איך אפשר לגרום לאנשים להפסיק לנצל אותי? הטור של הרבנית חגית אמאייב

שאלה לרבנית, אני מרגישה הרבה מאוד פעמים שאנשים מנצלים את הלב הטוב שלי לרעתי. אני לא אוהבת מחלוקות, ומנסה להימנע מאי נעימויות, ולרוב מעדיפה לוותר על שלי מאשר להתווכח ולהתמקח. העניין הוא שבמצבים רבים אני מרגישה שדורכים עלי ומנצלים את העניין הזה, ואז אני מגיעה למצב בו אני עושה דברים שלא נכונים לי, בגלל אחרים. בסוף אני נשארת עם תחושה מרירה ומעיקה. מה היית מציעה לי לעשות כדי לשנות את המצב המתסכל הזה?

* * *

שלום לך אישה אהובה,

אין ספק שהדברים שאת מתארת פוגשים את כולנו בצורה זו או אחרת, וגורמים ללב להתכווץ ולהסתגר.

עלינו לדעת שבמהות הפנימית ביותר של כל יהודי ישנה משיכה עמוקה ושורשית אל הטוב, אל השלום, אל הרעות, אל האחדות, אל האהבה. והרי ברור ופשוט לכולנו שאף אדם לא פותח את הבוקר עם השאלה: "איך אוכל להזיק היום לאנשים שסביבי?". אלא מה? כולנו, ללא יוצא מן הכלל, נמצאים כל העת במלחמת הישרדות... למלחמה זו ישנן חזיתות רבות:

החזית מול היצר הרע – שמפיל אותנו שוב ושוב לתוך מערבולות ובורות שחורים, שהיציאה מהם דורשת מסירות נפש, יגיעה אינסופית, והרבה מאוד אמונה תמימה.

החזית מול הסביבה – כאשר מצד אחד קיים בנו צורך קיומי להרגיש שייכים ורצויים בעיני אחרים, ומצד שני, פעמים אינספור האנשים סביבנו גוררים אותנו למקומות ולמצבים בהם אנחנו ממש לא מעוניינים להיות, ובהם אנחנו בכלל לא רוצים לקחת חלק.

החזית מול עצמנו – זוהי החזית המורכבת והמאתגרת ביותר! החזית הקריטית הזאת היא שקובעת בסופו של דבר מה יהא עלי בסופו של יום.

ואסביר את דברי האחרונים דרך מספר נקודות בסיסיות ועקרוניות ביותר:

1. אי אפשר לריב עם אחרים, אם לא מתחוללת מלחמה ביני לבין עצמי ("היא אמרה לי... איך היא העזה לומר לי כזה דבר... מה היא חושבת לעצמה..." וכו'...)! כשאדם שלם עם עצמו, אז יגידו מה שיגידו – הוא נשאר מאוזן וקשוב לקולות הפנימיים שמנחים אותו אל כל הטוב הקיים בתוכו.

אני יכולה לספר שבעבר הייתי מוצאת את עצמי רבה ונלחמת על שלי, מול אנשים שכל הזמן חדרו למרחב הטריטוריאלי הרגשי והנפשי שלי. הרגשתי כמו אריה שואג שחייב להרחיק את הפולש. מצבים שכאלה לרוב הביאו אותי "להילחם על שלי", ולבזבז אנרגיות רבות מאוד כדי לנסות להוכיח את צדקתי, שלא לדבר על האנרגיות איתן צריך להתמודד לאחר מכן. עם הזמן גיליתי שזה כ"כ מיותר...

התהליכים שזכיתי ואני זוכה כל העת לעבור, לימדו אותי שיהיה מי שיהיה, ויגיד מה שיגיד, אני בוחרת לנשום עמוק, ובמקום להילחם מחוצה לי, לעצום עיניים, להתבונן, ולהשכין אהבה ושלום ביני לבין עצמי.

2. אנשים יכולים לנצל אותי אך ורק אם אני לא נאמנה לעצמי! נאמנות לעצמי משמע להכיר מה נכון או לא נכון בעבורי, להכיר באמת הפנימית המדויקת לי, ולא לעבור על העקרונות החשובים לי בעבור שום אדם או עניין שבעולם.

יש לציין שאדם שנותר נאמן לעצמו, גם מול לחצים ובקשות חוזרות ונשנות מהסביבה, זוכה שהאמת הפנימית שלו תפרוץ החוצה, וכידוע: "דברים שיוצאים מן הלב נכנסים אל הלב", וממילא תשפיע האמת הטהורה שלו גם על אחרים.

3. אף אחד לא יכול לדרוך עלי חוץ ממני! ברור לי שהאמירה הזאת עשויה לעורר התנגדות פנימית ותחושה לא נוחה, אולם אדם שמכיר בערך של עצמו באמת ובתמים – כלומר יהודי שמבין שהוא אהוב, יקר, בן מלך, רצוי ושייך תמיד, לא מרגיש צורך לקבל ולשאוב את הערך העצמי שלו מאחרים...

וכעת אבקש לערוך ניסוי קצר, לא לפני שאקדים ואומר שלאחר קריאת דברי הבאים, אבקש לעצור לזמן קצר את המשך קריאת התשובה, ולגשת לביצוע הניסוי מול הראי.

התרגיל הוא כזה:

עמדי מול הראי והביטי על עצמך, כאשר את מישירה מבט היישר אל תוך עיניך המשתקפות אליך.

כעת אמרי לעצמך כמה שיותר מילים טובות ומעצימות. לדוגמה: אני טובה... אני מתוקה... אני יקרה... אני חשובה... אני אהובה... אני מדהימה... אני מוצלחת... יש בי כוחות עצומים!

לאחר שסיימת לעשות כן, שימי לב איך הרגיש לך ביצוע התרגיל... מה הרגשת ברגע בו הסתכלת לעצמך בעניים, איך חווית את הרגע בו את מנסה לומר, או אומרת לעצמך מילים מעצימות שכאלה...

רשמי את תחושותיך ביומנך או בדף נייר שילווה אותך מעתה בארנקך.

כעת אגלה שהמסקנות של הניסוי הנ"ל הינן כדלקמן:

1. רוב בני האדם מרגישים מאוד לא בנוח להביט לעצמם בעיניים, שבעצם מגלות את הנשמה. רובנו מרגישים נבוכים אל מול הנשמה הטהורה שפועמת בנו, משום שאנחנו כ"כ רגילים בהתעסקות בשלילי, אל מול הטוב המתפרץ והשופע ממנה. אנחנו מעדיפים להסיט מבט מאשר להבחין בכל הטוב הקיים.

2. לרובנו קשה מאוד לומר לעצמנו מילים טובות, מעצימות ומפרגנות – מה שמביא אותנו לרצון בלתי מודע שאחרים ימלאו את החלל הזה, שאנחנו בעצמנו "לא מסוגלים" למלא. החדשה המרעישה היא שאם אני לא יודעת להיות טובה לעצמי, על כל המשתמע מכך, אני לא אשמע ולא אזכה לכל הטוב גם מאחרים, שכן החיישנים שלי ימשיכו להיות מכוונים לקליטת תחושות ואמירות שליליות.

3. אם אני לא באמת יודעת להיות טובה אלי, האנרגיה דרכה אני פועלת, משודרת החוצה וגורמת לאנשים שסביבי לנהוג איתי בדיוק באותו האופן...

להיות טובה לעצמי זה אומר לדעת לשים גבולות, לעצמי ולאחרים, וכל זאת באהבה ובלי מלחמות. כמו כן, לקבל את עצמי בטוב עם שלל החלקים המרכיבים אותי – אלו הטובים כמו גם אלו הדרושים תיקון. וכמובן, לדעת לחייך אל דמותי המשתקפת אלי דרך הראי, ולהעניק לעצמי את כל הפרגון והטפיחות על השכם להם אני זקוקה.

אסיים את דברי אלה ואומר לך, יקרה, שתמשיכי לפעול דרך הלב הטוב והטהור שזכית שיפעם בקרבך, ויחד עם זאת, למדי להציב גבולות ברורים ובלתי ניתנים לפריצה בינך לבין עצמך, על מנת שתוכלי להציבם אל מול אחרים.

ואחרון חביב – בל נשכח שכל סיטואציה ומאורע שמתרחש בחיינו הינו מסר אישי בעבורנו מאת הבורא יתברך, שמשגיח ומנהל את כל המציאות בכל רגע ורגע. ומכיוון אין כל רע יורד מלמעלה, אזי כל מה שקורה בחיינו הוא אך ורק טוב גמור! ובתוך המציאות הזאת עלינו לבנות יסודות איתנים, המשלבים חסדים וגבורות – דינים (גבולות) ורחמים (נתינה ואהבה), שזוהי בדיוק עבודת המידות לשמה נשלחנו לזה העולם.

ברכה והצלחה בכל מכל כל!

שלך באהבה,

חגית אמאייב

חגית אמאייב הנה יועצת בכירה מטעם מחלקת שלום בית בהידברות. לפניות למחלקה - 073-222-1310 או במייל  shimonb@htv.co.il

לרכישת הספר וקלפי הטיפול של הרבנית חגית אמאייב בהידברות שופס, לחצו כאן.