10 עובדות על פיוטי ’אזהרות’ לחג השבועות

1. אזהרות הם אחד מסוגי הפיוטים הקדומים ביותר. מדובר בפיוטים שחוברו עבור חג השבועות והם מפרטים את תרי"ג מצוות התורה בחריזה ובשורות קצובות.

2. יש קהילות שנוהגות לומר את פיוטי האזהרות במהלך חזרת הש"ץ של מוסף, יש שנוהגות לומר אותם אחרי חזרת הש"ץ של מוסף, יש שאומרות אזהרות במנחה של חג השבועות ויש שרק בזמן לימוד תיקון ליל שבועות.

3. המנהג לומר את האזהרות בעת חזרת הש"ץ של תפילת מוסף של חג השבועות קיים כבר מתקופת גאוני בבל. אחד מהם, רבי סעדיה גאון, אף חיבר בעצמו פיוט אזהרות מפורסם. בסוף הפיוט מופיע אקרוסטיכון שמו של רבי סעדיה גאון, וכן סיכום קצר שמסביר את מטרת הפיוט: לגלות כיצד רמוזים בעשרת הדברות כל תרי"ג מצוות. ספנת בתוך עשרת הדברות שש מאות ושלוש עשרה מצוות חוק מודעיך / ומי יכיל ויבין בחכמתך ומי ימלל בינותיך ומדעיך

4. פיוט האזהרות הנפוץ ביותר נקרא 'אתה הנחלת תורה לעמך', והוא התחבר בבבל במאה השישית לספירתם. מחבר הפיוט אינו ידוע.

5. רבי שלמה אבן גבירול, גדול משוררי ספרד, חיבר שני פיוטי אזהרות. אחד מהם, 'שמור ליבי מענה' התפרסם ורבות מקהילות ספרד נוהגות לומר אותו עד היום בליל חג השבועות.

6. רוב קהילות צפון אפריקה נהגו לומר את פיוט 'אזהרות' של רבי רבי יצחק בן ראובן אלברג'לוני, 'עלה עלה משה לראש הר סיני'.

7. בקהילות אשכנז נהגו לומר את פיוט אזהרות של רבי אליהו הזקן שחובר לפני כאלף שנה ונקרא 'אמת יהגה חכי'.

8. מכיוון שיש חישובים שונים לגבי תרי"ג מצוות, פיוטי 'אזהרות' לא יכלו לצאת ידי חובת כל הדעות. כך למשל כתב הרמב"ם על פיוטי האזהרות שהיו מצויים בימיו: "וכן כל פעם ששמעתי את ה"אזהרות" רבות המספר שנתחברו אצלנו בארץ ספרד, נהפכו צירי עלי מחמת מה שראיתי מפרסום הדבר והתפשטותו. ואף על פי שאין להאשימם, כי מחבריהם פייטנים, לא רבנים, ואת הראוי להם מצד אומנותם, היינו: מתק הדיבור ויפי החריזה, כבר עשו בשלמות - אבל בתוכן השיר נמשכו אחר בעל "הלכות גדולות" וזולתו מן הרבנים האחרונים".

9. מי שכן כתב פיוטי אזהרות לפי שיטת הרמב"ם היה דווקא רבי יונתן אייבשיץ, מגדולי אשכנז. אחרי פטירתו יצא לאור קונטרס 'שירי מצוות' ובו פירוט של תרי"ג המצוות כמנין הרמב"ם בחרוזים ובפיוט.

10. כיום נאמרים פיוטי אזהרות בשבועות בעיקר על ידי קהילות הספרדים.