"מכל משמר נצר לבך כי ממנו תוצאות חיים"

הדבר החשוב ביותר שיש לשמור עליו הוא שכלו של האדם, מפני שעל ידי שכל ישר ובריא יעביר האדם את חייו בעולם הזה באופן האידיאלי ביותר בכל עת ובכל מצב

ישנם הרבה דברים שבני אדם שומרים עליהם. יש אחד ששומר על רכבו שלא ייהרס ולא יישרט. ויש אחד ששומר על בריאותו, מקפיד לאכול מאכלים בריאים ומזינים, נמנע ממאכלים מזיקים ומתעמל באופן תדיר. והאחר שומר על כספו. השאלה הנשאלת היא על מה יש לשמור יותר מכל, מהו הדבר החשוב ביותר בעולם שיש לשמור עליו?

התשובה שאומר שלמה המלך היא "מכל משמר נצור לבך", כלומר את השכל שלך. אל תתן אפשרות לכל דעה והשקפה ששמעת לשנות את העקרונות הטובים הנטועים בתוכך. ישנם מקומות יוקרתיים שלשם לא מכניסים כל אחד, יש סוג של סלקציה,  בדיקה ביטחונית ומהותית האם אותו אחד רשאי להכנס למקום זה, והאם הוא עומד בקריטריונים הדרושים.

כך גם בנוגע לשכלו של האדם, עליך להחליט להציב קריטריונים ואמות מידה הבנויים על פי מידותיך והשקפותיך ובהתאם לכך להחליט מה להכניס לשכלך ומה לא. אל תכניס לכספת של המוח דברים לא רצויים, העלולים לגרום נזק מידי או בבוא הזמן נזק לטווח הרחוק.

נאמנות למשפחה

נמחיש את הדברים: ישנם אנשים שנאמנות למשפחה לא נמצאת בראש מעייניהם, הם אוהבים להיות בכל מיני מקומות מפוקפקים, ודיבורם נסוב תדיר על דברים שלא הכי ראויים..

אם אדם ימצא בחברתם, קרוב לוודאי שהשקפותיהם הקלוקלות ישפיעו גם עליו ויחלחלו לתוך תודעתו, מפני ש"דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו וחבריו ונוהג כמנהג אנשי מדינתו..."[1]. דברים שבעבר נראו לו לא כ"כ טובים ורצויים, עלולים לקבל לפתע פן חדש של היתר. ודברים שלא העז מעולם לעשותם, הופכים להיות ברי קיימא. אם תסתובב בחברתם ולהפנים את השקפותיהם אתה עלול יום אחד להיתפס על חם ולאבד את המשפחה שלך, כל חייך ועמלך יירדו לטמיון.

שימוש בכח ואלימות

ישנם סוגי בני אדם שמקובל אצלם לסיים כל וויכוח באלימות קשה, בהרבה מן הפעמים זה גובל ממש בסכנת חיים. בעבר הלא רחוק, באוניברסיטאות מכובדות ברחבי העולם צלקת בפנים כתוצאה מדו קרב הייתה נחשבת לאות של כבוד. 'נצור לבך' אומר שלמה המלך . אם תלמד זאת מהם, ותשתמש גם אתה באלימות, ייתכן שגם חייך שלך יהיו יום אחד בסכנה.

חשוב לציין שעצם ראיית הנהגות קלוקלות ביכולתם להשפיע על נפשך והלך מחשבתך. לעומת זאת אם תהיה מצוי בקרבת אנשים רבי מעלה, שלא יוצאים מכליהם בקלות יתירה, וביכולתם גם להבליג, אזי אתה תושפע מהתנהגות זו וקרוב לוודאי שברבות הימים גם אתה תתנהג באופן זה. 'מכל משמר נצור לבך' - עליך לעשות הכל כדי לשמור על מחשבותיך.

מרוץ מכוניות

יש צעירים שנוהגים לערוך מרוץ מכוניות בכביש - מי שנוהג במהירות גבוהה יותר ועושה עקיפות מסוכנות יותר - נחשב "גבר". חייהם של הרבה צעירים כבר נקטפו באיבם כתוצאה מדרך מחשבה הרסנית זו. ללחץ החברתי ולתדמית כיצד אני נראה בעיני החברה יש השפעה גדולה באופן נרחב כל כך, עד שקשה לדמיין את עוצמתה, וגם בחורים טובים ותמימים עלולים ליפול ברשת זו ולסכן את חייהם. לכן כאשר אתה בא לברר את החברה שבה תימצא, כדאי מאד שתבחר בחברה המאמצת לחיקה תחביבים פחות מסוכנים.

היחס לילודה

ישנם סוגי חברה, במיוחד מודרניות ששם לא נהוג להרבות בילודה, ילד אחד או שתים זה די והותר. העצלנות הטמונה בחיקם והרצון להסיר מעצמם את הטורח ואת העול הטמון בגידול ילדים גורם להם לחשוב כך. מי שימצא בחברתם קרוב לוודאי שגם הוא ילך בעקבותם, הרי הוא לא ירצה להיות יוצא דופן ולהתבייש כאשר ילדיו הרבים מתרוצצים סביבו.

זאת בניגוד גמור להשקפה האלוקית שכבר בתחילת יצירת האדם נאמר "ויברך אותם אלוקים ויאמר להם אלוקים פרו ורבו ומלאו את הארץ"[2]. ריבוי ילודה מהווה ברכה לעולם וברכה לאנושות כולה לעולם לא תדע מהי הברכה הטמונה בכל ילד ומהו האופן שבו הוא יתרום את חלקו לעולם. ישנם מקרים רבים שבהם נמנעה הפלה ברגע האחרון, וברבות הימים נתגלה הילד הזה כברכה לעולם; מוסיקאים גדולים, אנשי מדע, אנשי רוח דגולים, חוקרים וממציאים וגם ראשי מדינות שגרמו לשינויים שלמים ומהותיים בהיסטוריה. "בבוקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך כי אינך יודע איזה יכשר הזה או זה ואם שניהם כאחד טובים"[3]. ואכן ישנם סוגי חברה ומדינות (שחלקם עשירות מאד) שחפצים בדרך זו של ריבוי ילודה.

גם כאן באפשרות האדם לבחור את מקום מגוריו וחברת האנשים שבהם הוא נמצא, על פי ההשקפות הרצויות ביותר. אף על פי שייתכן שמצד המיקום והקרבה למקומות הנגישים לך אין הדבר נח כל כך, אבל בשיקול הכללי אם תשווה מה כנגד מה, היתרון לעומת החסרון, אין ספק שהיתרון להמצא בחברה בריאה עולה על כל שאר השיקולים האחרים, יהיו אשר יהיו.

קדושת החיים

כאשר האדם נמצא בחברה פושעת ששם חיי אדם הם דבר של מה בכך, סכינים ושימוש בכלי נשק מסוכנים הם דבר נפוץ . סכסוכים נפתרים בקלות - לחיצה קטנה על ההדק  וכבר אין יותר עם מי לריב. אם אתה נמצא בקרבתם, גם אם אתה לא נוהג כמותם, עצם ראיית המעשים חודרים לתוך לבך גם מבלי שתרצה, הזלזול בקדושת חיי האדם הולכים וגוברים.  החיוב בהכרת גדלות האדם "כי בצלם אלוקים עשה את האדם"[4] והציווי על שמירת חיי האדם  מקבלים ערך מופחת. לכן בראש ובראשונה יש להתרחק מכאלו אנשים.

ישב בדד

החיוב לשמור על השקפות נכונות וטובת מהותי, עד כדי כך שכתב הרמב"ם שעדיף לחיות לבד תוך שהוא מרוחק מחברת בני האדם מאשר להיות מושפע מחברה קלוקלת  "וכן אם היה במדינה שמנהגותיה רעים ואין אנשיה הולכים בדרך ישרה ילך למקום שאנשיה צדיקים ונוהגים בדרך טובים, ואם היו כל המדינות שהוא יודעם ושומע שמועתן נוהגים בדרך לא טובה כמו זמנינו, או שאינו יכול ללכת למדינה שמנהגותיה טובים מפני הגייסות או מפני החולי ישב לבדו יחידי כענין שנאמר ישב בדד וידום, ואם היו רעים וחטאים שאין מניחים אותו לישב במדינה אלא אם כן נתערב עמהן ונוהג במנהגם הרע יצא למערות ולחוחים ולמדברות, ואל ינהיג עצמו בדרך חטאים כענין שנאמר מי יתנני במדבר מלון אורחים."[5]

מהסיבה הזו, הציווי הראשון שאמר ה' לאברהם אבינו היה "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך­"[6], גם אדם גדול כאברהם היה מוכרח לעזוב את בית אביו ואת עירו כדי שיוכל להתנתק מן ההשפעות השליליות המצויות שם, על מנת שתהיה באפשרותו את היכולת להתקרב לבורא ולהכירו ביתר שאת[7].

חינוך הילדים

ואם במבוגרים הסכנה והשפעת החברה היא כל כך גדולה, קל וחומר בילדים. כל מה שהילד רואה ושומע בקטנותו הופך להיות חלק  מהאישיות שלו בקלות יתירה ובמהירות. על ההורים להקנות לילדיהם את ההשקפות הטובות ביותר שניתן להקנות, ולוודא היטב מה הם ומי הם המשפעים על הנפש של ילדם, מה מחלחל למוחם הצעיר ע"י החברים, המדיה והספרים.

בלשון התורה הילדים נקראים בשם 'בנים' (שזה שם שכולל גם את הזכרים וגם את הנקבות[8]), המילה 'בן' היא מלשון בניין, כי אצל הילד ובעקבותיו אצל האדם המבוגר, מהות הנפש וההשקפה נבנים נדבך אחר נדבך ושלב אחר שלב בהתאם למציאות הסובבת אותם במשך ימיהם, ובפרט בימי הקטנות שהנפש היא צעירה וקליטה לקבל כל דבר. מסיבה זו החיוב לשמירה על מחשבתיו של הילד היא גדולה שבעתיים, בטרם ייטמעו בקרבו הדעות הבלתי רצויות ויהפכו להיות חלק ממנו, מאישיותו.

הסכנה הגדולה

החשוב מכל הוא להתרחק מפני אנשים ששכלם מורעל בכפירה "פגוש דב שכול באיש ואל כסיל באולתו"[9], זהו דבר מדבק. נכון שאדם הבקיא במכמני העולם ובמכמני התורה יודע להוכיח את אפסיותם של שיטות הכפירה. אבל מי שלא בקיא בנושא - עלול להיסחף והדעות הכוזבות וההרסניות עלולות להטמע בו. שלמה המלך הזהיר זאת בעצמו במקום אחר באמרו "כל באיה לא ישובון"[10]-זוהי דרך שמובילה לפריקת עול ולשילוח של היצרים ללא רסן, שקשה מאד להתנתק ממנה לאחר שכבר טעם האדם טעם חטא[11]. 

לרכישת הספר על מפתחות "משלי" – הקליקו כאן