יפי גליק לפני שנתיים: "הקב"ה הרים אותי מאשפתות"

לפני שנתיים, בעת שבעלה יהודה היה במצב אנוש עקב ניסיון התנקשות, העניקה יפי ראיון מעורר השראה ל'פנימה'. כעת, כשהתהפכו היוצרות, ויפי עצמה זקוקה לרחמי שמים, מתבקש עם ישראל להעתיר בתפילה עבורה.

ניסיון ההתנקשות בבעלה של יפי, יהודה, התרחש לפני שנתיים. מול עיניה ההמומות של רעייתו, ירה מתנקש ערבי ארבעה כדורים מטווח אפס. יהודה נפצע אנושות, ומשפחת גליק עם שמונת ילדיהם הפגינה חוסן משפחתי, עוצמה ואמונה.

לשאלת המראיינת עדי אהרון מהיכן היא מגייסת את הכוחות והאמונה לעמידה איתנה אל מול הניסיונות, מחייכת יפי בענווה. "אני לא גייסתי כלום. זה הכול הוא (הקב"ה) נותן. אני לא מנכסת לעצמי שום דבר, הכול זה מתנות חינם ממנו. במהות שלי אני מאוד חלשה, אבל הוא מחזק ונותן את הכוחות. בקיצור, הוא מטפל בי לאורך כל השנים".

כשיפי מדברת על "לאורך כל השנים", היא מתכוונת לניסיונות הלא פשוטים שעברו עליה. ניסיונות שהיו מצליחים לשבור את רוחם של רבים, אך דווקא חיזקו אותה והביאו אותה למה שהיא היום.

בהיותה בת עשרים ושלוש, בחודש הראשון להריונה השני, התגלתה בגופו של בעלה הראשון, דודי ז"ל, מחלה קשה. "באותו שבוע שבו התברר לנו שאני בהיריון, נודע לנו שהוא חולה. וכך במשך שמונה חודשים הוא הולך ודועך ואני הולכת ומתמלאת חיים. יום אחרי שקמנו מהשבעה נולדה בתי אביטל". את השם אביטל הם בחרו יחד, מכיוון שפירושו טל של תחיית המתים, ומאידך הוא לא "כבד על הכתפיים" של הילד שנושא אותו.

"דודי ז"ל היה מאוד מפוכח והבין די מהר את חומרת מצבו. הוא היה שליח של ה' להכין אותי לתקופה שאחרי. אני זוכרת את עצמי לא רוצה לשמוע, והוא אומר לי שאני צריכה להתחתן שוב. גם כשהיה על ערש דווי וכל המשפחה הייתה סביבו, הוא אמר להם: תדעו שחשוב לי שיפי תתחתן. חמותי לקחה את זה כצוואה ופעלה רבות לצורך כך, כשאני עדיין לא יכולתי לחשוב על זה".

בתוך שנה מהאבל נישאה יפי ליהודה, כאשר ההורים של דודי ז"ל והוריו של יהודה הם היום חברים טובים שאפילו יוצאים יחד לחופשות.

יהודה גליק (צילום: פלאש 90)

"בכל זוגיות צריך הרבה תפילה והרבה השקעה, זו עבודה", היא אומרת בכנות, "אני רואה את עצמי במקום שמתמודד ולא במקום של מישהי שמחלקת עצות. אנחנו חושבים הפוך כמעט על כל דבר, זה לא הרמוני אבל יש בינינו המון כבוד הדדי. הרבה פעמים מעצבן אותי שהוא לא חושב כמוני, אבל אני מרגישה שזו עמידה שלי מול ה' ולא מולו. את זה למדתי עם השנים, גם בדברים הכיפיים וגם בדברים הקשים – בעלי הוא שליח של ה' לעבודה שלי מולו. ב"ה, יש בזה גם הרבה בונוסים".

"אני כל הזמן בהתמודדות, מרימה עיניים לשמים. אני מרגישה שהוא שומע תפילות"

"אנשים אומרים לנו: אתם מעוררי השראה", מספרת יפי בהפתעה ובצניעות. "זה לא שהכול נורא מתקתק לי. אני כל הזמן בהתמודדות, מרימה עיניים לשמים. לא תמיד הוא עונה לי איך שאני רוצה, אבל אני מרגישה שהוא שומע תפילות. זו החוויה הכי מכוננת שלי".

להרגיש את אהבת ה' דווקא במקום של קושי וחוסר – זה המוטו של יפי גליק. "ברוך ה' שזיכה אותי שהיום האמונה הזאת היא קניין אצלי", מספרת יפי. "זה שריר שתרגלתי אותו, ואני עדיין מתרגלת, הרבה מאוד זמן, אז ברוך ה' עכשיו הוא מאומן. אבל היו לי ניסיונות כשעדיין לא הייתי במקום הזה והייתי עם המון כעסים. אין לי פטנטים לאנשים אחרים, רק על עצמי לספר ידעתי. ב"ה הקב"ה מכל צרה הצילני – גם אם זה היה בדם, יזע ודמעות".

"עברנו כבר הרבה תקופות קשות", יפי מלאת אמונה. "ואני יכולה לסכם אותן במלים שכתב דוד המלך בתהלים 'מכל צרה הצילני'. כשבננו הלל נולד עם מום לבבי – ובגלל זה קראנו לו הלל שזה ראשי תיבות של 'הרופא לשבורי לב' – עזבתי את העבודה ובמשך שש שנים שהיתי איתו בבית כי שוב ושוב הוא עבר ניתוחי לב פתוח. ואילו היום, הילד מגיע לביקורת פעם בשנה ובזה מתמצה הבעיה שלו. כשבן אחר שלנו, נריה דוד, היה בן שש, הוא נכווה קשות בקיטנה שבה שהה. במשך חצי שנה הוא אושפז במחלקת טיפול נמרץ ואחר כך נדרשה עוד שנה תמימה לצורך שיקומו. הוא היה במצב שהייתי עוצמת עיניים לרגע ולא יודעת אם כשאפתח אותן אראה ילד. היום, ברוך השם, נריה דוד נשוי ואבא לילד. כך שהתחושה שהשם שומע תפילה כה חזקה, עד שאני יודעת בפשטות שהשם רוצה לעשות לנו טוב גם בצרה הנוכחית".

"יש לי נגן MP3 קטן ובו היא שומעת ללא הפסקה שיעורי תורה מרבנים שונים", מספרת יפי. "איתו אני הולכת לישון ואיתו אני קמה בבוקר. ההטענות האלה מחזקות אותי גם בשגרה וגם ביום בשורה".

לקראת סיום השיחה, מתייחסת המראיינת לשתי בנותיהם של משפחת גליק, בנות 14 כיום, שנלקחו באומנה מבית הילדים בהיותן בנות ארבע: "לפעמים אני שוכחת שלא אני ילדתי אותן", אומרת יפי.

לשאלת המראיינת: "מה מביא אם לשישה לקחת באומנה עוד שתי בנות?", משיבה יפי בצניעות: "עברתי הרבה דברים מאוד דרמטיים בחיים, והקב"ה הרים אותי ממש מאשפתות. מהקאנטים. הרגשתי שסעודת אמנים זה נחמד, אבל אני צריכה לעשות פרויקט הרבה יותר משמעותי כדי להודות לקב"ה, והבנות הן סוג של פרויקט תודה. ככה יצאנו לדרך, ויהודה כמובן עם לבו הרחב לא היה צריך הרבה שכנועים. תמיד אחרי שהתחתנו והגעתי עם שני ילדיי, אמרתי לו שאני לא הייתי מסוגלת כמוהו לקחת שני ילדים שלא שלי ולגדל אותם כאילו הם שלי. והנה, מסתבר שהוא היה לי מורה טוב...".

יפי הגיבורה זקוקה כעת לתפילותינו. אנא הרבו תפילה לרפואתה השלמה של יפה בת לאה בתוך שאר חולי ישראל.