אין אדם בעולם שאין לו ייסורים. אבל למה הם באים?

אין אדם שלא עובר ייסורים. הדבר הכי חשוב שעל כל אדם לזכור שהוא בא לעולם הזה כדי לעבוד. כן, כן, באנו לעבוד! לתקן! לשנות! אומרים שאם היו מבטלים את קיומה של בריה אחת מכל האנשים שחיים ו/חיו בעולם מאז תחילת קיומו ועד היום, בורא עולם היה צריך לברוא את כל העולם מבראשית, היות שלכל בריה יש תפקיד מסוים ומדויק. כל בריה חשובה עד כדי כך שהעולם לא יכול להתקיים בלעדיה! על כן, עלינו להבין שיש לנו חלק בקיומו של העולם, יש לנו עבודה לעשות, והעבודה הזאת היא עבודה קשה, לעיתים קשה מאוד... אך כגודל הקושי, כך גודל השכר.

לא קיים אדם בעולם שלא עובר ייסורים. לעיתים כדי לתקן את עצמך אתה חייב להתחיל מהתחלה, מלמטה. אם הבנייה של מבנה כלשהו מסורבלת ולא יציבה מספיק, חייבים לפרק הכל ולהתחיל מהתחלה, אחרת יבוא יום והבניין יתמוטט. לפעמים חייבים להתחיל מהתחלה. אז אתה מתמודד עם קשיים בחיים, ולא תמיד מכיר את הכלים שיכולים לעזור לך לעבור אותם, מה שגורם ליסודות של בניין חייך להיות רעועים ולא יציבים מספיק, עד כדי כך שאתה מרגיש שאתה עומד להתמוטט. אתה בטוח שאין לך הכוחות להתמודד, שהקושי הזה שנפל עליך בפתאומיות גדול עליך מדי, שאתה עוד רגע מרים ידיים, עוד רגע אתה מוותר על הכל, מוותר על החיים, מוותר על עצמך. שוכח דבר אחד שאם תזכור אותו תמיד, לנצח תהיה חזק:  אנחנו לא שולטים בעולם. זה אחד הדברים שהכי חיזקו אותי בתהליך התשובה שלי. תמיד חשבתי שהכל בידיים שלי, שאני מחליטה מה יקרה, עם מי ומתי, שהדברים צריכים לקרות בדיוק כמו שאני רוצה, אחרת זה לא מתאים לי. פשוט הייתי בטוחה שאני שולטת בעולם שלי. בכל פעם שמשהו לא הלך כפי שרציתי, הייתי מתאכזבת, בעיקר מעצמי. הייתי רואה בזה כישלון אישי שלי. אם משהו היה קורה בדרך אחרת ממה שאני רציתי שיקרה, הייתי מפרשת את זה כתבוסה, ורודפת את עצמי על זה תקופות ארוכות, מאבדת את האמונה שלי בעצמי, את הביטחון. גרמתי לעצמי לשכוח את כל מה שטוב בי וראיתי רק את הרע, את הנפילות, את המלחמות בהן הפסדתי. אנחנו לא שולטים בעולם! לא מעט פעמים אתה רוצה משהו, ובפועל קורה אחרת, אבל ביום שתבין שזה לא בידיים שלך, שאתה לא מחליט אם זה יתגשם או לא, שיש מישהו אחר ששולט בעולם והוא מחליט מה יקרה לפי מה שהכי טוב בשבילך, אז באמת תצא לחופשי!

לא קיים אדם על פני האדמה שלא מתמודד עם ייסורים, כל אחד והתיקון שלו. אחד בפרנסה, אחד בזיווג, אחד בילדים, אחד בבריאות. אין אדם שחי חיים מושלמים (גם אם יש כאלה שלמראית עין נדמה שיש להם הכל – אין דבר כזה שאין ניסיונות). אם אדם מבין שהוא בא לפה כדי לתקן את עצמו, הגיע לעולם הזה כי יש תכלית לבריאה שלו, מבין שיש לו תפקיד בקיומו של העולם, אז הוא מבין שכדי להגיע לפסגה הוא חייב לטפס גם כשחם וגם כשקר, גם כשכואב וגם כשנדמה שאין עוד כוח להמשיך. דווקא שם צריך להחזיק מעמד, דווקא שם לא להישבר, לא לוותר. הרבה אנשים נכשלו רק כי הם לא ידעו כמה קרובים להצלחה היו כאשר ויתרו. אז דע, אחי היקר, שכשהקושי גדול, הכאב עצום, הניסיון קשה ובכל זאת אתה מקבל את זה באהבה – אתה הולך להרוויח את המתנה הכי גדולה בחיים שלך. רק תחזיק מעמד! תעמוד בחושך, ואני אתן לך את האור!

לא קיים אדם שלא מקבל ייסורים בעולם הזה. אבל התשובה לכל הייסורים בעולם – זה לקבל אותם באהבה! אם אתה מבין ויודע שיש בורא לעולם, הייתכן שהוא יברא אותך על מנת להרע לך? אם אתה יודע שיש בורא לעולם, שברא אותך ומחיה אותך בכל רגע, אוהב אותך כאילו היית בנו יחידו, האם יש אפשרות להעלות על הדעת שהוא יפגע בך? אז אם אתה יודע את כל זה, אתה כבר יודע איך להתמודד עם הייסורים, כי אנחנו קוראים לזה כאב, אבל זו בעצם תרופה... התרופה לאותו דבר שיש בנו שדורש תיקון, וללא ה"כאב" הזה – לא נצליח להתרפאות. אז הייסורים האלה, הכאב העצום שאתה מרגיש – קבל אותו בזרועות פתוחות, חבק אותו באהבה, כי הוא יהפוך אותך להיות מה שאתה יכול להיות, אם רק תעז לתת לעצמך להגיע לשם, וזה הכי גבוה שאפשר!

אם אתה שואל: "למה עשית לי את זה, בורא עולם?", סימן שאתה בכלל לא מכיר אותו, את הגדולה שלו, את החכמה שלו, את האהבה שלו אליך! סימן שאתה לא מבין שהביטוי "הכל לטובה" זאת לא סתם קלישאה, זאת האמת היחידה! לעיתים אדם חייב לזרוק את השכל, לא לתת לשאלות שעולות בתוכך או בסביבתך להפיל אותך, אותן שאלות שרוצות תשובות על הסבל, על הקושי, על האובדן, על החוסר.. זרוק אותן! הן לא מועילות לך לדבר, אתה לא יודע הכל, אנחנו חיים בהסתרה מטורפת! לא יודעים ולא רואים הכל, אבל זה שמחיה אותנו, אותו אבא מושלם שאוהב אותנו ללא גבולות, זה שמחליט מה תקבל ומה יילקח ממך, מה יהיה ומה עדיין לא הזמן שלו להגיע, הוא יודע הכל. הוא רואה הכל. הוא רוצה לתת לך, הוא רוצה לרפאות אותך אבל לעיתים הוא חייב לתת לך איזה ניסיון, לבדוק האם אתה אוהב אותו באמת, האם תבכה לשמיים על מר גורלך או שמא תרים את הראש ותגיד: "אבא שבשמיים, עכשיו כואב לי, אבל לא אשכח לך את כל מה שנתת ועדיין נותן לי בחיים שלי! אז מה, כואב לי עכשיו, זהו? אשכח לך את הכל? לא אשכח לך לעולם!".

בורא כל העולמות שולח אלינו ייסורים כדי לעזור לנו להיות חזקים יותר, כדי לגרום לנו למצוא בתוכנו את האוצרות המדהימים שהוא העניק לנו כדי להתמודד, וכך לגדול ולהתפתח, לזכך את נשמתנו. הייסורים ממרקים! בורא עולם לא רוצה שתסבול, הוא רוצה שתהיה שמח, אך לעיתים כדי להגיע לשיא, חייבים לעבור דרך שיש בה הרבה מהמורות ובורות. זה בידיים שלך, האם תעבור אותה בעצבות ובבכי, או שמא תבחר לעבור אותה בהכנעה ובשמחה, בידיעה שהיא מובילה אותך אל המקום הכי גבוה שאתה יכול להגיע אליו.

(צילום: shutterstock)

הגאווה היא עיקר הבעיה שלנו. אנחנו מסרבים לקבל את זה שזה לא בידיים שלנו. אנחנו בטוחים שההצלחה שלנו תלויה בנו, שאנחנו השגנו במו ידנו את כל מה שיש לנו (על כן גם רודפים את עצמנו על מה שאין), שאנחנו הכי חכמים ויודעים הכי טוב. קשה לנו לשחרר ולהגיד: "אבא, אני הקטן לא יודע כלום, רק יודע שאתה רוצה שיהיה לי טוב, אז אני מבטל את כל מה שאני רוצה ומקבל באהבה כל מה שאתה נותן לי, כי זה אולי לא מה שאני רוצה אבל זה בוודאות מה שאני צריך". אתה יכול לשנות את המזל שלך להכי טוב בעולם, אם רק תשחרר ותראה לאבא שאתה בוטח בו, סומך עליו בלב שלם שהוא ייתן לך את הטוב ביותר, ואם אתה שם את מבטחך בו – הוא לא יאכזב אותך כי הוא הבטיח: "השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך" – והאמינו לי, יש לו מילה.

אז גם כשכואב, גם כשקשה, גם כשמרגיש שזהו, אין יותר כוח, שים ראש על אבא. נכון, אנחנו לא תמיד רואים ומבינים מה יש טוב בדבר הזה שאני עובר, אבל ברגע שאני מבין ויודע שהקברניט של מטוס חיי הוא אבא שלי, לא משנה כמה כיסי אויר יהיו בדרך, אני אשען אחורה ואהנה מהדרך, כי כשאבא שלי הוא הטייס אני פשוט יודע שהוא ייקח אותי בדיוק לאן שאני צריך להגיע, וזה יהיה המקום הטוב ביותר בעולם בשבילי.