"האמנית החרדית אמרה לי: ’זו הפעם הראשונה שאני יכולה להזמין בני משפחה לפתיחת תערוכה’..."

המקלט לאמנות היא גלריה יוצאת דופן: גלריה ששמה אינו רמז מסתורי אלא מציאות פשוטה. היא אכן – נחשו – שוכנת בתוך מקלט. המקלט הזה, בתורו, כמעט ומתחבא בין המתקנים של גן שעשועים ירושלמי בשכונת מקור-ברוך.

מי שהקים את המקלט היה איקא ישראלי, צייר ואחד מראשוני החוזרים בתשובה בישראל. ישראלי לא פסק לצייר כשחזר בתשובה, והפריע לו שאין בארץ מקום מתאים לאמנים שומרי מצוות ולאמנות שהם יוצרים. אחרי קמפיין ממושך של בקשות, דרישות ושכנועים, הוא הצליח להשיג את המקלט במקור-ברוך מעירית ירושלים. המקום היה צנוע, אבל ישראלי וחבריו היו נחושים להפיק ממנו את המרב. גם אחרי שהלך לעולמו לפני שמונה שנים, הגלריה היהודית הזו המשיכה לשגשג.

"המקלט לאמנות היה המקום הראשון שהנגיש אמנות לציבור הדתי", אומרת נעה-לאה כהן, מרצה לאמנות ואוצרת במקלט לאמנות. "זה המקום היחיד בארץ ובעולם שחורט על דגלו את האג'נדה הזו -לאפשר לציבור הדתי לצרוך אמנות, להעשיר את העולם שלו, ולהתפתח מבחינה תרבותית. הגישה שלנו היא מאד מולטי-דיסציפלינרית: לצד אמנות חזותית אנחנו עוסקים הרבה גם בספרות, ועורכים ערבים ספרותיים עם סופרים ומשוררים. בשנה הבאה למשל אנחנו יוצאים במיזם של 'משוררים מגיבים ליצירות אמנות', וקוראים למשוררים לבוא ולכתוב בעקבות יצירות אמנות שאנחנו מציגים".

שוק מסקנטייפ וטפטים על בד קנווס לא מתוח 2007, ארבעת המינים, מתוך התערוכה קו '400 - בני ברק ירושלים' שנפתחת היום במקלט לאמנות

נעה-לאה כהן מלווה את המקלט לאמנות מאז 2013. "אני אמנית, אבל יותר חוקרת של אמנות יהודית", היא מספרת. "למדתי באוניברסיטה העברית וכתבתי תזה על ברוך נחשון, אמן שומר מצוות. היום אני כותבת דוקטורט על אמנים חוזרים בתשובה.

"בכל שנות הלימוד הארוכות שלי, כשנחשפתי לאמנות בארץ ובעולם, נפל לי האסימון שלא מלמדים ולא חוקרים את מה שקורה עכשיו, היום בסצנת האמנות היהודית האורתודוקסית, סצנה שהיא בהתהוותה בימינו". העניין בתחום הוביל אותה להיכרות עם פנינה פרנק, האוצרת הראשית במקלט, ומשם לעבוד כאוצרת בגלריה. "זו היתה עבורי הזדמנות גם להכיר את התחום וגם להשפיע מבפנים".

המקלט לאמנות, מסבירה כהן, הוא הרבה יותר מגלריה. הוא האב לאמנים, הוא מקום לאמנים ללמוד יותר כיצד להתפרנס מהאמנות שלהם ('רק עכשיו עשינו קורס אימון ושיווק לאמנים חרדים – נפרד לגברים ולנשים. אין דברים כאלה מחוץ למקלט'). יותר מכל, הוא פרויקט קהילתי שמחבר בין אמנות לתרבות.

"להסביר עד כמה המקום הזה מיוחד? אמנית אמרה לנו לא מזמן שסוף סוף, בפעם הראשונה היא יכולה להזמין את כל המשפחה שלה לפתיחת תערוכה. בכל הפעמים האחרות שהיא הציגה, היא לא יכלה להביא את בני משפחתה כי היא לא ידעה איזו תמונה תהיה מוצגת לא רחוק מהתמונות שלה, או מי יהיה באירוע. לגלריה שלנו היא ידעה שהיא יכולה להזמין את כולם בלב שלם".

הילה קרבלניקוב - מאה שערים, מתוך התערוכה קו '400 - בני ברק ירושלים' שנפתחת היום במקלט לאמנות

דוגמה אחרת שנעה לאה נזכרת בה עד מהרה היא זו של צייר, חסיד ברסלב, עם הנהגות צניעות קפדניות במיוחד. "מעולם לא נפגשתי איתו", אומרת כהן בחיוך. "כל המשא ומתן לגבי התערוכה נעשה בתיווך אשתו. והבנו את המנטליות הזו, וזרמנו איתו. אלה היו יצירות טובות ולא היתה שום סיבה שרק על הנקודה הזו התערוכה תיפול. אלה ניואנסים שרק פה מבינים".

השיח סביב יצירות האמנות גם הוא ייחודי לגלריה. "הציור משקף עולם של תוכן, הוא שיקוף חזותי של עולמו של האדם. לכן אפשר לראות אצלנו גם רבנים שפותחים תערוכות ונושאים דברים – יש שיח מאד מעניין שנוצר סביב העולם היהודי של היוצר".

אבל על אף השיוך המגזרי המובהק, לא רק אמנים דתיים מציגים במקלט לאמנות, ולא רק מבקרים דתיים באים לסייר בגלריה. "מתרחשים אצלנו מפגשים מעניינים בין אוכלוסיות שונות. גם אנשים שאינם דתיים מתעניינים באמנות יהודית ומגיעים לאן, וכשמתהלכים בגלריה אפשר להיות עדים לדיונים מרתקים מאד שמתקיימים מתוך הערכה הדדית. וזה לא שאנחנו מחפשים ליזום את הדיונים הללו", היא ממהרת להדגיש. "הם קורים באופן ספונטני. כולם מגיעים לכאן בסופו של דבר בגלל האמנות".

שער הגיא, טפטים ומסקנטייפ על דיקט', מתוך התערוכה קו '400 - בני ברק ירושלים' שנפתחת היום במקלט לאמנות

הגלריה היא גם מקום לימוד וקרש מקפצה לאמנים, היא אומרת. "גילינו מזמן שבין ליצור אמנות ובין להתפרנס מאמנות או להפוך אותה למשהו פומבי וציבורי, יש פער גדול מאד. רק כדי לעשות תערוכה יש הרבה דברים שצריך ללמוד. כל הדברים שהם מאחורי הקלעים ואף אחד לא מסביר לך אותם. על זה בדיוק קיימנו קורס לאחרונה".

במקלט, כמובן, לומדים לא רק איך לשווק אמנות אלא גם איך ליצור אמנות. "כבר לפני עשר שנים היו פה חוגי אמנות נפרדים לגברים ונשים", אומרת כהן. "אז מסר אותם ליאוניד בלקלב, שהיום הוא כבר אחד השמות הגדולים. היום מלמדים פה נחמיה בועז ופנינה פרנק. כל מי שאמנות תמיד היתה בליבו אבל לא היה לו איך לפתח אותה, יכול לבוא וללמוד".

ביום חמישי הקרוב, לרגל יום ירושלים, תיפתל במקלט תערוכה שתיקרא 'קו 402  - ירושלים לבני ברק'. "האמנית היא הילה קרבלניקוב שיצרה יצירות ענק של תמונות מהדרך מבני ברק לירושלים, כפי שהיא נשקפת מאוטובוס קו 402. כל היצירות עשויות מרצועות טפטים קטנות, כמו שטיח. מכיוון שאנחנו גלריה חברתית, כל אמן שמציג כאן מעביר גם סדנא לציבור, והילה תערוך כאן סדנת טפטים לילדים ותלמד איך לעבוד בטכניקה שבה היא עובדת".

רחוב שיינקין - הילה קרבלניקוב, גלריית המקלט לאמנות, מתוך התערוכה קו '400 - בני ברק ירושלים' שנפתחת היום במקלט לאמנות

"כי אנחנו לא מאמינים באמנות הספונה במגדל שן. אנחנו מאמינים שאמנות צומחת מתוך מקום, מתוך קהילה. אמן צריך להיות קשוב לקהילה ואמן יוצר מתוך מפגש עם קהילה, וחשוב שהקהילה גם תהיה קשובה לאמן - מתוך דיאלוג הדדי".

ביום ירושלים יתרחש עוד אירוע אמנותי לא שגרתי סביב הגלריה. "יש לידנו גדר מוזנחת", מספרת כהן. "צייר הבסטות בשוק, סלומון, התנדב לבוא לצייר עליה ביום ירושלים, ואנחנו מזמינים את ילדי העיר להצטרף אליו בפרויקט הזה. משלוש ועד חמש הפרויקט פתוח לבנות – ומחמש עד שבע לבנים. כל ילד שרוצה יכול לבוא, לקבל הדרכה, ולצייר על הקיר בספריי. כי במקלט לאמנות – גם ילדי השכונה שותפים לאמנות".