מדוע הגר"א גניחובסקי נמנע מלהחמיא לאב שזכה לבן המופלג?

הִתְעַלַּלְתִּי (שמות י', ב'). "להתעלל ב-": כלומר, להפגין במישהו, המשמש כחומר, את כוחו וכו', על ידי שרשרת פעולות. ומכאן לגבי יחסים בין אדם לחברו: לפעול בזדון לב, כשאין נזהרים בכבוד האדם (רש"ר הירש).

הגאון האדיר רבי אברהם גניחובסקי זצ"ל, נודע הן בגאונותו העצומה בתורה, והן ברגישותו המיוחדת

לכבודו של הזולת.

סיפר בנו שליט"א: באחד הימים הגיע תלמיד חכם צעיר לדבר עם אבא בלימוד. כשיצא התלמיד חכם מהבית, פנה אלי אבא ואמר: "אני מלא התפעלות מהאברך הזה! מדהים להיווכח כיצד מגלה בקיאות בכל מקצועות התורה, על אף גילו הצעיר. אפשר לדבר עמו בכל מקום בש"ס, וגם הוא נעים הליכות, וניחון במידות נאצלות להפליא..."

שאלתי את אבא אם הוא מכיר את אביו של האברך, והוא השיב בשלילה. "פלוני אלמוני הוא אביו", סיפרתי לאבא.

אבא הכיר היטב את האיש, ושמח מאוד על הידיעה, שהרי על ידה יוכל לקיים חסד; "כשאפגוש את האב, אדע כיצד לשבחו ולפרגן לו על שזכה לכזה בן מוצלח ומופלג". 

לא חולפים מספר ימים, והנה אביו של הת"ח הצעיר מגיע אלינו הביתה, ומבקש להיכנס לחדרו את אבא. האיש הגיע בליווי יהודי נוסף, והשניים התייעצו עם אבא אודות עניין מסוים.

משסיימו את השיחה ויצאו מהבית, שאלתי את אבא אם זכר שמדובר באביו של האברך המופלג ההוא. "בוודאי שזכרתי", השיב.

"אבא מן הסתם נתן לו קומפלימנטים כהוגן...".

אבא השיב בשלילה. הוא לא דיבר מאומה אודות בנו של האיש.

תמהתי בפני אבי: "מדוע אבא לא שיבח את הבן באוזני האב, כפי שאבא הביע את רצונו לפני כמה ימים?!".

וכאן, הרצינו פניו של אבא, ואמר לי: "כיצד יכול הייתי לשבחו, הרי הוא לא שהה אצלי לבד, נכנס עמו יהודי נוסף, וזה הפרט שמשנה את התמונה; הלוא את בניו של אותו יהודי איני מכיר כלל, וגם לא שמעתי מהם מאומה. תתאר לעצמך, שהבן של אותו יהודי הוא 'לא כל כך מוצלח', ואולי אף פחות מכך... איך הוא ירגיש בשעה שאני אחמיא לחבירו על הבן שלו?!

הרי יתכן שהלב שלו יכאב בלי שאף אחד יֵדע! לא מן הנמנע, שעל פניו לא יראו מאומה, ואולי אף יחייך, אבל בתוך ליבו הוא עלול לחוש צריבה, ואולי אף צביטה חזקה וכואבת - למה הבן שלי לא...?! ואם כן, איך יעלה על הדעת לשבח את האחד על שזכה לבן מופלג ומיוחד, ובו-ברגע לצבוט את ליבו של השני?!..."

אבא הוסיף ואמר: "ואולי, באמת באמת ילדיו של האיש ההוא גם הם טובים ומצליחים במקומותיהם, אבל מספק, אם רק חשש שאדם במעשיו יגרום צער לאחרים, או אולי רק אי-נוחות, צריך לחדול ולהימנע, לנהוג בשב ואל תעשה!

מוטל עלינו להיות רודפי חסד, לחשוב תמיד כיצד ניתן להיטיב לזולת, אך יחד עם זאת, יש להקפיד שלא יהיה זה על חשבון פגיעה באחרים...".

לרכישת ספרי "ופריו מתוק" מהידברות שופס.