חדשות בארץ
ישי לפידות נפרד מהדר ג’רופי: "בובה וורודה ענקית מחכה להדרי שתשוב"
הזמר המפורסם ישי לפידות בפוסט שכולו דמעות: "הדרי הקטנה עלתה בסערה השמימה. סבלהּ של הלוחמת הקטנה תם. בבית נותרו ההורים ובני המשפחה האבלים, וגם בובה וורודה יתומה"
- נעמה גרין
- פורסם י"ב סיון התשע"ז |עודכן
חיה הדר ג’רופי ז"ל (צילום: מתוך הפייסבוק)
הזמר המפורסם ישי לפידות פרסם פוסט מצמרר על פטירת בתו של חברו הקרוב, הזמר ישראל ג'רופי, שנפטרה לאחר 5 שנות מאבק במחלת הסרטן.
הדר ג'רופי ז"ל השתתפה במחנה שערכה עמותת 'זכרון מנחם' בלונדון בשנה שעברה. במחנה השתתף אף הזמר ישי לפידות, כאשר אליו הצטרפה בתו, הילה.
"במהלך המחנה של 'זיכרון מנחם' בלונדון לפני כשנה, הגענו אל הלונה פארק הגדול בבריטניה", מספר לפידות. "מתנדבי העמותה, המלאכים הצעירים שליוו את הילדים החולים, התפזרו ברחבי הפארק עם ילדי המחנה לנצל כל אטרקציה משובבת הנפש. הילה, הבת שלי - שהתלוותה אלי אל אותו מחנה מדהים ומרגש - סימנה את דוכן ה'קליעה למטרה'", הוא משחזר.
"כמו רבים מהילדים, גם הילה חשקה בבובת הענק הוורודה שיקבל כל מי שמצליח להפיל שלושה פחיות עם כדור גומי. בחסדי ה' ונפלאותיו הצלחנו בעזרתו של עמירן 'בעל הקולע' המתוק להגיע להישג האולימפי ולזכות בבובת הענק", מספר הזמר, "ולא הייתה מאושרת מהילה בכל הפארק".
"לקראת ערב, באוטובוס בדרך למלון, אני מבחין כי הילה נטולת בובה", הוא מתאר את פליאתו. "חרד ודואג ניגשתי אליה. 'הילה, שכחת את הבובה בפארק?', שאלתי. היא הרימה אלי מבט גאה: 'אבא, הדרי הסתכלה עלי בכזה מבט מבקש, שהבנתי שאם הבובה תישאר אצלי, כבר לא יהיה לי כיף. נתתי לה את הבובה הוורודה'".
לפידות מתאר את תחושותיו לאחר המעשה האצילי של בתו הקטנה: "יש רגעים בחייו של אבא שהוא כל כך גאה בילדה שלו, שכל האושר והנחת בעולם מתרכזים למקום אחד וכמו חובטים בו".
"הבטתי בהדרי הקטנה - ביתו של ישראל ג'רופי חבר ואח - שנלחמת במחלה האיומה כבר שנים לא מעטות והבנתי את הילה", הוא כותב, שעות ספורות לאחר שעלתה הגיבורה הקטנה בסערה השמימה. "מי זה יכול לעמוד מול נתינת אושר שכזו לילדה שמבלה ימים ושבועות בחדרי הניתוחים ובמחלקות הקשות של האונקולוגיה? שתי בנות שמחות ואבא מאושר אחד ישבו שם באוטובוס הירוק של 'זכרון מנחם' שעשה את דרכו למרכז לונדון".
בסיום הפוסט שלו נפרד לפידות מהדרי הקטנה. "התבשרנו כי הדרי הקטנה עלתה בסערה השמימה. סבלהּ של הלוחמת הקטנה תם. בבית נותרו ההורים ובני המשפחה האבלים, וגם בובה וורודה וענקית שמחכה להדרי שתשוב".
אנא קראו תהילים לעילוי נשמתה של חיה הדר ז"ל בת ישראל, ולנחמת בני המשפחה:
מזמור מט:
לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר: שִׁמְעוּ זֹאת כָּל הָעַמִּים. הַאֲזִינוּ כָּל ישְׁבֵי חָלֶד: גַּם בְּנֵי אָדָם. גַּם בְּנֵי אִישׁ. יַחַד עָשִׁיר וְאֶבְיוֹן: פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת. וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת: אַטֶּה לְמָשָׁל אָזְנִי. אֶפְתַּח בְּכִנּוֹר חִידָתִי: לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע. עֲוֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי: הַבֹּטְחִים עַל חֵילָם. וּבְרֹב עָשְׁרָם יִתְהַלָּלוּ: אָח לֹא פָדֹה יִפְדֶּה אִישׁ. לֹא יִתֵּן לֵאלֹהִים כָּפְרוֹ: וְיֵקַר פִּדְיוֹן נַפְשָׁם. וְחָדַל לְעוֹלָם: וִיחִי עוֹד לָנֶצַח. לֹא יִרְאֶה הַשָּׁחַת: כִּי יִרְאֶה חֲכָמִים יָמוּתוּ. יַחַד כְּסִיל וָבַעַר יֹאבֵדוּ. וְעָזְבוּ לַאֲחֵרִים חֵילָם: קִרְבָּם בָּתֵּימוֹ לְעוֹלָם. מִשְׁכְּנֹתָם לְדוֹר וָדֹר. קָרְאוּ בִשְׁמוֹתָם עֲלֵי אֲדָמוֹת: וְאָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין. נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ: זֶה דַרְכָּם כֶּסֶל לָמוֹ. וְאַחֲרֵיהֶם בְּפִיהֶם יִרְצוּ סֶלָה: כַּצֹּאן לִשְׁאוֹל שַׁתּוּ מָוֶת יִרְעֵם. וַיִּרְדּוּ בָם יְשָׁרִים לַבֹּקֶר. וְצוּרָם לְבַלּוֹת שְׁאוֹל מִזְּבֻל לוֹ: אַךְ אֱלֹהִים יִפְדֶּה נַפְשִׁי מִיַּד שְׁאוֹל. כִּי יִקָּחֵנִי סֶלָה: אַל תִּירָא כִּי יַעֲשִׁיר אִישׁ. כִּי יִרְבֶּה כְּבוֹד בֵּיתוֹ: כִּי לֹא בְמוֹתוֹ יִקַּח הַכֹּל. לֹא יֵרֵד אַחֲרָיו כְּבוֹדוֹ: כִּי נַפְשׁוֹ בְּחַיָּיו יְבָרֵךְ. וְיוֹדֻךָ כִּי תֵיטִיב לָךְ: תָּבוֹא עַד דּוֹר אֲבוֹתָיו. עַד נֵצַח לֹא יִרְאוּ אוֹר: אָדָם בִּיקָר וְלֹא יָבִין. נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ:
מזמור טז:
מִכְתָּם לְדָוִד, שָׁמְרֵנִי אֵל כִּי חָסִיתִי בָךְ: אָמַרְתְּ לַה' ה' אָתָּה, טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ: לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה, וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם: יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם אַחֵר מָהָרוּ, בַּל אַסִּיךְ נִסְכֵּיהֶם מִדָּם, וּבַל אֶשָּׂא אֶת שְׁמוֹתָם עַל שְׂפָתָי: ה`, מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי, אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי: חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים, אַף נַחֲלָת שָׁפְרָה עָלָי: אֲבָרֵךְ אֶת ה' אֲשֶׁר יְעָצָנִי, אַף לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי: שִׁוִּיתִי ה` לְנֶגְדִּי תָמִיד, כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט: לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי, אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח: כִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל, לֹא תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת: תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים, שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ, נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח: