שירת הבריאה: שירת השמים – איך נוצר העולם הנפלא שלנו?

שמים אומרים – "השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע" (תהלים י"ט).

 "שמים תכולים, שמש מלטפת, יום נפלא לטיול!".

חשבתם פעם, חוץ מטיול, אלו תובנות לחיים נוכל לקחת מ... השמיים? מהי אותה שירה מדהימה הזועקת מעצם ההתבוננות בהם?

נתחיל בשאלה אחרת. כיצד ניתן לצוות את האדם על אמונה בבורא עולם? הלא האמונה אינה פעולה מעשית, אלא שכלית? אם שכלו של האדם אינו מכיר במציאות הבורא, כיצד נוכל לצוותו על כך?

רבנו אברהם אבן עזרא השתתף בוויכוח פילוסופי עם משורר גדול, כאשר המשורר מציג טיעונים שונים לגרסתו, כי העולם נוצר מ"התפתחות טבעית".

בעיצומו של הוויכוח, כאשר הוצרך המשורר לצאת מהחדר למספר רגעים, ראה ה"אבן עזרא" שעל השולחן מונח דף ובו פתיח משיר שהחל המשורר להלחין, ועדיין לא סיימו.

הרב, שהיה פיקח ומוכשר ביותר, נטל מיד כלי כתיבה והשלים את השיר.

כשחזר המשורר ושאל מי השלים את השיר בצורה כל כך יפה, ענה לו ה"אבן עזרא": "השיר הושלם מעצמו... והנה הפלא שאירע – כשיצאת מהחדר, נכנסה רוח צפונית מהחלון ושפכה את הדיו על הנייר. מהצד השני חדרו קרני השמש, ובעזרת רוח מזרחית עדינה יצרו יחד את האותיות והמילים, ובכך הושלם השיר"...

המשורר ביקש מהרב לענות לו ולהתייחס אליו בצורה רצינית יותר: "וכי נראה לך שאקבל סיפור כל כך מוזר? וכי רוח ושמש יכולות ליצור אותיות ומילים?".

השיב לו ה"אבן עזרא" תשובה ניצחת – "פעולה כך פשוטה של כתיבת כמה שורות, אינך מסוגל להכיל שנוצרה מאליה, ואילו עולם כל כך מופלא, מאמין אתה שנוצר מאליו?".

"פרק שירה" מתחיל בשירת השמים.

בכדי לחוש את האמונה, עלינו בסך הכל להביט כלפי מעלה ולראות את הבריאה המיוחדת, את מערכת השמים המופלאה הסוככת מעלינו. כלשון הרמב"ם – "היאך היא הדרך לאהבתו ויראתו? בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך וקץ, מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לדעת את השם הגדול' (הלכות יסודי התורה ב', ב').  

זוהי בעצם ההבנה העמוקה בציווי על האמונה, הגם שאינה מעשית אלא שכלית.

כי כמו שאף אחד לא יחשוב שמכשיר פלאפון קטן וחכם נוצר מאליו, כך לא יתכן אדם עם שכל בריא, שאינו מבין שמערכת כל כך אדירה אינה נוצרת מאליה. רק עלינו להביט ולחוש כי "השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע".

8 נקודות ותובנות.

1. חכמי ישראל בתלמוד (חגיגה י"ב, ב') נחלקו, אם השמים נבראו תחילה, או הארץ.
2. מדוע נקראו בשם זה? מלשון – "שם מים", או "אש ומים".
3. בשמים ישנם שבעה רקיעים – וילון, רקיע, שחקים, זבול, מעון, מכון וערבות.
4. אחד מגדולי האמוראים בתלמוד, שמואל, אמר שברורים לו כל שבילי הרקיע, כמו שברורים לו שבילי העיר נהרדעא, מקום מגוריו. זאת מכיוון שעל ידי יגיעתו בחכמת התורה, למד מתוכה את כל סודות השמים.
5. השמים נבראו ביום הראשון לבריאה, אך עדיין היו רופפים ולא יציבים, עד שציווה בורא עולם ביום השני "יהי רקיע", והתייצבו.
6. מכאן המקור למושג "יראת שמים": שכך צריכה להיות האמונה והיראה מהקב"ה, יציבה וחזקה כמו השמים, שמאז הציווי נשארו יציבים עד עולם ללא שום שינוי.
7. בתחילת הבריאה היו השמים נמתחים, עד שאמר להם הקב"ה – די! זוהי הסיבה שבגללה נקרא הקב"ה 'שדי', משום שאמר להם די (פרקי דר"א, פרק ג').
8. טמון בכך מסר מדהים – כל אחד ואחת מאתנו מחפש להתרחב ולהימתח עוד ועוד, אך בורא עולם שמבין קצת יותר, אומר לנו די! מציב בפנינו תמרור "עצור"! עד כאן טוב ויפה, אך מכאן ואילך כבר אפשר ללכת לאיבוד בכביש התאוות ולטבוע בים של יצרים.

ספר התורה הוא בעצם המפתח לבניין אישיות מושלם.

נסכם ונאמר כי על ידי התבוננות מתמדת בשמים, נבין שכל מה שאנו רואים כאן למטה בארץ אינו פועל לבד, יש כח רוחני המנהיג ומנווט אותנו מלמעלה.