מה בהפטרה? הפטרת חקת: יפתח הגלעדי

מי הוא יפתח? מדוע משפחתו הרחיקה אותו? היאך פתאום הפך למנהיג?

 והכי חשוב, כיצד דרמה זו קשורה לפרשה שלנו – פרשת חוקת?

יפתח היה בנו של גלעד מאשה נוספת – פילגש, שנישאה לו ללא כתובה וקידושין. שאר אחיו מהאבא המשותף – גלעד, מאסו וזלזלו בו, ורצו להורגו.

המצב החמיר עד שגורש מהבית והיגר למדינה הנקראת "טוב", על שם המנהיג באותו מקום. שם גיבש סביבו קבוצה של אנשים, אשר היו נלחמים מלחמות קטנות ובכך דואגים לפת לחמם. אט אט, הפך יפתח למנהיגם.

באותה תקופה יצאו ישראל למלחמה עם בני עמון.

לפתע, כאשר הוצרכו לגבורה של מנהיג, "נזכרו" זקני העם ביפתח, ופנו אליו למקומו במדינת טוב, בבקשה שיאות להנהיג אותם כ"קצין" במלחמה הגדולה מול עמון.

יפתח טוען בצדק: "הלא אתם שנאתם אותי" – פתאום כשאתם בצרה נזכרתם בי? והרי אם אנצח במלחמה, בוודאי תבקשו שאנהיג אתכם בצורה קבועה, ואם לא אנצח – תחזרו לדחות אותי?

 אני מתנה את השתתפותי בכך שתמנו אותי כבר מעכשיו לא רק ל"קצין" המנהל באופן חד פעמי ומנהיגותו עומדת במבחן, אלא בכך שאתמנה מעכשיו בצורה קבועה ל"ראש וקצין" – רמטכ"ל וראש המדינה.

זקני העיר הסכימו לדרישתו.

יפתח מתחיל בצורה דיפלומטית, ושולח שליחים למלך עמון כדי לנסות ולהבין על מה עילת המלחמה, והאם ניתן לגשר בין הצדדים בדרכי שלום.

עונה לו מלך עמון "כי לקח ישראל את ארצי בעלותי ממצרים, מארנון ועד היבק ועד הירדן" – יש לי חשבון ארוך עם ישראל על הכיבוש שכבשו ו"פלשו' לגבולות מדינתי. אם אתה חפץ ב"הסכם שלום", כדאי שתחזרו לגבולות שהיו אז, טרם צאתכם ממצרים.

יפתח שולח להשיב לו תשובה מנומקת.

א. כי לא לקחו ישראל ממנו מאומה שלא כדין. נהפוך הוא כשעברו במדבר דרך ארצו, ביקשו בנימוס ממלך אדום להיכנס ולעבור לכנען דרך ארצו, ולא הסכים. הגם שהיה בכך עילה לפתוח במלחמה, הסבו ישראל לדרך אחרת.

ב. לא זו בלבד, אלא שאת המקומות שהזכיר לא כבשו ישראל ממנו, אלא מסיחון מלך האמורי, כשעברו וביקשו להיכנס דרך ארצו. סיחון לא הסכים ופתח במלחמה מולנו, אך בחסדי ה' גברנו עליו במלחמה ולקחנו את ארצו. 

ג. ובכלל, הלא בלק היה המלך באותה תקופה, והחריש. אחריו מלכו מלכים רבים, חלפו מאז 300 שנה, כאשר אנו יושבים לבטח בארצנו ומה נזכרת כעת?

מלך עמון אינו משתכנע, ומעדיף לנקוט באמצעים צבאיים.

יפתח נודר נדר לה' שאם יצליח בהנהגתו במלחמה "והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי לקראתי בשובי בשלום מבני עמון, והיה לה' והעליתהו עולה" – הדבר הראשון שיצא מדלת ביתי כשאחזור, אקדיש קדש לה'.

יפתח יוצא למלחמה, מכה בבני עמון בצורה קשה ומכניע את המלחמה בניצחון גדול.

נו, איך כל הסיפור הזה קשור לפרשת חוקת?

כבר דברנו בעבר על כך שהסיבה לקריאת ההפטרה היא, הואיל ובתקופה קדומה, גזרו הגויים על ישראל שלא יעסקו בתורה.

ומשום שבגזרה זו נכלל גם, כמובן, שלא יקראו בתורה בשבת את פרשת השבוע, מצאו היהודים "פתרון", אם לא נקרא בתורה – נקרא בנביאים.

וכך חיפשו בכל שבוע קטע מהנביאים המשתייך ומזכיר את ענייני הפרשה.

אם כך אז פשוט, בסוף פרשתנו מתואר הסיפור שסיפר יפתח, על כך שלא רק שסיחון לא הסכים שישראל יעברו בארצו, אלא גם יצא למלחמה נגדם. אך כמובן בורא עולם דאג כמו תמיד, שתהיה ידם של ישראל על העליונה.