הנין של יוצר 'שר הטבעות' הוא יהודי שומר מצוות – שמעלה מחזה על השואה בימים אלה

ג'.ר.ר. טולקין, מחברו המפורסם של 'שר הטבעות', היה ידוע בכבוד שרחש ליהודים. כשנשלחה אליו שאלה מגרמניה הנאצית לגבי שורשיו – הנאצים רצו להיות בטוחים שהוא אינו ממוצא יהודי לפני שהם מתירים את הדפסת ספריו – ענה טולקין בזו הלשון: "אני מבין שאתם רוצים לדעת האם אני ממוצא יהודי. אני יכול רק לומר שצר לי על כך שככל הנראה אף אחד מאבות אבותי לא השתייך לעם המחונן הזה".

אבל אם טולקין הצטער על כך שלא היה ממוצא יהודי, לו היה חי היום אולי היה מוצא נחמה בצאצאיו: שניים מהם הם יהודים – ואחד מהם הוא אף יהודי שומר מצוות.

הצאצא הזה של טולקין, שזכה לתשומת לב תקשורתית לאחרונה, הוא ניקולס טולקין, מחזאי ובימאי בן 27 שמעלה בימים אלה מחזה על השואה בשם 'טרזין', המתעד את החיים במחנה המעבר הנאצי טרזין (טרזינשטט) מנקודת מבט של ילדים.

ניקולס טולקין הוא בנו של סימון טולקין, נכדו של ג'.ר.ר. טולקין שעוד זוכר את סבו מקריא לו את הספר. כשגדל, סימון טולקין נישא לאישה יהודיה אמריקאית בשם טרייסי סטיינברג. ניקולס גדל בלונדון, שם עברו להתגורר גם סביו וסבתו האמריקאים. סביו, מרק סטיינברג, היה הראשון שסיפר לו על זוועות השואה. בבית הספר הפרטי הבריטי בו למד, זה לא היה חלק מתוכנית הלימודים.

חינוך יהודי רשמי הוא לא קיבל, על אף שערכו לו בר מצווה. אבל כשגדל, החל לקרוא ביוזמתו ספרים על היהדות, והוקסם ממה שמצא שם. היום הוא שומר שבת וכשרות, ומספר כי הוא ממשיך ללמוד כל הזמן יותר ויותר על המורשת הדתית שלו. בעבר הוא גם ביקר בישראל.

על מחנה טרזינשטט הוא ערך תחקיר במשך חמש שנים, ואף ביקר במקום, אותו הוא מתאר כ: 'מלא רוחות רפאים מהעבר'. המחזה שכתב, על ילדות ששורדות את המחנה בזכות חברותן האמיצה, מבוסס על סיפורים ששמע בעצמו מניצולים שהיו אז ילדים, כמו גם על הספר 'אין פה פרפרים'.

"זו האחריות של החיים לספר את הסיפורים של המתים", הוא אומר. "למרבה הצער, בקרב בני הדור שלי יש אמנזיה לגבי השואה. אנשים פשוט לא רוצים לחשוב על זה".

שמירת המצוות שלו, הוא סיפר בריאיון ל'אש התורה', היא עבורו גם דרך לכבד את זכרם של היהודים הרבים שנרצחו בשואה. "הנאצים החרימו את המסורת היהודית. הם אסרו לחגוג את חנוכה. הם אסרו לשמור שבת. הם שרפו יהודים אחרי מותם במקום לאפשר להם קבורה יהודית. בשואה, ניסו לקחת מאיתנו את המסורות היהודיות שלנו. וכל פעם שאנחנו שומרים עליהם – אנחנו מכבדים את זכרם של אלה שנרצחו".