וליוו אותה עד להפקת ההצגה אתה היא מסתובבת בימים אלו – 'נוגעת בך ירושלים'
- מיכל אריאלי
- פורסם כ"ו אייר התשע"ז |עודכן
השחקנית והזמרת אהובה כהן
אם גם אתן מתחברות לסיפורים המרתקים ואפופי הנוסטלגיה על ירושלים של פעם, סביר להניח שלא תצליחו להיוותר שאננות אל מול המופע המרהיב והמרגש של הזמרת והשחקנית אהובה כהן.
כי אהובה, במופעה המיוחד הנקרא 'נוגעת בך ירושלים', מצליחה לסחוף את כל הצופות אל תוך סיפורים מרתקים מהווי החיים של אותם ימים. כך למשל היא ממחיזה את 'סיפור השוקולדה', מתוך הספר 'מתוך ההפיכה' של הסופרת תושבת הרובע היהודי הגב' פועה שטיינר. סיפור השוקולדה מגולל את סיפור חייה של אסתרק'ה – ילדה קטנה שבדרך לא דרך זכתה להגשים חלום מתוק ולקבל לידיה חפיסת שוקולד שעלותה חצי שילינג. בצאתה מחנות הממתקים מספרת הילדה לחברותיה שנותרו דבוקות לחלון הראווה כי היא שומרת את השוקולד לשבת קודש, ותוחבת אותו לכיס שמלתה.
אלא שבדיוק אז מתחילות להישמע שריקות הפגזים והיא ממהרת אל ביתה כדי לתפוס מחסה. בתוך מספר רגעים נכנסים לבית חיילים אנגלים ואסתרק'ה הקטנה מסתתרת יחד עם אחותה מתחת לשולחן ומתכסות במפת התחרה. פתאום אחד החיילים שואל את אמא: 'איפה בעלך?' ואסתרק'ה רוצה לענות שאבא בהגנה, אבל אחותה סותמת לה את הפה. לפתע, דרך החורים שבמפת התחרה, היא רואה איך שאחד החיילים מוצא את חפיסת השוקולד שלה, ויחד עם חברו הם מתחלקים בחפיסה ולועסים את השוקולד.
השניים עוזבים את המקום ויוצאים מן הבית. אלא שאז, בעודה מוצפת בדמעות, מושיטה לה אחותה זנב של שוקולד משלה: "קחי, זה בשבילך", היא אומרת לה.
אהובה, השחקנית, מצליחה לשדר את המסר של אותם ימים ואת האווירה הכל כך לא פשוטה שהייתה בעיר, אך יחד עם זאת גם את הנוסטלגיה והתקווה שליוו את אנשי ירושלים לכל אורך התקופה, גם ברגעים הקשים ביותר.
סיפור השוקולדה הוא רק סיפור אחד מתוך שלושה סיפורים שמומחזים במופע הייחודי של אהובה, והצופות גומעות אותם בצימאון רב. אך לא כולן מודעות לכך שגם לאהובה עצמה יש סיפור אישי לא פשוט. סיפור ששייך דווקא לירושלים של היום. כי בזכות נשות ירושלים היא הצליחה לעבור התמודדות לא פשוטה, וגם להפוך אותה דווקא לנקודת זינוק, בדרך אל ההצלחה.
הבדיקות הוכיחו: יש גידול בראש
סיפורה האישי של אהובה מתחיל לפני כ-16 שנים. באותה תקופה הייתה זו תחילת דרכה בלימודי המשחק. אומנם מאז ומעולם היא אהבה לשחק ולשיר, אך את הדרך המקצועית היא עברה אז רק בחלקה.
"התמודדתי אז עם תקופה קשה מאוד בחיי", היא מספרת, "אחרי עשר שנים של כאבי ראש קשים מאוד, שרופאים זיהו בטעות כמיגרנה, עברתי בדיקות מקיפות והתגלה שיש לי גידול בראש שכבר לוחץ על עצב הראייה. הגידול, על פי הצילומים, היה גדול מאוד. אני זוכרת את היום שבו עברתי את הבדיקות ולאחר מכן את הרגעים שבהם הגיעו התוצאות. פתאום הבנתי את מצבי והבנתי שאני עומדת לפני ניתוח לא פשוט שלא ברור מה יהיה בסופו. ההלם והפחד היו גדולים. אני זוכרת את עצמי עומדת במשך עשרים דקות באמבטיה ובוכה מול המתלה של המגבות... בוכה ובוכה. לאחר מכן הייתי צריכה להתעשת, כדי לקחת את הבן הקטן שלי מהגן. אז יצאתי מהאמבטיה וניסיתי לאגור כוחות. נשמתי עמוק ואמרתי להקב"ה: 'ריבונו של עולם, אני יודעת שאתה מנסה אותי בניסיון השמחה, ואני אראה לך שאני נשארת שמחה בכל מצב. יש לי ארבעה בנים בלי עין הרע, ואני רוצה להישאר שמחה, כדי לאפשר להם להישאר בשגרת חייהם, כדי שהם יגדלו ויהיו תלמידי חכמים".
כעת, בפרספקטיבה של שש עשרה שנה, מציינת אהובה שהיא יכולה להעיד שהקב"ה פתח בפניה עולמות של שמחה. "התחושה הייתה של 'פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם'. הקב"ה רק חיכה שארצה, והוא כבר השלים למעני את העבודה. באותו רגע הבנתי דבר אחד - הרצון הוא כבר תחילת ההתקרבות אל הבורא".
"כבר לא הייתי צריכה לבכות"
באותם ימים, כשהתגלה בראשה הגידול, עסקה אהובה בלימודי פיתוח קול, זאת אחרי שנים שבהן היא עבדה כמורה וכריתמיקאית. "בסתר ליבי חלמתי תמיד להיות זמרת, כי אני מאוד מתחברת לשירה ולמוזיקה. זה היה מעין חלום ילדות שלי שליווה אותי לאורך כל השנים. כילדה הייתי תמיד סולנית במקהלות ובכל הזדמנות אפשרית, אבל כשהתבגרתי גנזתי את החלום, כי ידעתי שהציבור החרדי לא מקבל אישה זמרת".
ודווקא אז, בתוך כל התקופה הקשה של כאבי הראש והידיעה הקשה שיהיה עליה לעבור ניתוח קריטי שיציל את ראייתה, פנתה לאהובה זמרת מוכרת ומאמנת לפיתוח קול בשם זוהר שיפריס. זוהר ביקשה לפתוח מקהלה דרך מחלקת חן חרדי בעיריית ירושלים, וחיפשה נשים בעלות קול ערב שישתתפו בה.
"זוהר שמעה עליי וצירפה אותי להופיע כזמרת", מציינת אהובה, "ומהר מאוד היא גם הודיעה שהיא נותנת לי את כל הבמה. כך, דווקא בתוך אותה תקופה מבולבלת של בדיקות אינסופית, של לחץ ושל כאבים שלפעמים ריתקו אותי למיטה במשך בקרים שלמים, יצאתי גם להופעות. הייתי שרה לפני אולמות מלאים ולאחר מכן, בסיומו של כל מופע, גם הייתי משתפת את הנשים בכך שאני עומדת לעבור ניתוח קשה שייערך בשוויץ ומבקשת שיתפללו עליי. כך שרתי וסיפרתי, סיפרתי ושרתי, וזה השפיע עליי בצורה לא רגילה. כי מצד אחד הגשמתי חלום של שירה בציבור, שתמיד כל כך רציתי להגשים, ומצד שני זה עזר לי לשמוח. פשוט לא הייתי צריכה לבכות. כנראה שבכי הוא סוג של פורקן, וברגע ששרתי זה כבר עזר לי לפרוק את הכאב בצורה אחרת. זה היה הפורקן שלי".
בין היתר הופיעה אהובה גם בהר נוף, שכונת מגוריה, וחברותיה, שלא כולן ידעו על מצבה, נדהמו לשמע הבשורה, ויחד עם זאת גם הבטיחו כי יתפללו עליה ולאחר שהניתוח יסתיים והיא תשוב לאיתנה – יקיימו ערב הודיה גדול ויאמרו יחד "נשמת כל חי".
במשך כל התקופה שקדמה לניתוח המשיכה אהובה לעבור שיעורי פיתוח קול אצל זוהר שיפריס, כשהמטרה היא להתכונן לקראת ערב ההודיה. ואכן, בסופו של דבר התקיים הערב המרגש בהשתתפות קהל נרחב. "היה הרבה על מה להודות", אומרת אהובה בהתרגשות, "כי הגידול ברוך ה' היה שפיר והוא הוסר במלואו, בהצלחה מרובה".
ואחרי שהסתיימה המסיבה החלה הקריירה המוזיקלית שלה. "פתאום התחילו להזמין אותי להרבה מופעים במקומות שונים, וגיליתי את מה שידעתי תמיד – שאני מאוד מתחברת לתחום המשחק והשירה. אז המשכתי ללמוד ולהתמקצע במשך עשר שנים, ויחד עם זה גם הופעתי עם הצגות יחיד הנקראת 'עריסת האביב' ורכשתי ניסיון".
במשך השנים האחרונות היא עבדה על המופע החדש שלה – 'נוגעת בך ירושלים'. "רתמתי לשם כך את השמות הגדולים ביותר", היא מספרת, "את הבימאית דינה שוחט, את היועצות האומנותיות הדר גלרון, מרלין וניג וורדה בן חור, את המורה לפיתוח קול רחל מילר ואת המעבד המוזיקלי ג'ף הורביץ, ויחד יצרנו את היצירה הזו שבמשך השנה וחצי האחרונות אני עוברת אתה בכל הארץ ומרגישה זכות גדולה להעביר הלאה את הווי החיים הירושלמי".
ויש לה גם מסר לסיום: "מאז שעברתי את ההתמודדות האישית שלי, אני פוגשת הרבה נשים שמשתפות אותי באתגרים כאלו או אחרים שעוברים עליהן. כיום כבר ברור לי שאין אישה שלא מתמודדת, אין מי שלא עוברת ניסיונות, אבל מה שמוטל עלינו הוא להיות שמחות כל מצב, כי אין ספק בכך שהשמחה היא זו שמאפשרת לנו לחיות חיים טובים יותר".