"רע רע יאמר הקונה ואזל לו אז יתהלל: יש זהב ורב פנינים וכלי יקר שפתי דעת"

אדם שרוצה לקנות דבר מה ומבקש לרכוש את המוצר במחיר מוזל, תחילה עליו למצוא מגרעות במוצר ולומר אותם למוכר. כעת לאחר שהצליח להוריד את הדמים ולקנות בזול, הוא מתהלל בזה. ומכאן למדים שאחד שיודע להשתמש בשפתיו באופן ראוי, הרי שלשונו שווה כזהב.

לשון ששווה זהב

כאשר רוצים לרכוש דבר מה ונראה לנו שהמחיר יקר. האם יש דרך כלשהי שבעזרתה ניתן יהיה להוריד את המחיר מבלי להתמקח יותר מדאי? במידה וכן ויש דרך שכזו, אזי עצה זו תהיה שווה הון רב, כי בעזרתה יהיה ניתן לחסוך כסף באופן ניכר.

בפסוק זה בא שלמה ומלמדנו, שהדרך בעזרתה ניתן להוריד  ולהוזיל את סכום המקח, הוא ע"י ש"רע רע יאמר הקונה'', כלומר אל תראה שאתה חפץ במקח זה באופן נלהב למדי, כי אז המוכר יראה זאת וידע שאתה תהיה מוכן לשלם כל סכום על מקח זה, ולכן הוא לא יהיה מוכן להתפשר במחיר. אלא עליך לגנות את המקח, למצוא בו 'חסרונות' מבחינתך, ולהשמיע את החסרונות הללו למוכר. באופן זה, הוא עלול להרגיש אי נעימות בזה שהוא מוכר דבר שאינו מושלם, ויהיה מוכן להתפשר על סכום המקח ולהוזילו.

כמובן שלאחר שתרכוש את מבוקשך בסכום מוזל אתה תתהלל בזה, בכישרון המסחרי שלך לפני המשפחה והחברים, שכן דרכו של אדם להתפאר בהצלחותיו.

ומכאן גם נלמד שדיבור ממולח שווה זהב, וע"י מספר מילים מועטות ניתן להרוויח הרבה כסף כי תוכל לרכוש את מבוקשך במחיר זול ממחיר השוק.

הלכה למעשה

אם אתה רוצה לקנות דירה מסוימת, הדירה מוצאת חן בעיניך היא לשביעות רצונך, הקומה המיקום והאופן שבו מעוצב הבית, הכל ממש לטעמך. אומר לנו שלמה, את מחשבותיך תשאיר לעצמך, אין טעם שהמוכר ידע זאת, אחרת הוא לא יתפשר על המחיר. להפך חפש מגרעות בבית. אם לדוגמא שמת לב שאין שם פינת אוכל ומרפסת. תשאל לפי תומך:

 'היכן היא פינת האוכל?'.

המוכר ישיב: 'אין כאן פינת אוכל ספציפית, צריך למקום זאת בסלון בהתאם לנוחיותך'.

כמובן שאתה מעמיד פנים חמוצות של פספוס ואכזבה, אך ממשיך בשאלה הבאה: 'אפשר לראות את המרפסת?' (אתה יודע שאין מרפסת..). גם עכשיו המוכר ירגיש סוג של אי נעימות, 'תראה, בבתים האלו אין מרפסות הבית זה מה שאתה רואה' הוא יאמר.

אתה ממשיך בשאלה הבאה 'הסלון פונה לכיוון צפון?'

 'כן'

'אז אני מבין שלא נכנסת לכאן השמש?'

 'נכון' משיב המוכר 'בסלון אין שמש, אבל בשאר החדרים דווקא כן השמש מאירה'.

'הבנתי, כמה בדיוק כבודו דורש על הבית!!?.' אתה שואל בהבעת הפתעה ותמיהה.

מנקודה זו ואילך, ידך על העליונה במקח, יהיה לך קל מאד להוריד את המחיר. הדברים אמורים גם בשאר הדברים שקונים, רכב, ביגוד, מוצרי מזון וכו' . הכלל הוא למצוא חסרון במוצר, ומכאן ואילך הדרך קלה יותר. לדוגמא בקנית בגד תוכל לשאול, אם יש צבע מסוים שאתה מעדיף (כאשר אתה יודע שאין כזה בגד בצבע המבוקש), או במוצרי מזון, לשאול אם זה מגיע מארץ פלונית, כשאתה יודע שלא. וכן הלאה.

הארץ המוזרה

ישנה אגדת עם, שבה מסופר על ארץ מסתורית, שכל מי שהיה מגיע לשם היה הופך להיות מלך למשך שנה. לאחר שנה, היה נלקח ע"י השוטרים לזקני העיר, ונשאל לשם מה הגיע לעיר. אם היה אומר את האמת היו כולאים אותו עד שימות ברעב. ואם היה משקר היה, מושלך לבור מלא נחשים, ושם מוצא את מותו. למות, הוא ימות בכל מקרה, השאלה היא איך?.

לימים הגיע חכם לעיר זו, וכמנהגם של אנשי העיר הוא הומלך מיד למלך. במהלך תקופה זו, פתח לעצמו חשבונות בנק בכל רחבי תבל, רכש מבנים בערים מרכזיות בעולם והשקיע במסחר של ניירות ערך.

כאשר תמה השנה, התייצב לפני זקני העיר ונשאל על מטרת בואו. ענה להם החכם שהוא הגיע לעירם על מנת שייזרק לבור הנחשים. מיד צחקו כולם וכי איזה אדם שפוי מעוניין להיזרק ולמות ע"י נחשיים ארסיים? שקר אתה דובר!  הם אמרו, ולכן נשליך אותך לבור הנחשים!

אמר להם, אם תזרקו אותי לבור הנחשים, נמצא שאמרתי אמת, ואילו אל הנחשים נזרק מי שמשקר? התכנסו הזקנים ביניהם, והצדיקו את דבריו. אמרו לו אם כן, דינך יהיה להכלא ולמות ברעב. אמר להם החכם, אם תמיתו אותי ברעב, הרי אין זו התכלית שלשמה באתי, וממילא נמצא שזה שקר! משראו זקני העיר שזו דילמא שאי אפשר לפתרה, גרשו אותו מן העיר.

למותר לציין את שמחתו הרבה, מזה שנה תמימה שהוא מצפה לרגע זה, כעת יוכל ליהנות מכל הונו אשר צבר.

אמנם זו אגדה בעלמא, אבל המסר טמון בתוכה: הסיבה שהצליח להחלץ מצרתו ולהגיע למעמד שכזה להיות בעל הון הוא שפתיו החלקות והחכמות  'יש זהב ורב פנינים וכלי יקר שפתי דעת'.

מעלת החכמה

בפסוק זה לא התכוון שלמה המלך ללמדנו איך להיות אנשי עסקים ממולחים גרידא. אלא גדולה מזו;  ראית העתיד, ולקיחה בחשבון את ההשלכות של הפעולות והמעשים שאותם עושה האדם.

כאמור קניית החכמה היא גדולה הרבה יותר מאשר קניית רכוש וצבירת הון. ההון האמיתי שהוא המידע הטמון בתוך מוחו של האדם[1], זהו הון שלעולם לא ייקחוהו ממך. את הכסף יכול האדם לאבד בכל מיני דרכים ואופנים, בין שתלויים בו באדם ובין שאינם תלויים בו באדם. אבל החכמה, לעולם תשאר בקרבו של האדם, יהיה אשר יהיה.

שני סוחרים שאחד מהם היה תלמיד חכם, הפליגו באוניה לחו"ל כדי לעסוק במסחר. קבוצה של שודדים השתלטו על האוניה לקחו בשבי את כל נוסעיה. ובתוכם את שני היהודים. כאשר הגיעו לחוף מכרו את אנשי הסיפון לעבדים, דבר שהיה מקובל באותם זמנים. כאשר ראו אנשי אותה העיר שישנם יהודים הנמכרים בשבי, מיד קיימו מצוות פדיון שבויים ופדו אותם מיד שוביהם.

אותו יהודי תלמיד חכם הגיע יחד עם חבירו לבית הכנסת, והזדמן לו לדבר עם אדם מסוים על דבר תורה כלשהוא. מיד ראו כולם שהוא תלמיד חכם, נהגו בו בכבוד רב, ומינו אותו לרב עליהם ובנוסף דאגו לכל מחסורו.

כאשר ראה זאת היהודי השני, אמר לחבירו עתה נוכחתי לדעת שהרכוש האמיתי הוא זה שצבור במוחנו, שכן לדידי כל כספי ורכושי אבד ואילו אצלך התורה נמצאת בתוך לבך והיא זו שדאגה לך גם בארץ נכר, חכמה שאי אפשר לקחת ממך לעולם.

הדברים נכונים גם לשאר המקצועות הדורשים חכמה כגון רפואה, רקיחת תרופות וכיוצ"ב. אלו הם דברים שאנשים נזקקים להם בכל עת ובכל זמן. ומכיוון שהם חקוקים בתוך שכלו של האדם, הוא תמיד יוכל להשתמש בידע זה בכל מקום אשר יהיה.

מאמץ רב

דא עקא, שמשימה זו של קניית החכמה היא לא משימה קלה כלל. היא דורשת מן האדם המון יגיעה והשקעה. עד שבתחילת דרכו של האדם בקניית החכמה הוא אומר 'רע רע' מפני קושי הלימוד והצורך לוותר על הרבה תענוגות ומנעמי החיים, יש להתכונן למבחנים ולהכין עבודות. אבל לבסוף כאשר כבר משיג את החכמה והוא בעל מקצוע מבוקש ומרוויח משכורת מכובדת, 'אז יתהלל'. למפרע אומר הוא לעצמו שכל ההשקעה והצער שעברתי בתחילת דרכי הייתה שווה את המאמץ.

חכמה שלא תאכזב לעולם

נכון שכאשר אדם רוכש סוג של חכמה כלשהיא מעלתו גדולה. אבל העולם הזה לא תמיד מתנהל באופן שאנו רוצים. יש הפתעות בחיים, לעיתים גם הפתעות לא נעימות, וישנם אנשים שלמרות שלמדו ורכשו ידע רב ותעודות שונות תלויות על קירות ביתם, לא מוצאים תעסוקה בשלב מסוים בחייהם, 'לא לחכמים לחם'[2] נאמר, והם נאלצים לעבוד בעבודות מזדמנות ולחיות מהיד לפה.

אבל ישנה חכמה, שלעולם לא תאכזב את האדם - החכמה האלוקית, חכמת התורה! לימוד התורה דורש מן האדם מאמץ אינטנסיבי רב, והמאמץ המוחי הנדרש מן האדם בקניית חכמה זו הוא עצום, עד שכמדומה שאין אח ורע למורכבות ולקושי שיש בלימוד מהסוג הזה. אך אם כבר האדם הצליח לרכוש אפילו חלק מחכמה זו אזי הוא המאושר עלי אדמות. ועל הקונה את חכמת התורה אמר שלמה במקום אחר שהיא גוררת אחריה כבוד עצום ורב, פרנסה מרווחת וסיפוק אדיר; 'אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד'[3], 'לווית חן הם לראשך וענקים לגרגרותיך[4]' 'טוב סחרה מסחר כסף'[5].

לפי האמור, נמצא שיש בפסוק זה כוונה נוספת; 'יש זהב ורב פנינים' כלומר זהב ופנינים הם דברים שניתן להשיג, אמנם לא בנקל, אבל הדבר אפשרי. אך 'כלי יקר' דבר שקשה מאד להשיגו ולמצוא אותו ואפילו יותר מהזהב, זה 'שפתי דעת' כלומר אדם שיודע להוציא בשפתיו את אוצרות התורה.

מים רבים לא יכלו לכבות

מסיבה זו הרבה אנשים גדולים בהיסטוריה הנצחית של העם היהודי מסרו את נפשם כדי להתמסר ללימוד התורה. להמון העם ובמיוחד לאומות העולם היה קשה להבין על מה ולמה הללו מוותרים על מנעמי החיים ועוסקים ומעמיקים בלימוד, 'אם ייתן איש את כל הון ביתו באהבה (באהבת התורה) בוז יבוזו לו'[6].

ר' אליעזר בן הורקנוס

דוגמא לכך, מצינו בר' אליעזר בן הורקינוס[7], שבגיל עשרים ושמנה, עוד בהיותו רווק עזב את אביו ומשפחתו כדי ללמוד תורה, למורת רוחו של אביו, שסבר שבנו כבר איחר את המועד והעדיפות כרגע היא להינשא להקים משפחה ולדאוג לפרנסת הבית.

אליעזר לא ויתר על רצונו העז ללמוד תורה למרות ההפצרות החוזרות והנשנות ממשפחתו ולמרות שאוים בנישולו מן הירושה, המשיך בשלו. הדרך לקניית חכמת התורה הייתה רצופה במכשולים כבדים מנשוא, הוא לא הורגל ללמוד באופן מסיבי ומצבו הכלכלי היה דחוק מאד. למרות זאת הוא עשה חיל בלימודו וברבות הימים הפך לאחד מגדולי מנחילי מורשת התורה והמשנה לעולם והתבלט כאחד מגדולי חכמי הדור הגדול ההוא. עד היום עם ישראל נהנה מפרי עמלו של ר' אליעזר, ממשנתו ומדבריו המחכימים המצויים בין דפי התלמוד לרוב.

לרכישת הספר על מפתחות "משלי" – הקליקו כאן