האם מותר לשחק רמיקוב בשבת? למה צומחות לנו שיני בינה? ואיך זה שאני לא מתעשר?

1. האם מותר לשחק בשבת במשחק "רמי קוב"?

מעיקר הדין מותר לשחק רמיקוב בשבת, ואין בזה משום איסור כותב, מאחר שכל אות נמצאת על חלק בפני עצמו, ואין החלקים מתחברים זה לזה (וכ"כ בספר השבת בתפארתה חלק ב' עמוד תכ"ז).

אבל כמובן שראוי ביותר להקדיש את השבת ללימוד תורה ולדברים רוחניים, ולא לדברים בטלים.

* * *

2. אם יש צורך, מותר לקחת כסף מקופת צדקה, וכמובן להחזיר?

מותר ללוות מקופה על מנת להחזיר מעט יותר לצדקה. הטוב ביותר להתנות שכל כסף שאת שמה בקופה – לא תזכה בו הקופה עד שתמסרי לגזבר, ואז לא תצטרכי להוסיף כלום לקופה.

(צילום: shutterstock)

3. אני ב"ה נותן כבר יותר משנה וחצי 1/5 מכספי לצדקה (ברוב המקרים טיפה יותר), בעיקר לאחי וגיסי שהם, ב"ה, אברכים. את החומש אני נותן לא בדיוק אלא טיפה יותר, כדי שיהיה בטוח חומש, כי יש לי כל מיני הכנסות והן משתנות מחודש לחודש. ועדיין אני לא רואה את העושר שהקב"ה הבטיח... אם אפשר תשובה מספקת ולא שעושר זה ברוחניות וכ"ו.

יתכן שאתה מצפה כל הזמן לראות את התוצאה – ומקובל אצלנו שהציפייה התמידית להגשמת התוצאה, זה בעצמו דוחה את התוצאה מלבוא, ואפילו אם כבר הסכימו מן השמים שהאדם יקבל השפעה זו.

מקור: גמרא ברכות ל"ב: - תוחלת ממושכה מחלת לב - עיים שם.

לכן העצה היעוצה היא שתסיח דעת מזה, תשקיע את עצמך בפרויקט אחר, ובעזרת השם סוף ההשפעה לבוא.

* * *

4. שמעתי שמי שלומד תורה בלב, זאת אומרת לא מוציא את המילים בפיו, זה לא נחשב שקיים מצוות לימוד תורה. האם זה נכון?

יש מחלוקת אם מקיימים מצות תלמוד תורה בהרהור הלב, כי דעת הגאון מוילנא זצ"ל (ביאור הגר"א אורח חיים סימן מ"ז סעיף ד'), שמקיימים מצוות תלמוד תורה גם בהרהור הלב.

אולם דעת הגרש"ז מלאדי זצ"ל בשלחן ערוך הרב (הלכות תלמוד תורה פרק ב' הלכה י"ב) שאין יוצאים ידי חובת מצות תלמוד תורה בהרהור הלב, כשיש לו אפשרות להוציא בשפתיו. אולם בשעת עיון להבין דבר מתוך דבר – מקיימים מצות תלמוד תורה גם בהרהור הלב. וכן כששומע מפי המדבר – שהשומע כעונה בפיו, עיין שם (ועיין עוד מה שכתבו בזה בשו"ת יביע אומר חלק ד' חלק אורח חיים סימן ח', וספר פרי מלכה סימן ז').

ולכל הדעות יש עניין ללמוד בקול, כדי שיזכור את מה שלומד, וכמו שכתב השולחן ערוך יורה דעה (סימן רמ"ו סעיף כ"ב): "וכל המשמיע קולו בשעת תלמודו מתקיים בידו. אבל הקורא בלחש במהרה הוא שוכח".

* * *

5. יש לי טיול, וחלק מהטיול הוא ללכת למסגד האם מותר לי להיכנס למסגד?

1. מותר לך להיכנס למסגד (שו"ת יביע אומר חלק ז' חלק יורה דעה סימן י"ב, וחלק י' חלק אורח חיים סימן ט"ז).

2. אולם יש לדעת שישנו איסור מוחלט להיכנס לכנסיות ומנזרים (ראה להגר"ע יוסף זצ"ל בשו"ת יביע אומר חלק ב' חלק יורה דעה סימן י"א, וחלק ז' שם. וכן ע"ע בספרו שו"ת יחוה דעת חלק ד' סימן מ"ה, שכתב: הדבר ברור שאסור בהחלט לבקר בכנסיות של נוצרים. ועל מדריכי תיירות להישמר ולהיזהר מאוד לבל יכשלו, ולא יכשילו יהודים המבקרים בישראל להובילם אל כנסיות הנוצרים, שיש בזה משום "ולפני עור לא תתן מכשול". ולשומעים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב, עכ"ד).

(צילום: shutterstock)

6. מה דעת התורה בנוגע ללידת ילדים על חשבון הרוגע הנפשי והרווחה הכלכלית? אני צריך את זה להבנה עצמית וגם להסברה.

בספר חסידים (סימן תקי"ט) כתב רבי יהודה החסיד בזה הלשון: "לא יחשוב הצדיק כשהוא עני, אם אבוא אל אשתי שמא תהר ממני ואנה אקח לפרנסה. זה ממחוסרי אמנה הוא, כל מי שחושב כך. כי הקב"ה מזמין בדדי אשה חלב ליונק כשיוצא ממעי אמו, ואמרו במכילתא מי שיש לו מה שיאכל היום ואומר מה אוכל למחר – הרי זה ממחוסרי אמנה", עד כאן לשונו.

והפוסקים דנו ארוכות שלא ראוי ולא מוסרי לקחת בחשבון חישובי נוחות ורווחה בכלל החלטה על מניעת הריון. ובספר חלקת יעקב (אה"ע סימן ס"א) מבואר שיש לדקדק מאוד בעניין מתן היתר למניעת הריון, כי הרבה פעמים השאלה אינה בנויה על אדני האמת, כי הרופאים והיועצים הסוציאלים למיניהם מגזימים הרבה מאוד, יען כי לדעתם המשובש מניעת הריון אינו כלום, ובחשש הכי קטן הם כבר אומרים שיש סכנה, וצריכים לדקדק מאוד מאוד ולברר אם דבריהם הם אכן דברי אמת. וגם באופן שאומרים שההריון סכנה לאשה, ובפרט כשאף הם אינם אומרים שיש איזו סכנה, אלא רק שהנשים וגם האנשים אינם רוצים בהרבה בנים, ורוצים לחיות חיי תענוגים ובשרים בלי צער עיבור צער לידה וצער גידול בנים, כל אלו מעכבים את המשיח, משום דאין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף.

ומביא גם מדברי רש"י (קהלת י"א, ו') על הפסוק "ולערב אל תנח ידך", וזה לשונו: "מצינו באבצן שהיו לו שלשים בנות וכו', וכולם מתו בחייו ובזקנותו הוליד את עובד אבי ישי אבי דוד ונתקיים לו, וזה כוונת הכתוב שם כי אינך יודע איזה יוכשר הזה או זה. ולדאבוננו הגדול, לאחר החורבן הגדול בשואה הנאצית ראינו בעינינו שממשפחות גדולות ועצומות לא נשאר אלא הקטן שבהם, שהרבה פעמים ההורים שלהם, אם היה בידם, היו מוותרים על לידתם. ומי יהין בעצמו לעשות פעולות ותחבולות נגד היצור? ולכן ההורים וגם הרבנים, הצריכים ליתן פסק בעניינים כאלו, צריכים להתעמק בתוצאות הללו, מלמנוע הריון, שאפשר שמהריון הזה יוולד גדולות ונצורות, כי מי יעמוד בחקר השם וקורא הדורות מראש.

וידוע כי החפץ חיים, מגדולי הדורות, היה הילד ה-14 במשפחתו. ואילו היו הוריו מחליטים על מניעת הריון בגין גודל המשפחה, היינו מאבדים את הצדיק יסוד עולם הזה, שעל יסוד הפסיקה שלו סמוכים כהיום כל בית ישראל. והרבה פעמים אין המניעה רק לשפר את החיים, ושלא לקבל על עצמו מה שנגזר מהקב"ה בעצב תלדי בנים, ושלא להתחשב עם ההפסד שכרוך בזה שמאבדים בידיים דור ישרים יבורך. שכל אחד יודע שלאחרי שנים רק מתמוגגים מנחת אבות המשפחות הגדולות, ומכירים בהחלט כי היה שווה להשקיע ולהתאמץ בכדי לקבל את התוצאות המבורכות.

לו חכמה ישכילו זאת, שהרי גם מיליוני דולרים לא ייקחו הורים בעד פרי בטנם שיש להם כבר, זאת אומרת שכל הון לא ישווה להם, ומאידך, בכדי למנוע פרי בטנם על זה עוברים בקלות ראש, שמחמת איזו סיבה פעוטה, ובעיקר לשפר לעצמו תנאי החיים בנעימות יתירה, כבר הם עושים עצות ותחבולות לעבור את הדרך של העתידים לילד. ומי יודע כמה גדולים ואנשי מעש נאבדו לסיבה זו, ומעוות שלא יוכל להיתקן. תנאי החיים של אבותינו ואבות אבותינו בטח לא היו משופרים כך בנוגע לדירות, ניקיון והגיינה, ואם הם לא חשבו על המהלך המודרני של מניעת הריון, קל וחומר שברווחה ובקדמה הטכנולוגית השוררת כיום עלינו להיזהר מלהשיב רעה תחת טובה, ועוון גדול יש בזה להיות כפוי טובה להשי"ת בעד עזרתו לחיות בדירות מרווחות בניקיון והיגיינה, מקום מוכשר לגדל בנים ובנות יותר ממה שהיה לאבותינו. ומה נאים הדברים שכתב בזה הגאון רבי יעקב ישראל קנייבסקי זצ"ל בספרו קריינא דאיגרתא (ח"ב סימן כ"ו): "הנשים חושבות שעל ידי שלא ילדו בנים מרובים – מקילים מעליהם עול החיים. והוא טעות גדולה – כי באמת כמעט אין חילוק בטורח ויגיעה לטפל בשנים ושלשה ילדים, לטיפול עם ששה שבעה ילדים, כי בין כך ובין כך תהיה עמוסה עול עבודה רוב היום ותנוח שעות המוכרחות למנוחה – כן הוא המציאות למסתכל היטב בסדר החיים של משפחות מרובות ושל משפחות מועטות. גם במשפחות מרובות ילדים הנה הגדולים והגדולות משתתפות לאט לאט בטיפול הבית ובייחוד בטיפול הקטנים, ואילו במשפחה קטנה בערך, הילדים והילדות מתגדלים מפונקים ואינם משתתפים בעול טורח הבית ועזרא לאמא. והתוצאות מזה שכאשר יגדלו הילדים סובלים מאוד מזה שלא נתרגלו לשאת בעול ובאחריות, ודורשים כל ימיהם חיים קלים כהרגלם אשר לא ישיגוה, ועצביהם מתוחים תמיד, והשלום בית הרוס אצלם.

"כן הוא המציאות כאשר יראה בחוש מתוך הניסיון. והנה באמת כל מנת הסבל והייסורים והסבל וכן כל מנת עונג החיים - הכל נגזר על האדם מהשמים בראש השנה ויום כיפור, ואין שום אפשרות להשתמט מהם ולשנותם, ואם האדם ישתמט מאיזו עול המביאו לידי סבל, יצמח תחתיו סבל אחר ומנת סבלו וכן מנת עונג הנגזר לו – לא יגרע ולא יוסיף אפילו משהו. והרבה שלוחים למקום ברוך הוא לגבות מה שנגזר כמה מאות מיני מחלות וכאבים רחמנא ליצלן, דקדוקי עניות ר"ל, בזיונות מבית ומחוץ, הפרעות שלום בית, קטטות ומריבות עם שכנים או שותפים וכיוצא בזה, לחץ בעלי חובות, קנאה, שנאה, דיכאון, לפעמים על ידי סיבה ולפעמים בלא שום סיבה. אבידת החן, שעמום, תשוקות נוראות דווקא למה שאי אפשר להשיג בשום אופן, וכהנה וכהנה סבל ועינוי לאלפים, ה' ישמרנו. ושום תחבולות שבעולם לא יועילו לגרוע או להוסיף על מנת הסבל שנגזר לו מהשמים. ואם יקל על עצמו עול החיים במניעת הריון וגידול בנים, ה' יודע איזה עול וסבל אחר יבוא תמורתו מיד או לאחר זמן מה.

"הכלל, אין לאדם לעשות שום תחבולות נגד סדר החיים הטבעיים שיסד הקב"ה בעולמו, ואמרו חז"ל במדרש רבה (מקץ צ"ב) אמר רבי אין לך אדם בלא ייסורים, אשריו לאדם שייסורים באים עליו מן התורה, פירוש, הן מנת הייסורים הקצוב הלא היו יהיה בכל מקרה, אשריו למי ששומר דרך התורה ואותם ייסורים הראויים לו באים לו מכח שמירת התורה, הלא על ידי כך יש לו שכר נצחי בעולם הבא עבור אותם ייסורים שממילא היו באים עליו, בין כך ובין כך", עד כאן לשונו. ואלו דברי חיזוק אמיתיים לעניין שאנו עוסקים בו.

* * *

7. האם מבחינה הלכתית יש בעיה להכניס בגדים או מוצרים לתינוק לבית טרם הלידה?

מצד ההלכה מותר לקנות בגדים ומוצרים לתינוק ולהכניסם לבית לפני הלידה. אלא שיש מקפידים להימנע מקניית דברים לתינוק לפני לידתו משום עין הרע (יעוין ספר שאלת רב חלק ב' עמוד נ"ח בשם הגר"ח קניבסקי שליט"א, ובשו"ת עשה לך רב חלק ו' עמוד ש', ובשו"ת מעשה אפוד חלק א' סימן צ"ג).

(צילום: shutterstock)

8. לאחרונה שמעתי הרצאה באתר על בחירת בן זוג, והרב שם אמר שיש מצב שאדם ידחה את זיווגו, ויכול להיות שהציעו לו הצעה מסוימת והיא היא היתה זיווגו – והוא דחה אותה במו ידיו. אני בחורה חרדית בשידוכים, וגם אני דחיתי לא מעט על דברים כאלו ואחרים, גם על דברים חיצוניים. האם יתכן שח"ו פספסתי את זיווגי? ומה קורה עם אדם שאכן דחה זיווגו ח"ו?

יתכן שבן אדם דחה את זיווגו, אם אכן הוא דחה שידוכים על דברים פעוטים שאינם חשובים כלל. אולם בדרך כלל, וכך צריכה להיות הנחת היסוד של כל אחד ואחת, שכל השלילות לשעבר היו עקב רצון ה', ורק מחמת שזיווגך עדיין לא הגיע. על להבא יש לדעת שאם תבטלי שידוך ללא סיבה אמיתית – יתכן שתפסידי את זיווגך לגמרי, ועל כן יש לשקול בכובד ראש כל זיווג ולא לשלול מהר זיווגים.

* * *

9. רציתי לשאול למה לפי התורה צומחות לנו שיני בינה? כל רופאי השיניים ששאלתי אומרים שאלו גנים שנותרו מהקופים, ולבני אדם הם מיותרים לגמרי. מה דעת התורה: למה הן צומחות, והאם יש בהן תועלת?

אבולוציה במובנה הרחב היא תיאור של יצירת איבר חדש, או הוספת גנים חדשים לדנ"א. התקטנות הלסת היא וריאציה גנטית קטנה, ואינה בגדר איבר חדש או הוספת מידע גנטי חדש לדנ"א.

אך אין קשר בין נושא שיני בינה לאבולוציה, שהרי גם לשיטתם של אבולוציונים היתה לכל בני האדם בעבר לסת גדולה יותר. שיני בינה הפכו לבעיה בעולם המודרני רק בגלל המעבר לאוכל תעשייתי והתקטנות הלסת האנושית.

צריך להבין שבעבר היה צורך בשיני בינה, כי תנאי המחייה היו קשים יותר, והאוכל היה לרוב קשה וגס יותר.

עד היום, במדינות רבות שאינן מפותחות אין צורך לעקור שיני בינה, מכיוון שהלסת גדולה וחזקה מספיק למזונות הקשים שם.

הסיבה שכיום שיני הבינה מציקות לרבים, הוא בגלל שבאזורים עם אקלים נוח ואוכל רך יותר – גם הלסת התקטנה, וכך נולד המצב ששיני הבינה הפכו למיותרות ואף למציקות. לשם כך ה' נתן לבני האדם חכמה להיות רופאי שיניים ולעקור שיניים, במדינות שהדבר מציק.

ולגבי אבולוציה – אמרו חז"ל, ששקר שאין בתחילתו אמת, אינו מתקיים.

יש להבין שאבולוציה איננה שקר מוחלט, אלא שקר שמעורבב עם אמת, ולכן רבים טועים בה. כך לדוגמה, הגמרא הסבירה שמינים בטבע משתנים לפי האקלים – אך לא באופן שבו מין אחד נהפך למין אחר לגמרי. השינויים הם במסגרת המין, לכן אנו רואים אנשים כהים ואנשים בהירים (אפריקאים, אירופאים, אסייתים ועוד). ישנו גיוון בטבע ,חז"ל והזוהר הקדוש הסבירו שהמינים בטבע משתנים בהתאם לאקלים והסביבה.

כל השינויים הללו כבר גלומים בדנ"א, ואין בהם משום התפתחות או יצירה חדשה.

נא לקרוא:

האם אבולוציה היא תיאוריה מבוססת מבחינה מדעית?

https://www.hidabroot.org/article/125994

האם ראוי ללמד אבולוציה:

https://www.hidabroot.org/he/article/73765

מה הרמב"ם היה אומר על אבולוציה:

https://www.hidabroot.org/he/article/70644

(צילום: shutterstock)

10. שמעתי שיש בעיה לדבר בשירותים, ויש כאלה שאומרים שבעברית אסור – כי זה שפת הקודש, ובשפות אחרות מותר. מה הדין?

אין לדבר בשירותים משום שזה נחשב לחוסר צניעות (הרמ"א באורח חיים סימן ג' סעיף ב'). ואיסור זה כולל את כל השפות (שהרי הטעם של חוסר צניעות שייך בכולם).

ומכל מקום מותר לענות לפלאפון – אם חושש שמא יש בו עניין של הפסד ממון, או צורך גדול אחר, אלא שיש לו לקצר בדבריו עד כמה שאפשר (שו"ת יביע אומר חלק ח' חלק אורח חיים סימן א').