בסופו של דבר קרו לו כל הדברים שמהם פחד כל כך

כדי לשכנע אותך, קורא יקר, כמה חשובה ומועילה היא מידת הביטחון, בבורא יתברך, ומה מחכה לך, כאשר תזכה להיות בעל ביטחון, ואיך בעזרתה תוכל להשיג את כל משאלות ליבך, ולא תדע חוסר לעולם. אציג בפניך מעט מהפסוקים שבהם מופיעים הבטחות אלו וכן מאמרי חז"ל בסגולת מידת הביטחון.

ובנוסף ישנה סגולה נפלאה שמובאת בספרים הקדושים, והיא אמירת פסוקי ביטחון בה' יתברך, שבכוחם לחזק את ביטחונו של האדם בבוראו, ולהושיע אותו מכל צרה.

וככל שנשנן פסוקים אלו בליבנו כך תתחזק בתוכנו מידת הביטחון.

"אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו, ולא פנה אל רהבים ושטי כזב" (תהילים מ, ה).

אשרי האדם שלא סומך על הביטחון בבני האדם, כגון פוליטיקאים, רופאים, בנקאים חברים, וכדומה, שאין בידם לעזור לאדם כלל, אלא שם מבטחו על ה' יתברך. ובהמשך אכתוב, שפסוק זה מרמז על יוסף הצדיק שפנה לשר המשקים ולא שם מבטחו על בוראו.

* * *

"השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך, לא יתן לעולם מוט לצדיק, ואני אבטח בך" (תהילים נ"ה, כ"ג).

מסבירה הגמרא במסכת ראש השנה (כ"ו) את פירוש המילה "יהבך" – משאך. שהיינו השלך על הקב"ה את משאך, כלומר כל המשאות שיש עליך כל ימי חייך, אל תרים אותם לבדך, זרוק אותם על הבורא יתברך.

ואפשר להוסיף בפרוש הפסוק, שלכאורה יש לשאול מדוע לא נאמר "הנח על ה' משאך" אלא "השלך" דוקא? ובאמת כשאדם מניח ביד חברו חפץ הוא לא ממש בטוח שחברו יתפוס, ולכן הוא מניח בלבד כדי שהחפץ יישאר בידו עד להנחתו המושלמת, אבל כדי לזרוק לחברו את משאו הוא חייב להיות בטוח שחברו יודע לתפוס שאם לא, זה ייפול בדרך. לכן אמר לנו דוד מלכנו "השלך על ה' יהבך", זרוק את משא חייך על הבורא יתברך, אל תפחד אולי זה יפול, אלא תבטח בו שהוא ייתפס את משאך והוא יכלכלך.

שוב הבטחה שכל הזורק משאלותיו אל הבורא יתברך, הבורא יכלכל אותו ללא תנאי.

* * *

"משמועה רעה לא ירא נכון ליבו בטוח בה'" (תהילים קי"ב, ז').

הלל הזקן היה בא בדרך ושמע קול צווחה בעיר (כמו סירנות של אמבולנס בזמננו), ואמר, אני בטוח שאסון זה הוא לא בביתי (ברכות ס'). ומסבירה הגמרא מדוע היה כל כך בטוח, משום שהיה מקיים פסוק זה, שהיה ליבו בטוח בבורא יתברך שלא יקרה אסון בביתו, ולכן לא פחד משמועות רעות, כי מי שבוטח בה' שלא יקרו דברים רעים בביתו, מובטח לו שלא יקרו דברים שכאלה.

ואם ננסה לדמות זאת לזמננו, אדם שבוטח בה' שלא יקרא נזק או מחלה או עוני בביתו, ממילא לא יפחד וידאג משמועות מלחמה או מיתון או מחלות וכדומה, מפני שיודע שבו זה לא יפגע.

* * *

"כי פחד פחדתי ויאתני ואשר יגורתי יבא לי" (איוב ג', כ"ה).

"חרדת אדם (יתן מוקש ובוטח בה' ישגב" (משלי כ"ט, כ"ה).

הגמרא (ברכות ס') מספרת על יהודה בר נתן שהיה הולך אחרי רב המנונא, והיה נאנח מפחד שלא יבואו עליו ייסורים, אמר לו רב המנונא כנראה שאתה רוצה שיבואו עליך ייסורים, ולמד את זה מהפסוק שאמר איוב "אשר יגורתי יבא לי", ודרש, איוב היה צדיק ירא שמים וישר וסר מרע, ובנוסף היה עשיר גדול ובעל נכסים, וגם נתברך בילדים צדיקים ומוכשרים, וכך גם בנותיו, ומרוב הצלחתו במעשה ידיו. מכל העולם כולו רצו לעשות עמו עסקים, כמו שאומרת הגמרא (פסחים קי"ב) "כל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך".

אבל בתוך ליבו פחד תמיד - אולי אפסיד את כל ממוני? ואולי יקרה משהו רע לבני ולבנותי? אולי אפסיד את בריאותי ואחלה במחלות שונות ומשונות?

ובסופו של דבר קרו לו כל הדברים שמהם פחד כל כך!

ביום אחד איבד את כל ממונו, ובאותו יום מתו בניו ובנותיו, ובנוסף באותו יום לקה בצרעת בכל גופו.

מחשבות חיוביות מביאות דברים טובים על האדם! - כך מלמדת אותנו הגמרא מדברי איוב.

אם נחשוב שהבורא יתברך אוהב אותנו, ובגלל אהבתו יתן לנו עתיד טוב יותר, עתיד של נחת ושלוות הנפש, עתיד של בריאות טובה, פרנסה בשפע והצלחה, אזי הבורא יתברך ימשיך את מחשבותינו, ויבוא עלינו כל הדברים הטובים.

ואילו מחשבות שליליות חלילה, כגון שלא יקרה אסון במשפחה, או בפרנסה, או בבריאות, וכן אם הילדים וכו', עצם המחשבות הרעות יכולות לגרום לקטרוג בעולמות העליונים, שיגרום שיבואו עליו חלילה כל הדברים הרעים שחשב עליהם, כמו שהעיד על עצמו איוב.

ולכן כדאי מאוד לאדם להרגיל את עצמו במחשבות על עתיד ורוד, של דברים טובים. ואם נכנסת במחשבתו מחשבה על עתיד שלילי, מיד ישנן בליבו פסוקי ביטחון שיגרמו לו להאמין בעתיד טוב ומתוק.

כוחה של מחשבה שלילית

לפני כשמונה שנים במהלך לימודי למבחנים לרבנות למדתי הלכות אבלות, קצת פחדתי ללמוד על נושא שמדבר על מתים, אבל לא הייתה לי ברירה, זה חלק חובה במבחנים.

וכך במהלך הלימודים בנושא זה חשבתי לעצמי – מה היה קורה אם אני חלילה אצטרך לשבת שבעה? מה אעשה במקרה כזה או במצבים שונים? כדרכם של הלומדים הלכה שמנסים לפתח את המקרים שנלמדים לכדי הלכה למעשה.

כנראה שחשבתי על זה יותר מידי, כי לאחר כמה חודשים אמי האהובה נפטרה בפתע בגיל חמישים ושתים. במהלך השבעה נזכרתי בפחדים שהיו לי במהלך הלימודים, והבנתי עד כמה נכונים דברי חכמים "את אשר יגורתי יבוא לי".

אתם ודאי מבינים שמאז אני מרחיק כל מחשבה שכזאת שקופצת במחשבתי.

מקרה נוסף שחידד אצלי את ההבנה עד כמה מחשבות רעות משפיעות, היה זה במהלך שיעורים שמסרתי בהלכות שבת, וכשהגענו לנושא של חולה שיש בו סכנה האם מותר לחלל עליו את השבת, ובאיזה מקרים נחשב כפיקוח נפש, הבאתי דוגמה על ילדה שעברה ניתוח לב, שעל כל כאב מיוחד שלה הרי זה בגדר של פיקוח נפש ומחללים עליה את השבת, כשבליבי עלתה המחשבה על ביתי היקרה שעברה כמה חודשים קודם לכן ניתוח בליבה.

אתם בטח כבר מבינים מה קרה באותה שבת, בבוקרו של אותה שבת אשתי מעירה אותי מוקדם מהרגיל:

קום - היא אומרת לי.

הילדה בוכה שיש לה כאבים חזקים בחזה, קמתי בזריזות וניסיתי להרגיעה, אולי תשתי משהו חם? ניסיתי לומר לה. אולי ניתן לך אקמול? אך שום דבר לא עוזר, הילדה נאנקת מכאבים.

ואז –

בפעם הראשונה מאז שנולדה, הייתי צריך להתקשר בשבת לאמבולנס כדי לקחת את ביתי לבית החולים.

את הספר 'יגל לבי בישועתך' אפשר להשיג בחנויות המובחרות ובהידברות שופס.