"דאגה בלב איש ישחנה ודבר טוב ישמחנה"

אדם שיש דאגה בלבו ורוצה להפטר מדאגה זו, עליו למעט בחשיבותה של אותה דאגה ובחשיבות של השלכותיה. ויחשוב על דברים טובים שיגרמו לו לשמוח.

דאגה הינה מידה ייחודית לבני האדם. וכמו כל המידות גם היא נוצרה לצורך מטיב - לסייע לאדם ולחיות את חייו כשורה. בזכות הדאגה האדם שומר על בריאותו, ועל בריאות ילדיו ומשפחתו כי הוא דואג פן יחלו. מונע עצמו מסכנות כי דואג פן יקפח את חייו. משתדל לא להיות חייב כסף לאחרים פן חלילה יצא עליו שם רע. ובזכות הדאגה הוא גם משתדל להבטיח את עתידו הכלכלי, לימי המחסור או לעת זקנה, וכיוצא בזה. ובפן הרוחני הדאגה לחיי הנצח, לזמן שבו תצא הנשמה מן הגוף, גורמת לאדם לשפר את מעשיו ולהימנע מעבירות.

אמנם דאגה שאינה במקומה, קשה מנשוא;  " 'ונתן עול ברזל על צוואריך'[1]- אמר רבי אלעזר זה הרעיון"[2]. כלומר אדם ששקוע במחשבות רבות המדאיגות אותו, הרי הוא כמי שנתון תחת עול ברזל. עול הברזל מכביד מאד ומגביל מאד וגורם ייסורים גדולים לאדם. כך גם הדאגות מגבילות ומצמצמות את ישוב הדעת של האדם וגורמות לו לייסורי נפש גדולים.

מה עושים עם הדאגה?

 מי מאתנו לא דואג לפעמים? כאשר אדם דואג, הוא לא מוצא רגע של מנוחה, הדאגה מנקרת במוחו באופן כפייתי ומכלה את גופו מנפש ועד בשר. האם יש פתרון כלשהו כיצד להתמודד עם הדאגה? האם יש אפשרות לגרום לדאגה להעלם, או לפחות לגרום שהיא לא תנקר במוחו של האדם, ותהיה לו קצת מנוחה ממחשבות טורדניות אלו? תשובה לשאלות הללו עשויות לסייע רבות לבני האדם ולהקל על סבלם.

להעלות או להוריד

ובכן, לשמחתנו שלמה המלך לא חסך עצמו מלדון גם בסוגיה זו, ושלח לנו פנינים מחכמתו כיצד ומה יעשה האדם כנגד הדאגה והאופנים בהם ניתן להתמודד איתה.

ראשית עלינו להקדים ולדעת שבקרב האדם ישנם באופן מובנה את כל סוגי המידות כגון הגאווה הענווה הקנאה והתאווה וכדומה. ועוד עלינו לדעת שכאשר עולה במחשבתו של האדם מחשבה מסוימת, יש בכוחו להתעמק במחשבה זו ולחשוב עליה זמן רב, ומאידך גיסא יש באפשרותו להסיח דעתו ממנה. לדוגמא ניקח את  מידת החמדה; חברך הזמין אותך לסעודה אצלו בבית. התרשמת מאד מהבית וראית שיש לחברך בית יפה, מושקע להפליא וגדול, בעוד שלך אין כזה בית, להפך הבית שלך הוא קטן וישן וכלל לא משופץ.

כעת יש באפשרותך לחשוב בשני אופנים שונים, אתה יכול לקנא ולחשוב לעצמך 'למה בעצם שגם לי לא יהיה כזה בית, שיעשה רושם על כל הבאים אלי?' ואז אתה תחיה בצורה אובססיבית כיצד ואיך להשיג את מבוקשך, כיצד להשיג תקציבים, הלוואות, הכנסה נוספת ורדיפה אחרי בעלי מקצוע. ישנם אנשים שמרוב חפצם להשיג דבר מסוים, התאווה והתשוקה מכוננת בלבם עד שיחלה כל גופם אם לא ישיגוהו, ועלולים לסכן את חייהם[3]. אך מצד שני אתה יכול לחשוב, 'הרי ממילא אין באפשרותי לקנות בית שכזה, צריך לקחת הלוואה גדולה מן הבנק, ובנוסף ההוצאות של אחזקת בית שכזה הם גדולות. ואילו הכנסתי החודשית היא די מצומצמת, לא כדאי להשתעבד כל החיים בשביל עוד כמה מטרים של בלוקים ושל אבנים!' ובמחשבה זו אתה מפסיק לחשוב על הרצון להשיג בית אחר ומסיח זאת מדעתך.

בין כוחות הנפש האלו מצויה גם מידת הדאגה. במידה והאדם יחליט להתעמק במחשבה זו ולחשוב ללא הרף על הדברים המדאיגים אותו הוא עלול לגרום נזק לכל גופו. כי גם אם הוא עשיר ושליו, אם תמשול הדאגה בלבו  ידאג על העתיד פן יחרב ביתו, פן יכלה עשרו, פן ימותו בניו, פן ימשלו אויביו עליו וכדומה, והוא יהיה שרוי ביגון תמידי.

הסחת הדעת

שלמה מביא שתי עצות שבעזרתן ניתן להסיח את הדאגה מן הלב; האחת, 'ישחנה', מלשון שחוח - כפוף. כלומר להוריד את המחשבה הטורדנית לעומק המח ולא לחשוב עליה כלל עד שתהיה בתהום הנשייה. בעצה זו אנו משתמשים לעיתים גם מבלי להשים לב, לדוגמא - המחשבה על יום המוות. יבוא היום שבו יצטרך כל אדם לעזוב את העולם וגופו ייטמן תחת הקרקע. את הדבר הזה כל בר דעת יודע - אף אחד לא מתיימר לחשוב שהוא יחיה לנצח. ובכל זאת רוב בני האדם לא שרויים בדיכאון תמידי מחרדת יום המוות כפי שהיינו מצפים שיהיו, גם באופן שזה עתה חזרו מהלוויה של מכר או קרוב משפחה. הסיבה לכך היא כיון שבני אדם לא אוהבים לחשוב על דברים רעים וסוף מר, הם מדחיקים מחשבה זו מלבם, וחיים את חייהם כאילו הם יחיו לנצח, למרות שהמוות הינו מציאות ריאלית המפורסמת וגלויה לכל, שאין מנוס ממנה. באופן דומה יש להתייחס לשאר הדאגות, להתעלם ולנסות להדחיק.

טיפול שיניים

דוגמא נוספת, אדם שהלך לביקורת אצל רופא שיניים, לאחר בדיקה מקיפה הרופא אמר שיש כמה חורים שיש לטפל בהם בהקדם! אחרת הם עלולים להתפתח לבעיות קשות יותר - טיפול שורש ואף גרוע מכך. בדרך כלל, כל עוד שהאדם לא מרגיש כאבים עזים שיאלצוהו ללכת לרופא השיניים, הוא לא יעשה זאת. נכון, הוא יודע שצריך לטפל בבעיה והוא גם מודע להשלכות של ההזנחה, אך בגלל שהוא חושב על הכאבים הכרוכים בטיפול או על ההוצאה הכספית הגדולה, הוא מדחיק זאת עד כמה שאפשר, וממילא דאגה זה אינה מקננת בראשו ולא מטרידה את סדר יומו.

'אין שכל - אין דאגות'

שיטה זו של הדחקת הדברים, יכולה לגרום להרבה בעיות להראות כפחותות ערך ולא חשובות. יש אנשים שיש להם 'מינוס' בבנק או חובות לאחרים, והם ממשיכים לחיות את חייהם כרגיל עד שלא ניכר על פניהם כלל מצבם הביש. הם הכניסו לראשם כלל: שהם לא יתנו לכל בעיה המבצבצת ועולה לשבש להם את מהלך החיים. כאשר נשאל אותם, "מה יקרה אם...?" הם ימצאו משפטים אופטימיים כדי להתחמק מהתמודדות עם המציאות, "נגיע לגשר - נעבור אותו" או "דיה לצרה בשעתה". ובכך הדחיקו את המחשבה על החוב, זה כבר לא מטריד אותם, על כל פנים לא באופן חריג. ומאידך גיסא יש שחושב כל היום על חובותיו, ומה יהיה בעתיד, ומה יאמרו עליו, עד כדי כך שהוא אפילו לא מצליח לישון.

אדם מצפה לתוצאות של מבחנים חשובים שעשה, ודאגה מקננת בלבו, האם יעבור ויצליח במבחנים או לא? האם יצטרך להבחן שוב על כל החומר ולהיות צמוד לספרים ולוותר על תענוגות היום יום ולעמול קשה? פניו משתנות לבלתי היכר, הוא לא מאופס. העצה היא 'ישחנה' אל תחשוב על זה יותר. "זהו סוף סוף זה מאחרי" תאמר לעצמך, לבינתיים תמשיך הלאה בחייך, הרי גם ככה המחשבה הטורדנית לא תועיל במאומה.

בדוגמאות שהובאו לעיל, ראינו מקרים שהמחשבה והדאגה בגינם, לא תתן תועלת כלל – כי הם דברים שאינם תלויים בידך. בכאלו מקרים יש לקיים את העצה 'ישחנה' ולהמשיך את שגרת החיים כרגיל. על זה אמר אחד מן החכמים 'אל תתן לתוגה נפשך ואל תכאיב לבבך ברעיוני הבל'[4]

נורה אדומה

אמנם לא כל הדחקה היא טובה, ישנם דברים שלא טוב להדחיק ולפעמים גם אסור להדחיק. אם לא תטפל בדברים מסוימים בהקדם אתה עלול למצוא את עצמך בצרות גדולות ואפילו בסכנת חיים;

אדם מקבל טלפון בהול מרופאו, לבוא לסדרת בדיקות, כי יש חשש למחלה המקננת בגופו. אם  הוא יבחר להתעלם מבשורת איוב  זו, הוא יקרא טיפש. ככל שהזמן חולף בלא טיפול ראוי זה יכול להיות כבר מאוחר מדאי ייתכן והמחלה תתפשט עד שכבר לא יהיה ניתן מה לעשות.

אם אדם נוסע ברכבו בכביש מהיר, ולפתע נדלקת בלוח השעונים מנורה אדומה המזהירה שאזל השמן במנוע. להתעלם, יהיה מעשה לא חכם. בעוד כמה מטרים הוא ימצא את עצמו תקוע בלב כביש סואן, בנוסף לנזק בלתי הפיך שיגרם למנוע.

בדוגמאות הנ"ל הדאגה היא בריאה, האפשרות להציל את המצב תלויה בידיים שלך, לכן קום עשה זאת ותדאג לעצמך. גם לגבי המבחן שהובא לעיל, טרם המבחן אתה ראשי לדאוג, כי דאגה זו תדרבן אותך ללמוד טוב יותר ולהשקיע כמיטב יכולתך. אך לאחר שעשית את כל אשר בכוחך, הסר דאגה מלבך.

עצה טובה

המילה 'ישחנה', סובלת פרוש נוסף, לשון שיחה (שי"ן שמאלית) – דיבור. כאשר אתה מוטרד מדבר מה, מציע שלמה, כדאי שתספר זאת ותשיח את צרתך לחבר או איש חכם, ייתכן שהוא ייתן לך עצה טובה והגונה שלא חשבת עליה, ובכך תוכל להינצל מהדבר הרע שרובץ עליך. כי כאשר אתה מוטרד אין באפשרותך לחשוב באופן הראוי מפני שאתה לא מרוכז מספיק.

אחד שנסע בכביש המהיר ולפתע הבחין שההגה אינו יציב. הוא עצר בשולי הדרך והבחין שיש תקר בצמיג. מיד שינס מותניו והחל במלאכת החלפת הצמיד הרזרבה. לאחר שסיים להוציא את הבורג האחרון, תוך כדי שהוא מניח אותו יחד עם שאר הברגים על ה"צלחת", הגיח רכב שעלה במהירות על ה "צלחת" ובו בעת העיף את הברגים לכל עבר ולמרחק רב. "מה אעשה עכשיו?" הוא מהרהר לעצמו בדאגה, "כיצד אחבר את הגלגל לרכב?" הוא הרגיש ממש חסר אונים.

מיודענו הרים טלפון לחבירו והתנה לפניו את צרתו. "זה כלום" הפטיר החבר. "פשוט מאד יש לך עדיין שלושה גלגלים תקינים, תוציא מכל גלגל בורג אחד ותחבר את שלושת הברגים שתוציא לגלגל החדש, עד שתגיע למוסך".

 אכן פתרון נהדר! הוא השיח את צרתו ודאגתו לפני חבירו ובזכות זה קיבל עצה טובה ופתרון מהיר.

אמנם לא תמיד התשועה כהרף עין, ולפעמים החבר לא יודע מה לומר. אך גם אם לא ימצא לך מזור, על כל פנים הוא ינחם ויעודד אותך שהמקרה שבו אתה שרוי, אינו 'סוף העולם' ואין מעצור לבורא העולם למלאות חסרונך. בזכות עידוד זה הדאגה שגורמת לך נזק גופני ומרקבת כל גופו של אדם, תסור.  ועל ידי כך לפחות תאריך את חייך.

דבר טוב ישמחנה

במידה וההדחקה לא עזרה, המחשבות הטורדניות עדיין מקננות בראשך, ממשיך שלמה להביא עצה נוספת; 'ודבר טוב ישמחנה', החשיבה על מקרים טובים וראייתם ביכולתה לגרום למחשבות הטורדניות להעלם אט אט.

בעצה זו ניתן להשתמש בהרבה מקרים שגורמים לאדם דאגות; אשה שלפני לידה מתחילה לפחד, היא שמעה זה מקרוב על מספר נשים שמתו בשעת לידתן, חלק מהן היא אף מכירה אישית. אך טבעי הדבר שכעת גם היא תחשוש, 'אולי גם לי חלילה יקרה כך?' והנה, המחשבה מתחילה לחלחל לתוך הלב. 'עצרי' אומר שלמה המלך אל תתני למחשבה להפריע למהלך שגרת החיים, תסיחי אותה מדעתך. תרדי לגינה הציבורית שליד הבית, ותראי כמה אמהות יושבות שם עם התינוקות שלהן, הנה כולן נשארו בריאות אחרי הלידה. שבי לידן ודברי עמהן, לאחר כמה פעמים הדאגה כבר תעבור באופן טבעי. את תביני, שזו היא המציאות האמיתית שכן רוב הנשים עוברות את הלידה בשלום והרי הן לפניך.

פחד ממחלות

שמעת על חבר שחלה במחלה נוראה, ואתה חושש פן יקרה גם לך כן, הרי אין אדם יכול להבטיח לך שתהיה בריא כל ימיך ולא יפקדו גם אותך מחלות קשות. אל תחשוב על זה אומר שלמה, 'ישחנה' תדחיק זאת מעצמך, צא ולך למקומות ציבוריים שהומים בבני אדם, באופן זה תחדור לידיעתך, מציאות אחרת, מציאות של אנשים בריאים השמחים בחייהם, ואט אט המחשבה הטורדנית על המחלה שממנה אתה חושש תסור ממך. דבר זה יהיה מוכרח לקרות מפני שלראיית המציאות המוחשית יש הרבה יותר כח להשפיע על האדם ועל נפשו, מאשר מציאות שראה בעבר וכל שכן משמועות ששמע.

לרכישת הספר על מפתחות "משלי" – הקליקו כאן