"עמדתי לפני נישואין לגויה, ורק דבר אחד שמר עלי מלבצע טעות זו"

סיפור מופלא על הרב הקדוש בעל ה'דברי יואל' מסאטמר זצ"ל מלמד אודות עוצמת כוחה של מילה טובה, אשר יכולה לחולל פלאים באדם ולשנות את התנהגותו והליכותיו מן הקצה אל הקצה.

הסיפור הבא סופר על ידי רב, שהעיד ששמע זאת מפי בעל המעשה: כשהיה בחור צעיר, מצבו הרוחני היה ירוד מאוד, ומיום ליום הלך המצב והידרדר יותר ויותר. את תפילות השבת היה רגיל לעשות בבית מדרשו של האדמו"ר מסאטמר. אלא שבמקום לשבת בבית המדרש ולהתפלל, היה יושב בכניסה יחד עם עוד נערים ריקים ופוחזים ובמקום להתפלל, היו מדברים דברי הבל.

הציבור שהיה עובר שם, היה גוער בהם ומוחה על התנהגותם. עד שבמשך הזמן הפסיק לגמרי לבוא לבית הכנסת והיה נשאר בביתו.

פעם אחת נקרא אותו בחור פוחז לבוא אל האדמו"ר, שביקש ממנו לצאת לטייל בצוותא. בעודם מטיילים על מי מנוחות, שאלו האדמו"ר מה הוא שואף להיות, והשיב הבחור: 'רצוני להיות נהג משאית'. אמר לו רבינו בניחותא: 'אמנם באירופה היתה מלאכת בעל העגלה אומנות בזויה ושפלה, אך כיום ישנם רבים וטובים מבאי בית מדרשנו שעובדים במלאכה זו, וזו פרנסה טובה, ואין צורך בשביל זה לקצץ זקן ופאות', כך המשיך רבינו כהנה וכהנה לדבר על ליבו של אותו בחור.

שנים רבות לאחר מכן, סיפר הבחור על אותו טיול היסטורי: "האדמו"ר דיבר עמי בכזו קירבה וחביבות וטייל עמי באריכות כשאנחנו משוחחים על כל פרט ופרט. אח"כ אמר לי: 'דבר אחד אבקש ממך, ונא אל תשיבני ריקם', 'ומה הוא הדבר?' שאלתיו, אמר לי רבינו: 'רוצה אני שתבטיחני שתתפלל מדי שבת בשבתו יחד עמנו בבית המדרש'", מצטט הבחור את בקשתו של הרבי מסאטמר.

"טענתי כנגדו שהציבור צועק עלי שאני מדבר באמצע התפילה, וממילא לא נוח לי לבוא. אמר לי האדמו"ר: 'אני אדאג שמהיום לא יצעקו עליך, ואתה תמשיך לבוא'. רבינו דיבר בכזו חביבות, עד שלא יכולתי לסרב לבקשתו. הבטחתי לו שאבוא להתפלל מדי שבת בשבתו, וכך היה.

"התחלתי לבוא לבית המדרש מדי שבת, המשכתי ליישב בעזרה, ולשוחח על דא ועל הא. עם אותה קבוצת ריקניים, עד שלא שמנו לב מתי התחילה התפילה ומתי באה היא על סיומה. אך עצם זה שהמשכתי לבוא לבית הכנסת כפי ציווי האדמו"ר, היא שעמדה לי בניסיונות קשים שהיו לי.

"אני חייב לציין", סיים הבחור את שבריו בהתרגשות עצומה, "כשהאדמו"ר קרא לי, כבר הייתי בדיוטא תחתונה ממש וכמעט שנישאתי לגויה ה' ישמור, ורק התקרבותו של הרבי אלי היא זו שמנעה ממני לבצע צעד חמור שכזה. אמרתי לעצמי: 'הרי אני מתפלל בבית מדרשו של הרבי, ואיך אעשה הרעה הזאת? ואיך אשא פנים לפני הרבי?', וכך ניצלתי מאבדון", מסיים בעל המעשה את דבריו.

לימים, זכה הבחור לשוב בתשובה שלמה, הקים בית נאמן בישראל והקים דורות של בנים ובני בנים שומרי תורה ומצוות. הכל בזכות חביבותו והארת פניו של האדמו"ר מסאטמר זי"ע.

הסיפור מתוך 'בדידי הווה עובדא', באדיבות אתר 'דרשו'.