משלי

"אל תמנע טוב מבעליו בהיות לאל ידך לעשות"

ביאור הפסוק "אל תמנע טוב מבעליו, בהיות לאל ידך לעשות" (משלי ג כז). עצות משלמה המלך, החכם באדם

(איור: אבישי חן)(איור: אבישי חן)
אא

אל תמנע מלעשות טובה לאדם מסוים כאשר יש באפשרותך להיטיב לו

לפעמים האדם מתלבט: כאשר מישהו מבקש את עזרתי, האם עלי לעזור לו, או שאולי כדאי להתחמק?. יתירה מכך במידה ולא בקשו ממך עזרה, אבל אתה יודע שאתה יכול לעזור, האם להציע את עזרתי או עדיף להיות 'ראש קטן'; כל עוד שלא בקשו אני לא יציע את עצמי?

בפסוק זה בא שלמה, וקובע נחרצות באופן שלא משתמע לשתי פנים "אל תמנע טוב מבעליו בהיות לאל ידך לעשות" אם אתה יכול לעזור, תעזור ואל תתמהמה. אל תכניס לכאן שיקולים כאלו או אחרים ואל תחשוב שזה פחיתות כבוד כלפיך.

 

דוגמה עצמית:

הראשון שנקט בגישה זו, היה לא אחר מאשר בורא העולם עצמו. הוא לא היה חייב לברוא את בני האדם, אבל הוא החליט שכן לברוא את בריותיו בכדי להיטיב להם. אמנם גם אז, הוא יכל להמציא לבני האדם רק את צורכי המחיה הבסיסיים שבעזרתם יהיה ניתן לקיים חיים. אך הוא לא הסתפק בכך "אל תמנע טוב מבעליו בהיות לאל ידך לעשות", הוא ברא בעולמו אין ספור דברים אשר לא נועדו לצורך קיום בסיסי גרידא אלא שנועדו לצורך 'פינוק' והטבה לבני האדם[1], למרות שבלעדיהם גם היינו מסתדרים ולא היינו מרגישים בחסרונם כגון סוגי פירות במגוון צורות צבעים וטעמים, תבלינים שונים ומיוחדים, אין ספור ריחות מענגים, נופים מדהימים, אוקיינוסים וימים, ועוד כהנה וכהנה.

אברהם אבינו המשיך בעקבות הבורא, הוא היה חפץ להיטיב לבריות ולחלוק עמהם את כל הטוב אשר קיבל מבוראו, "יוצא ומהדר בעולם וכשימצא אורחין מכניסן בתוך ביתו. את שאין דרכו לאכול פת חטין האכילהו פת חטין, את שאין דרכו לאכול בשר האכילהו בשר ואת שאין דרכו לשתות יין השקהו יין (כלומר שהיה מאכיל ומשקה את הבריות יותר מכפי שהיו רגילים להם). ולא עוד אלא עמד ובנה פלטרין (היכלות) גדולים על הדרכים והניח שם מאכל ומשקה וכל הבא ונכנס אכל ושתה וברך לשמים לפיכך נעשית לו נחת רוח. וכל שהפה שואל (כל מה שהיה רוצה האדם) מצוי בתוך ביתו של אברהם שנאמר 'ויטע אשל בבאר שבע' (בראשית כ"א ל"ג)"[2]

כאשר אברהם ראה שהוא מושפע בכל טוב, הוא הבין שזה לא נועד לצורכו גרידא כי הוא יכול היה לחיות את חייו בהרווחה גם אם היה לו הרבה פחות ממה שיש לו כעת. אם כן, אמר אברהם,  ניתן לגרום גם לאחרים ליהנות מכל השפע שהוא עצמו קיבל. אמר ועשה ולא מנע מאחרים כל עוד יש באפשרותו לתת להם.

 

הרכב לא מתניע

אתה הולך לתומך ברחוב ורואה מישהו שמנסה להתניע את רכבו אבל לשווא, זה פשוט לא הולך לו, הרכב לא מגיב. במקום שהלה ימשיך להיות מתוסכל, שכן הוא אינו יודע מה הבעיה ובמקום שיעביר את זמנו לשווא בניסיונות נואלים, "אל תמנע טוב מבעליו" אומר שלמה המלך. אתה שיודע מה הבעיה ברכב, תציע לו כבלים במידה ויש לך או שתאמר שכל הבעיה היא שצריך להחליף מצבר. הוא יודה לך על זה, ואתה זכית לגמול עמו חסד.

או אפילו בדבר פשוט יותר: אם אתה רואה מישהו  שמנסה להחנות את רכבו, אך הוא לא כ"כ מצליח. אולי הוא נהג חדש, או אחד שלא כ"כ מוכשר בחניות, למה שלא תדריך אותו ותעזור לו; 'הגה ימינה' , 'הגה שמאלה', והכל יבוא על מקומו בשלום - "אל תמנע טוב מבעליו".

 

למה התכוון המחבר?

לידך יושבים שני אנשים הלומדים יחד, הם מתווכחים ביניהם על הנושא הנלמד. כמה נחמד יהיה אם תפנה אותם למקור הוויכוח (במידה ואתה יודע) או תסביר להם את הנושא השנוי במחלוקת. במקום לומר "שיסתדרו ביניהם, גם לי אף אחד לא עזר כשלמדתי זאת", מציע שלמה המלך "אל תמנע טוב מבעליו" עזרה זו תהפוך את אישיותך למהות טובה ונעלה יותר.

 

נפגשים בסופר

את נמצאת בקניות בסופר עם עגלה עמוסה בכל טוב. והנה גם שכנה שלך עורכת שם את הקניות. את יודעת שהיא ללא רכב, כעת היא תסחוב הכל לביתה במאמץ רב. "אל תמנע טוב מבעליו בהיות לאל ידך לעשות", למה שלא תציעי לה; "שכנתי היקרה, את מוזמנת להצטרף איתי לבית". הרי גם ככה את נוסעת לאותו כיוון, חסד זה לא יעלה לך בהוצאות מיותרות, האם לא חבל לפספס הזדמנות זו?. בתורה נאמר "כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו עזוב תעזוב עמו"[3] אם התורה חסה כ"כ על צערה של הבהמה וצוותה עלינו להקל עליה מהמשא הכבד המונח עליה, קל וחומר שהתורה חסה על צערם של בני אדם ואם רואים יהודי מתאמץ, ובנקל אפשר לעזור  לו, למה לא לעשות כן?

 

שני מקומות חנייה

החנית את הרכב, וכאשר אתה יוצא ממנו אתה מבחין, שבצורה הנוכחית שחנית תפסת שני מקומות חנייה. ייתכן שאתה נמצא במקום שלא מקבלים דו"ח על צורת חנייה שכזו, אבל עליך לדעת שברגע זה אתה מונע טוב מבעליו, קרוב לוודאי שאדם אחר ירצה גם לחנות, ובגללך הוא לא ימצא חנייה. אם תחזור שוב לרכב, תסדר מעט את צורת החנייה, הרווחת זכות עצומה - דאגת לזולת, וריחמת על הבריות. כעת הנך משכמך ומעלה.

 

הלוואה

אם אתה מכיר מישהו שזקוק להלוואה, ואצלך יש כסף שכרגע הוא ללא שימוש, תזכור את דבריו של שלמה "בהיות לאל ידך לעשות". במקום שהכסף סתם ישב אצלך ללא הועיל, תוכל לעשות חסד עם הבריות לבינתיים יש בני אדם הזקוקים לו. תלווה אותו לחברך (כמובן מבלי לסכן את כספך, תדאג לערבון או משכון) אם עשית זאת, אתה כבר לא אותו אדם, התעלית רבות במעלתך הרוחנית.

 

מבעליו

המילה 'מבעליו' טעונה הסבר, שהרי לכאורה היה יותר מתאים לכתוב "אל תמנע טוב מרעך". הסיבה לכך היא, שגם כאן טמון לימוד מיוחד ומסר שאותו מעביר לנו שלמה המלך; 'טובה מבעליו', פירושה לעשות טובה למי שראוי לאותה טובה, כגון לחלוק כבוד למי שראוי לכבוד או לעזור למי שראוי לעזור לו. אם אדם חולק כבוד או עוזר למי שאינו ראוי לכך כגון לרשע או לאחד שאינו הגון, אין הוא נקרא 'בעלים' לאותה הטבה, אדרבה אם תטיב לאחד שכזה, תגרום נזק, שכן אנשים יחשבו עליו שהוא מי שאינו, ולא יזהרו ממנו, ובסופו של דבר עלולים להיכוות בגחלתו.

ונבאר את הדברים: אם אדם מבקש ממך שתקח משלוח למישהו שגר בעירך, אז מדוע לא? עשה זאת, שהרי גם ככה פניך מועדות לשם. אך אם המשלוח מכיל סמים או כלי נשק ודאי שאין הוא ראוי לאותה טובה, אחד כזה לא נכלל בקטגוריה של 'בעליו', אנשים יפגעו מהסמים או ימותו מכלי הנשק, וגם אתה עלול להסתבך בצרות צרורות על לא עוול בכפיך.

לארח אנשים שאין להם היכן לשהות זו מצווה גדולה. אבל אם ירצה להתארח אצלך פושע מסוכן שזה עתה ברח מכותלי בית הסוהר, גם אם כעת הוא מתחנן לפניך ורחמיך נכמרים עליו, אסור לך להסכים לכך כי אין הוא ראוי לאותה טובה, הלה מהווה סכנה לבריות ומקומו מאחרי סורג ובריח.

 

לא על חשבון המשפחה

'בהיות לאל ידך לעשות'. פירושו שכל העניין והמעלה שיש בעשיית חסד לאחרים, זה דווקא כאשר מתאפשר לעשות אותם מבלי שיפגעו מזה הוא או משפחתו. אבל אם כתוצאה מעזרה לאחרים, יינזקו בני משפחתו ויחסר מהם, אין זו הדרך הרצויה אלא זו דרך האכזריות ולא דרך הרחמנות.

זוג שכעת לא כ"כ מסתדרים ביניהם, ואתה רוצה להשכין שלום ביניהם. נכון זו מעלה עצומה ללא ספק, וייתכן שיש לך גם את הכישורים המתאימים לכך. אבל אם כתוצאה מזה אתה תצטרך לאחר לביתך או לבטל תוכניות משפחתיות, דבר שיגרום ריב בינך לבין רעייתך. אם כן עזרה זו אינה בגדר של 'בהיות לאל ידך לעשות', עליך להמנע ממעשה זה ולחפש הזדמנות אחרת באופן שהדבר לא יתנגש בדברים אחרים העומדים על הפרק, וזאת כדי שלא תצא שכרך בהפסדך.

כמו כן אם פנה אליך אדם שזקוק לעזרה כספית, אזי אם יש לך אפשרות לעזור לו - עשה זאת. אבל אם בשביל לעזור לו, תצטרך אתה ללוות מאחרים באופן שייתכן ואתה בעצמך תסתבך, אם כן כדאי להמנע מזה, כי נכון לעכשיו, אין זה נקרא "בהיות לאל ידך לעשות".

דוגמא נוספת, חברך מחפש מישהו שישאיל לו את רכבו. אמנם אתה נדיב לב ובעל חסד וברצונך לעזור לו, אתה מוכן להשאיל לו את רכבך בשמחה. אך ראשית תוודא שיש לך ביטוח המכסה עליו, אלמלא זאת ייתכן שחלילה תהיה תאונה כלשהי וחברך יאלץ לשלם פיצויים גבוהים לנפגע במשך שנים רבות, הטובה שעשית לו תהפך לו לרועץ.

 

אל תהיה צר עין

פן נוסף החבוי בפסוק זה בא לומר שגם אם אינך עושה בעצמך טובה עם חברך, מפני שאין באפשרותך, מאיזו שהיא סיבה, תהיה אשר תהיה. אך אתה רואה את חברך שהוא דווקא כן  מעוניין לעשות טובה עם אותו חבר.  גם כאן אומר שלמה 'אל תמנע טוב מבעליו' - שלא תהיה עינך צרה בטובתו של מישהו אחר, אל תניא את חברך מלעשות עמו חסד. גם אם אתה מרגיש קנאה או שאתה חושב שהלה מקבל על חשבונך. בא שלמה ואומר, הדבר הגדול ביותר שאתה יכול לעשות כעת זה לשתוק ולא לומר דבר, תן לחברך לעשות טובה עם אחרים, תזכור את הכלל שנאמר בתלמוד 'אין אדם נוגע במוכן לחבירו אפילו כמלא נימה[4]', הסר דאגה מלבך אתה לא תינזק מזה.

 

הנמשל 

'בעליו' זה גם משל לנשמתו של האדם, שהרי כל אדם הוא בעלים על נשמתו. החסד הגדול ביותר שתוכל לעשות עם נשמתך זה לזכות אותה לחיי הנצח ע"י  קיום חוקי האלוקים ושמירת מצוותיו אשר צווה את העם הנבחר הכתובים בספר התורה. "בהיות לאל ידך לעשות" ואם יש לך אפשרות לגרום טובה לנשמתך (ולמי אין כזו אפשרות?) למה שלא תעשה כן? הרי אתה הוא הראשון שתרוויח מזה.

ואם כבר אתה זכית ללכת בדרכיו של הבורא, ואתה יודע שיש לך את היכולת והכישרון ללמד זאת גם לאחרים, למה שלא תעשה זאת. הם יודו לך על דבר זה לעד, למדת אותם להכיר את ה' ואת תורתו.

כאשר אברהם עשה זאת ולימד את האנשים לעזוב את דרכיהם הנואלות בעוד היותם עובדי עבודה זרה, נאמר בתורה "ואת הנפש אשר עשו בחרן"[5] "והלא כל באי עולם אינם יכולין לבראות אפילו יתוש אחד ומה תלמוד לומר ואת הנפש אשר עשו בחרן?  מלמד שהעלה עליהם הקדוש ברוך הוא כאלו עשו אותם". (אבות דרבי נתן א פרק יב) כלומר כיוון שהאדם מורכב משני חלקים, גוף ושכל. ומוסכם לכל שהחלק העיקרי של האדם מתבטא בשכלו, אזי שינוי דפוס מחשבה, כמותו כיצירת אדם חדש. אם אתה יכול לזכות גם אחרים בחיי הנצח, אזי אל תמנע טוב מבעליו בהיות לאל ידך לעשות.

לרכישת הספר על מפתחות "משלי" – הקליקו כאן

 

[1] תוספות ברכות ל"ז א ד"ה "בורא נפשות"

[2] מסכת אבות דרבי נתן נוסחא א פרק ז

[3] שמות כ"ג ה

[4] יומא לח עמוד א

[5] בראשית יב ה

תגיות:משלישלמה המלך

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה