נמאס לכם מחתולי הרחוב? תאשימו את המצרים הקדמונים

גם מי שלא מגדל חתול בביתו נתקל בחתולים לעיתים קרובות: כשהוא משליך אשפה, כשהוא הולך ברחוב, ולפעמים אפילו – באופן בלתי צפוי – בביתו שלו. אם אתם מאלה שלא ממש אוהבים את המפגשים עם חתולים, חוקרים בלגיים מצאו לכם את מי להאשים. המצרים הקדמוניים, הם אומרים, הם אלה שאחראים לכך שחתולים נמצאים בכל מקום – ולא מתכוונים לעזוב בעתיד הקרוב.  

קלאודיו אוטוני וחבריו בחנו את ה- DNA מעצמות, שיניים, עור ושיעור של יותר מ-200 חתולים שנמצאו באתרים ארכאולוגיים במזרח התיכון, אפריקה ואירופה. מדובר בממצאים בני כמה מאות עד כמה אלפי שנים. הניתוח הגנטי גילה שכל החתולים הללו – חתולים מבוייתים כולם- הם צאצאים של חתול הפרא האפריקאי שחי במזרח התיכון ובצפון אפריקה. ומי היו הראשונים לביית את החתול הפרא הזה? חקלאים שהתגוררו באזורים אלה. החוקרים משערים שחתולי פרא נמשכו לישובים חקלאים במצרים בגלל שפע העכברים שהתרוצצו בהם, והאיכרים מצידם קיבלו את פניהם בברכה כדי שיפטרו אותם מהמזיקים.

ההתישבויות החקלאיות הללו לא היו דווקא במצרים. למה מאשימים, אם כן, דווקא את המצרים בתפוצת החתולים בעולם?

אוטוני מסביר כי מצרים היתה מרכז סחר עולמי. כשהגיעו אליה חתולים מבוייתים מאתרים אחרים, היא התחילה עד מהרה לשלוח אותם לכל חלקי תבל המוכרים אז, שכן הספינות המצרים התעקשו לקחת איתם חתולים כדי שיאכלו את העכברים המצויים בספינות. באופן זה חתולים הגיעו לחלקים גדולים של דרום מערב אסיה, אפריקה, ואירופה. עצמות של חתולים עם חותמת מצרית נמצאו אפילו באתרים ויקיגים על שפת הים הבלטי. אחרי תפוצה נרחבת כזו, כמובן, דינו של החתול נחתם: הוא הפך לחיה נפוצה בכל העולם המיושב – כפי שהוא אכן ממשיך להיות עד היום.