שירת הבריאה: שמעתם פעם את החיות ממלמלות אמירות או פסוקים?

כולנו נתקלנו לא אחת בסגולה הנפלאה הנקראת "פרק שירה". שירת בעלי החיים והציפורים, שירת הצומח והבריאה.

חכמי ישראל הפליגו מאד בשבח העוסק בפרק שירה, ואמרו שיזכה ללמוד וללמד, לשמור לעשות ולקיים, וניצול מיצר הרע, ומפגע רע, ומדינה של גיהנם, ומאריך ימים וזוכה לימות המשיח ולחיי העולם הבא.

מדוע חשובה כל כך אמירת שירת הבריאה? מהי העוצמה הגדולה הטמונה בה?

ובעצם, אפשר להתחיל בשאלה אחרת: וכי העצים מדברים? הפרחים שרים? פעם שמענו את החיות ממלמלות אמירות או פסוקים?

אכן, בכל סוג מהנבראים קיימת חכמה ובינה עצומה, ומי שמתבונן להבין את כוחם – מבחין בעומק הבריאה הנפלאה שברא בורא עולם. זהו בעצם עניינו של "פרק שירה": כל נברא מבטא ומוכיח עניין אחר הטמון בו, ומכל אחד נראה לנו "שיר" בפני עצמו, המרמז על גדלות הבורא. כמו שנאמר: "השמיים מספרים כבוד קל" – ובוודאי שהם אינם מדברים עם בני האדם. רק שמתוך ש"בכל הארץ יצא קוום" – שמאירים בעולם מידי יום, הרי שמבינים כולם, ומספרים בכבוד הבורא.

והאדם, שנברא ביום השישי, לאחר כל הברואים, הלא טומן הוא בתוכו את הכוחות שבבריאה כולה, וכמו שנאמר "נעשה אדם" – שילוב של הכל. כשבא בורא עולם לברוא את האדם, אמר לכל הבריאה "נעשה אדם", ביחד. כל יצור יתן מהתכונה המאפיינת אותו ליצירה המופלאה הנקראת "אדם". זהו שאמר יהודה בן תימא "הווי עז כנמר, קל כנשר, רץ כצבי וגיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים", לאמר, יש בך, האדם, את תכונות הבריאה כולה ובעלי החיים בפרט. דע לנצל ולנתב אותן בצורה החיובית והטובה, ולא חס ושלום ההיפך.

לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה נשא הגאון רבי אלחנן וסרמן הי"ד משא חיזוק בפני סטודנטים יהודים באוניברסיטה בברלין.

ציטט ואמר להם – אם יברח אריה מהכלוב בגן החיות, כולם ינוסו בפחד. האם יהיה נכון למהר ו"לקשור" אותו בחזרה בחבלים וגומיות דקות? הלא תיכף ומיד ישתחרר, בוודאי יצטרכו להמתין ללוכד שיגיע עם שרשראות פלדה עבות וחזקות. הוסיף ואמר, "אם ללכידה וריסון של אריה מוכרחים שרשראות פלדה, מה נעשה כשמדובר ביצור הכולל בתוכו את כל החיות יחד? מה יוכל לעדן את היצור הנקרא "אדם", שבו נמצאת כל הבריאה? דבר אחד ויחיד, וכדברי בורא העולם בעצמו: "בני, בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין" (קידושין ל', ב').

באותה עת היה נחשב העם הגרמני לנאור ומתורבת מאד, שוחרי מדע וטוהר, עד שהתבררו והתגלו באכזריותם הבלתי נתפסת. אך ורק על ידי ההתבוננות בספר התורה והמצוות, המהווה מעין הוראות יצרן לתפעול המכונה האדירה הנקראת "אדם", ניתן להפוך את כל התכונות המשולבות בו, ולהיות היצירה המופלאה והאצילה ביותר.

זהו, אפוא, המסר העמוק המסתתר בתוך אותם "פרקי שירה" המוכרים לנו כל כך.

על ידי ההתבוננות ב"שירת הבריאה" וברעיונות הגלומות בתוכה, נוכל להעפיל לפסגות, תוך כדי ניצול התכונות והמעלות המיוחדות הנמצאות בכל אחד ואחת מאתנו.

בכל מאמר בשבועות הקרובים נתמקד, בעזרת ה', ב"שירה" אחרת, ונגלה איזה פוטנציאל גדול וכוחות אדירים טמונים בנו, כאשר עלינו מוטלת האחריות הפשוטה... לגלות אותם.