סיפורים אישיים
הרב אהרן מרגלית: ספגתם מכה? קבלו 2 טיפים שאתם חייבים לעצמכם
"ברגע הזה גם בורא עולם מתבונן בנו ויחד אתו כל הפמליה שלו, ובורא עולם אומר להם 'בואו ונראה איך אהרל'ה מתמודד עם האתגר הגדול שנתתי לו'". הרב אהרן מרגלית בשיחה נוקבת ומחזקת
- נעמה גרין
- פורסם י"ג כסלו התשפ"ב
הרב אהרן מרגלית
לא רבים האנשים שבאמתחתם רצף של אינספור ניסיונות, כמו הרב אהרן מרגלית. כילד רך בשנים הוא חלה בפוליו, היטלטל בין חיים למוות, נותר משותק בכל גופו, וגם אחרי שנים, כשהחל להשתקם בכוחות על טבעיים, לאחר אשפוז שנמשך כמעט חמש שנים תמימות(!) נותר עדיין עם שיתוק מלא של הכתפיים וחולשה ניכרת בידיים ובאחת מרגליו כמו גם גמגום חריף שליווה אותו תקופה ארוכה עד שנחלץ ממנו עם לא מעט מאמץ והרבה מאוד עבודה קשה.
הרב מרגלית שכל את אחיו חיים יעקב קאפל הי"ד שנהרג במלחמת ההתשה, והמשיך הלאה בחיים. הוא לקה במחלת הסרטן הנוראית, הרופאים כבר ניבאו לו מוות בטוח בתוך שבועות אחדים, הצוואה כבר הוכנה וכל הסידורים נעשו, אבל הוא נלחם, נאבק במלאך המוות בשיניים ובציפורניים ושרד. מאז חלה הרב מרגלית פעמיים נוספות, ושוב נחלץ מהמחלה. הילד המשותק והמגמגם, מוסר מאות הרצאות מדי שנה, בעקבות פרסום ספרו 'אתהלך' שבו הוא מגולל את סיפור חייו בחדות ובהומור אופייני.
בשיחה מיוחדת לאתר 'דרשו', מספר הרב מרגלית על הניסיון הקשה ביותר מכל הניסיונות שחווה: בנו האהוב חיים יענקל'ה נהרג כשנה לאחר חתונתו. "לפני עשר וחצי שנים, איבדנו בן שנהרג בנסיבות מאוד טרגיות. כשנה לאחר חתונתו. אני רוצה לספר על רגע מאוד דרמטי שהיה לי בליל הלוויה", פותח הרב מרגלית את לבו.
"ההלוויה היתה גדולה, השתתפו בה אלפי אנשים, תושבי רחובות, בני משפחה וידידים רבים. היא נמשכה על פני שעות ארוכות, וכשחזרנו הביתה בסביבות השעה שתיים בלילה, לאחר סיום הלוויה, נכנסתי הביתה. הבית היה כבר מלא אנשים.
"אשתי והילדים הגיעו לפני. בנוסף המתינו בבית שכנים, בני משפחה, וידידים. אני נכנס הביתה, וליד הקיר ממולי, ניצבים אשתי וילדי. מתבוננים בי. באותו רגע, מבלי שחשבתי על זה מראש, מבלי שתכננתי ומבלי שהתכוונתי, פרץ מתוכי מונולוג, חזק וארוך", ממשיך הרב מרגלית בדבריו הכנים.
"במהלך הלוויה הספדתי, אמרתי כל מה שרציתי לומר, הייתי מותש לחלוטין פיזית נפשית ורגשית, אבל כשראיתי את עיניהם של אשתי והילדים זה פרץ החוצה וכך אמרתי להם:
"עד היום ישבנו על רכבת החיים, וכולנו היינו בטוחים, שמצפות לנו עוד תחנות רבות, שמחות ועליזות. והנה נפער בור אדיר בקרון שלנו, חיים יענקלה שלנו נפל פנימה ונהרג, והבור הנורא הזה מאיים לסחוף את כולנו אל תוכו.
"רבקה אשתי היקרה, אני מבטיח לך בעזרת ה', אני לא נופל פה. אני מרגיש שכל כולי כבר נמצא למטה, בקושי בקושי אני נאחז ברצפת הקרון, בקצות אצבעותיי, אבל אני לא אפול פה, אני חייב לך את זה, אני חייב לכם ילדי היקרים את זה ואני חייב זאת גם לחיים יענקלה שלנו שהלך מן העולם ולא השאיר אחריו אף אחד.
"תפקיד חדש נכון לנו מהיום: לדאוג לעילוי נשמתו של חיים יענקלה, כי אם אנחנו לא נעשה זאת אין מי שיעשה זאת, לצערנו לא נשארו ילדים אחריו. אני מפציר בך, נשנס מותניים, נאמץ כל טיפה של כח, ונעלה מחדש על רצפת הקרון. הרכבת שלנו חייבת להמשיך ולנסוע, ועוד בעזרת ה' יכונו לנו תחנות שמחות ועליזות", הרב מרגלית ממשיך בדבריו המחזקים.
"אנחנו לא מבינים מה קרה לנו ולמה זה קרה, אבל אנחנו סומכים עליך"
"אשתי היקרה, כמו שאני חייב את זה לך, את חייבת את זה לי. את חייבת את זה לילדים, ואת חייבת את זה גם לחיים יענקלה.
"ילדים יקרים, אני רוצה לבקש מכם, חלילה וחס אל תפלו פה, תמשיכו את החיים, אתם מחויבים את זה כלפינו ההורים, אתם גם מחויבים את זה כלפי האח שלכם שנהרג.
"ילדים, כשאני מדבר על להמשיך את החיים, אני מתכוון ל'חיים שיש בהם'. חיים מלאי תקוות וחלומות. מלאי עשייה, יצירה, חיים שיש בהם, כפי שחיים צריכים להיות. היו פעמים רבות בחיי שפגשתי אנשים שמתהלכים ברחוב, אוכלים, מתלבשים, אבל הם כבר מזמן מתו. לא חיים כאלו אני מאחל לכם, ולא חיים כאלו אני רוצה בשבילי.
"נישא תפילה לבורא עולם נפציר ונבקש, 'אבא, תן לנו כח להמשיך לחיות, אבל חיים שיש בהם'. קיבלנו מכה קשה וכואבת. זה לא פשוט לעלות כעת מחדש אל רצפת הקרון ולהמשיך בחיים, אבל זה הציווי שלנו. זה הציווי שהבורא ציווה אותנו בתורתו: 'ובחרת בחיים'".
"אדם צריך לבחור בחיים בכל רגע ורגע. בכל שעה ושעה לבחור בחיים. בואו נגיד לבורא עולם 'אבא, אנחנו בוחרים בחיים. אנחנו לא מבינים מה קרה לנו ולמה זה קרה, אבל אנחנו סומכים עליך ש'מאת ה' לא תצא הרעה'. ברור לנו שטוב לחיים יענקלה הי"ד, וטוב גם לנו. עוד נראה את הטוב בעתיד, אנחנו סמוכים ובטוחים שזה תכלית הטוב. אבל בבקשה תן לנו כח להמשיך בחיים מלאים וחיים מאושרים'.
"יש רגעים שבהם זה עת לספוד. יש רגעים שבהם זה עת לבכות, אבל בשאר הזמן צריך לעסוק בעשיה, בחלומות, תקוות, ניצול הזמן, ניצול החיים, מיצוי הדברים הנפלאים שיש בחיים.
"ילדים יקרים, דעו לכם, עם בורא עולם אנחנו לא משחקים במשחקי ילדים. ילדים משחקים וכשנמאס להם הם אומרים 'פוס', 'עצור', 'לא רוצה לשחק אתך יותר'. אבל אצל בורא עולם אין לנו את הפריווילגיה לומר: 'די, אין לי כח יותר. אני לא יכול יותר, כשל כח הסבל'.
"בורא עולם מצווה עלינו: 'ובחרת בחיים'. כל עוד נשמה באפינו אנחנו נבחר בחיים, נגיד ונבקש ונתפלל – אנחנו נבחר בחיים.
"ועוד משהו חשוב, ברגע הזה אני רוצה לומר לכם ילדי היקרים, יש בבית מאה וחמישים איש. כולם מסתכלים עלינו, ומחר בכל העיר ידברו על מה שקרה כאן עכשיו. אבל ברגע הזה מתבונן בנו עוד מישהו, ברגע הזה גם בורא עולם מתבונן בנו ויחד אתו כל פמליה דיליה, ובורא עולם אומר להם 'בואו ונראה איך אהרל'ה מתמודד עם האתגר הגדול שנתתי לו'.
"זה אותו בורא עולם שנתן לנו את כל הטוב שיש לנו, וגם את מה שכל כך כואב, זה גם ממנו, הוא רוצה לראות איך אנחנו מתמודדים, זה הרגע, זה המבחן. נוכיח לו שאנחנו מאמינים בו, ונתמודד כמו שהוא רוצה שנתמודד מתוך אמונה וביטחון ומתוך בחירה בחיים".
הרב אהרן מרגלית ממשיך את דבריו: "עד כאן המונולוג מאותו לילה טעון וכאוב. אבל עכשיו, עשר וחצי שנים אחרי, אני רוצה להוסיף עוד משהו ולומר לקוראים שיקראו את הדברים האלו: כל פעם שאתם סופגים מכה קטנה או גדולה, ואפילו בכל פעם שמבשרים לכם בשורה משמחת, תתמקדו בשני דברים:
1. מה אני יכול לעשות עכשיו באופן מועיל? נכון, אני עובר כרגע אתגר קשה, הפסדתי עכשיו הרבה כסף, אבל לשבת ולהיות מסכן לא יעזור לי, במקום זאת אני צריך לעשות משהו מועיל כדי לנסות להתאושש ולהשתקם.
2. ברגע הזה, מה בורא עולם רוצה ממני שאעשה? מה המטרה של מה שקרה לי עכשיו?
"מי שמרגיל את עצמו לשתי המחשבות האלו, יודע לשלוט בכל מה שקורה לו בחיים, ואפילו כשהוא סופג חלילה מכה אנושה, הוא מצליח להתאושש מהר יותר, ולחזור למסלול החיים.
"כשנכנסתי הביתה וראיתי את המבט שאשתי תולה בי, בין רגע קלטתי את גודל האחריות שרובצת עלי, הבנתי שאם אני עכשיו מתפרק גם היא תתפרק, ואם שנינו נתפרק גם הילדים יתפרקו, והמשפחות שלהם, הכל יתפרק, הכל יתמוטט. אין ברירה. אני חייב להתאושש ולהתחזק משום שיש לי אחריות עצומה כלפי המשפחה שלי, וזה גם מה שהקדוש ברוך הוא רוצה ממני עכשיו, וזה הדבר היחיד שאני יכול לעשות כעת באופן מועיל", מסיים הרב מרגלית את דבריו.
הרב אהרן מרגלית: "אני השליח של הקדוש ברוך הוא למרתפי הכימותרפיה".
החיים קשים? רק אל תגידו את זה לרב אהרן מרגלית
האזינו להרצאתו המרתקת של הרב אהרן מרגלית, המעניק כלים לשימוש בדמיון מודרך:
לרכישת ספרי הרב אהרון מרגלית למבוגרים ולילדים, לחצו כאן.